שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/רסט
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
האחים ה"ר יוסף שוריאנו וה"ר ראובן אחיו כת אחת וה"ר י"ט קאזים כת אחרת קנו קרקע בשותפות לבנו' שם בתים להם והסכימו ביניהם שכל הבנין אשר יעשו בכל אותם המקומות הנרשמי' עד תשלום בניינ' יהיה כל ההוצאה אשר יעשו לחצאין בין שתי הכתות הנז' בתנאי שיהיה כל הבנין אשר יעשו שוה בשוה בגוב' ובאורך וברוח' האכסדרא ובמקורת העצים והקורות בלי שום יתור לזה ע"ז וכל א' משתי הכתות הנזכרים שירצה לעשות אי זה גאדראקי סמוך לאכסדרא שלו ולא יוכל כל אחד לעשותו ולהוציאו ועתה אחר שחלקו כנז' טוענים האחים השוריאנוס שבמקום שנפל בגורלם יש חלונות וא"א לבנות כדין תורתינו שמי שהחזיק בחלון בחצר חברו אין חברו יכול להאפיל עליו וא"כ אומרים שבטלה החלוקה וחזר הדין כבראשונה וה"ר י"ט קאזיש טוען כי הם לא חלקו בנין רק קרקע' החצ' וכדי שיפול לחלקו החלק שלו קנאו בדמים כ"ח זהובים שכל החזקה קנו בן' זהובים ולבחור בחלק זה נתן כ"ח עד שיראה שכן כונתו כמי שקונ' חצר מחברו והם יעשו בחלקם מה שיכלו לעשות. עוד טוען ה"ר י"ט שענין החלונות לא נתחדש ידיעתם עתה מחדש כי קודם החלוקה היה נגלה וסברו וקיבלו וכן