שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/רע
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ראובן קנה בית משמעון בפני אשתו והחזיק בה כדין כל מחזיק במה שקונה ע"פי דין התורה והבית הנז' הית' מאשת ש' הנז' שהביאה בנדוניא ועתה ראובן רוצה להכנס בבית שקנה ואשת שמעון שהיא יושבת בתוכה אינ' רוצה לצאת ומוחה עתה במכירת בעלה אע"פי שבשעת המכירה היא היתה שם ושתקה ושאל השואל אם יכולה היא לבטל המקח כיון שלא הגיע זמן גביית כתובה או דילמא כיון שהבית שלה שהביאה כנז' יש לה כח לבטל המקח בכל עת שתרצה ע"כ:
תשובה
תחלה יש לדעת כי בדין זה נתחבטו בו ראשונים ואחרונים זה אומר בכה וזה אומר בכה וארבע מחלוקות בדבר א' דעת ר"ח שהשוה נכסי צ"ב לנ"מ שכמו שנ"מ כשמכר הבעל אותם לבדו יכיל הוא בעצמו לבטל המקח מיד וכ"ש היא כן בנכסי צ"ב והה הנכסים שמכנסת האשה נדוניא לבעלה או נכסים אחרים שקבל עליהם אחריות אם מכרם הבעל לבדו יכול לבטל המקח בין הוא בין אשתו מיד. דעת שני סבר' רש"י דכשמכר הבעל הוא אינו יכול לבטל המקח כל זמן שאשתו שותקת ואינו מוחה אבל היא יכולה לבטל המקח כל זמן שתרצה ואפי' הבעל אחר מות אשתו יורש זכותה וכחה ויכול לבטל אע"פי שהיא לא מחתה בחייה כלל כך פירשו התוס' דבריו בפ' אלמנה לכ"ג וכן הרא"ש בפסקיו בפ' הנז' ובנו בא"ה סימן צ' אבל אחרים פי' הפך זה מתוך דבריו שהבעל יכול לבטל כל זמן שירצה והאשה אינה יכולה לבטל אלא בשעת טירפ' כן נר' מתוך דברי הנמקי בשם הרשב"א והריטב"א מ"מ רש"י ור"ח פליגי ע"כ. סברא ג' הרי"ף כי דעתו שהבעל שמכר נכסי צ"ב שהמכר קיים ולא הוא ולא אשתו יכולים לבטל המקח לאלתר אלא היא כשתבא לגבות הכתובה מחמ' אלמנות או גירושין ויש נמשכים אחר כל א' מאלו הסברות אלא שלא חששתי להביא כי אם הראשים לבד המובהקים אצלנו אשר מימיהם אנו שותים וע"כ לא אמרינן אלא בנכסי צאן ברזל שהם הנכסים שהכניסם האשה לבעלה וקבל הוא אחריות כנז' וטעם הסוברים בזה שהאשה יכולה לבטל אפי' שלא בשעת טירפא משום דאמרי' דכיון שאפי' שימצאו נכסים אחרים לבעל בשעת טירפא יכולה היא לומר באלו חפצתי משום שבח בית אביה לכן חשו רז"ל לטירחת האשה ובטלו המקח לאלתר אבל אם עשה הבעל קרקע משלו אפותיקו לכתובת אשתו בזה יש אומרים שאפי' שבנכסים שלה יכולה לבטל המקח מיד בהא אינה יכולה לבטל דלא שייך בהו שבח בית אביה וי"א שגם בזה שייך לומר הטעם בעצמו ויכול' לבטל המקח לאלתר וכ"ד הרשב"א והרמב"ן ז"ל והיינו מחלוקת ד' הביא הנמקי בפ' הנז'. ואחרי הודיע ה' לנו את כל זאת כאשר כתבנו בדרך קצרה נבא לבאר הדין בנ"ד למעשה ואען ואומר דלכאורה היה אפשר לומר דאע"ג דקי"ל דהיכא דאיכ' פלוגתא דרוובתא הוה ספקא דדינא ומספק לא מפקינן ממונא ובארע' כה"ג אמרי אוקי ארעא בחזקת מ"ק ודברים אלו אין צורך להאריך בהם ואוהב הקיצור אני מ"מ היינו יכולים לומר שהדין עם הלוקח וטעמא שהרי כתב מהררי"ק ז"ל שרש י"ח שנהגו העם לפסוק כרב אלפס היכא שאין התוס' חולקים עליו ובנ"ד אע"ג דפ' אלמנה לכ"ג על ההיא דתניא מכרו שניהם לפרנסה זה היה מעשה לפני רשב"ג ואמר הבעל מוציא מיד הלוקח דחו התוס' פי' ר"ח דאמר אין המקח קיים אפי' שעה אחת דתקון רבנן שלא תהא אשה צריכה לטרוח כו' נראה בעיני דלאו משום תוס' הכי ס"ל לענין דינא שהרי ר"י ז"ל שהוא עיקר התוס' כת' הרא"ש בפסקיו משמו וז"ל ובהא פסק ר"י דהמקח קיים עד שעת טירפא כרבנן וכן הטור סי' הנז' כתב וכ"פ ר"י בין בשדה שהכניסה לו שום משלה וכתבו אותו בכתובה ובין נצ"ב הוי המכר שלו קיים עד שעת טירפא וכתב עוד ולזה הסכים א"א הרא"ש ובתוספ' הרא"ש של יבמות כ' פירש ר"ח ודחה פרש"י והיא בענין הדין פסק כר"י וא"כ נוכל לומר וכ"נ בלי ספ' שמ"ש התוס' שם בפ' אלמנה אינו אלא לענין פי' דברי רשב"ג לא לענין דינא וא"כ היינו יכולין לומר שהדין עם הלוקח כיון שהרי"ף ז"ל ס"ל הכי והתוס' אינם חולקים עליו אבל אדרבא מסכימים לדבריו כמו שהוכחתי מדברי ר"י וגם הרא"ש הס"ל גם בנו והראב"ד ור"י כ"כ בפשיטות אלא שלא ראיתי למורי ז"ל הלכה למעש' כן. גם נרא' בעיני דאע"ג דמהררי"ק כ"כ לא נתפשט המנהג בינינו עד שנוכל להוציא קרקע מחזקת בעלים היכא דאיכא מחלוק' בין גדולים שהרי ר"ח ורבנו גרשום ורש"י לפי פי' ר"י והרא"ש כדבריו הרמב"ם כמו כן כתב פרק כ"ב מהלכות אישות וז"ל וכן בעל שמכר בנכסי אשתו בין נצ"ב ובין נ"מ לא עשה כלום וכתב הרב מ"מ פ"ל מה' מכירה וז"ל ודע שדעת רוב המפרשים שבאלו מקחו בטל ואינו קיים עד שתבא לגבות כתובתה אלא בטל הוא לאלתר וזהו דעת המחבר והטעם לפי שאין דרכה לחזר אחר בתי דינין וכ"כ הריב"ש בתשובה סי' ק"ן והעיקר כדעת הרמב"ם והרשב"א שהמכר בטל מיד כדי שלח תהא צריכה לחזיר אחר בתי דינין בשעת גביית כתובתה כרשב"ג דס"ל הכי בירושל' פכ"ג וא"כ נתוספו על ר"ח ור"ג ורש"י והרמב"ן הרשב"א והרב המ"מ והריב"ש שהוא אחרון האחרונים וגם מדברי השואל משמע שכן היה מדבר פשוט והיה שואל טעם וסברא וא"כ פשיטא שאין לעשות מעשה אלא בדבריהם ולא מבעיא השתא שהאשה בתוך הבית שאין להוציאה אלא אפי' היה הלוקח בתוך הבית ועתה היתה האשה שואלת ביתה היינו מוציאים לקונה מן הבית ונותנים אותה לאשה מטעם דכיון דהוי פלוגתא דרבוותא אמרינן אוקי ארע' בחזקת מ"ק וא"ת תינח אי חזקה דיינינן לה כדין קרקע אבל אי דיינינן לה כדין מטלטלי וכמו שנראה ושכן ראוי לדון מן הדין וכמו שמוכיח מתוך תשובת בת"ה סי' של"ט בגדולה מזו דכיון שביד הגוי לפדות קרקע לא מיקרי קרק' של ישראל ודין מטלטל יש לו וה"נ תימא דחזקה כיון שהיא מטלטל הרי כתב הרמב"ם שאין האשה יכולה לבטל המקח אחר שמכר הבעל מ"מ הדין במקומו עומד שתדין עם האשה חדא דאפי' נימא דהוי מטלטל נראה דסברת הרמב"ם פליגי עליה רבים שהרי הרמב"ן והרשב"א השוו מטלטל לקרקע ובשניהם יכולה אשה לבטל המקח ואפי' רבנו יצחק דס"ל דקרקע המקח קיים עד שעת טירפא במטלטל ס"ל דבטל ורש"י ז"ל הכי ס"ל סוף דבר שלכל הפחות הדר דינא דהמוצי' מחברו עליו הראיה ואין ב"ד יכולים להוציא האשה מן הבית שהיא מוחזקת בה כ"ש דכפי מה שאנו רגילים חזקה דין קרקע לכל דבר שיש לה ועם היות שכפי הדין לא היה כן מ"מ אמרו דהם אמרו והם אמרו ומתקני תקנות החזקות תקנו שיהיה להם דין קרקע סוף דבר דממ"נ זכתה האשה בדינה אלא שעדיין נשאר לי פקפוק מה והוא זה שהרי הרמב"ן בחידושיו דיבמות פ' אלמנה לכ"ג על ההיא ברייתא דמכרו שניה' הביא פי' רש"י דפי' מכרו שניה' זה או זה והאריך בקושיותיו על פרש"י אח"כ כתב וז"ל ולשון אחר אמרו מפרשי' מכרו ב' ממש כגון שלק' מן האיש וחז' ולקח מן האש' חפי' מכרו לפרנסה שהיא מזונות צורך שניהם א"נ פרנסת ביתם יכולה היא שתאמר נחת רוח עשיתי לבעלי והיא מוציאה מן הלקוחות מעתה ואפי' הבעל עצמו מוציא בין מחיים בין לאחר מיתתה שהמכר בטל בהם מעכשו וכן הנמקי הביא הי"מ אחר פרש"י משמע דרש"י ז"ל ברח מזה הפי' משו' דאי מכרו שניהם המקח קיים עד שעת טירפא לכל הפחות ואין הבעל יכול לבטל' לעולם דאי לאו הכי מי דחקו לפר"שי לפרש שניהם זה או זה וא"כ כל הנמשכים אחר פרש"י יסברו דבמכרו שניהם זה וזה לפרנס' שאין הבעל יכול לבטל ולא האשה משום דאמרי' דתרווייהו גמרי ומקני כיון דצריכי למזונות ופרנסה וא"כ בנ"ד נמי היה אפ"ל דהוי במכרו שניה' יחד כיון שהיה האשה שם בשעת הקנייה ובפני' החזי' הקונה ואם יתברר שמכרו לפרנסה יתקיים המק' כיון שעת מסכימי' ר"ג ופרש"י ואפשר שאר החולקים ג"כ לדעת רב אלפס ור"י והוי סברת הי"מ בטלה נגד כל הני רבותא כן נר' לכאורה אלא שנ"ל דכי מעיינת ביה שפיר א"א למימר הכי דהא פרש"י ז"ל התם וז"ל מכרו שניהם או זה או זה לפרנסה אורחא דמלתא נקט שאין אדם מוכר כלי תשמישו אלא למזונו משמע דלפי הדין לא שני ליה לרש"י בין מכר לפרנס' בין לדבר אחר וא"כ איך אפשר לומר דס"ל לרש"י דהיכא דמכרו שניהם ממש אפי' מכר הוא תחלה ואח"כ היא דהוי המקח קיים וכי מאן פליג אמתניתין דהנזקין לק' מן האיש ואח"כ לקח מהאשה מקחו בטל אלא ודאי שפרש"י לא אמר זה או זה משום דלא הוי דינא הכי כשמכרו שניהם ומכר הבעל תחלה אלא לאפוקי משמעות הלשון דמכרו שניהם משמע יחד ואפי' שמכר' היא ואח"כ מכר הוא דבהא אין הבעל ולא האשה יכולים לבטל לעולם ולכן פי' זה או זה שהכונה לומר שלא תטעה שמכרו שניהם ממש בכל אופן אלא באופן שאין שם כי אם מכירה מאחד מהם ואפי' כשמכר הבעל ואח"כ מכרה האשה אין שם אלא מכירת הבעל לבד לפי שאין דבריה אלא לעשות נחת רוח לבעלה כנ"ל ועוד שהרי דברי הרמב"ם ז"ל פרק ל' מהלכות מכירה כך הם אבל הבעל שמכר או נתן בין קרקע שהכניסה לו אשתו בכתובתה או קרקע שהכניס לה שום משלו בין קרקע שייחד לה בכתובתה אע"פי שקנו מיד האשה אחר שקיימה מעשיו הרי כל מה שעשה בטל ולא חלק שום חלוק אם מכרו למזונות או לדבר אחר משמע דבכל אופן ס"ל שהמכר בטל מיד וע"ז כתב הרב המ"מ שהסכימו רוב המפרשים ולא הזכיר שום חלוק לא בהלכות מכירה ולא בה' אישות וא"כ נוסף הוא על שונאי הקונה הי"מ דס"ל בפי' שאפי' מכרו שניהם ממש כל שלא לקח מן הבעל או שלא קבלה עליה אחריות המקח בטל מיד סוף דבר בהא סלקינן ובהא נחתינן שאם במקח דנ"ד לא קנו מיד האשה תחלה על המקח אלא שקנו ממנו תחלה אפי' קנו ממנה אח"כ אינו כלום כי המקח בטל מיד. ויש דרך אחרת אפשר שתתקיים בו המקח אפי' קנו ממנו תחלה אם קנו ממנה אח"כ וקבלה אחריות בפי' לפי דעת רוב הפוסקים ולפי דעת רב האיי ז"ל נר' שאפי' על הסתם נמי משום דאחריות טעו' סופר הוא אבל לא הסכימו בזה האחרונים ואין לעשו' מעש' אלא כדבריה' הנלע"ד כתבתי אני הצעי' שמואל די מדינה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |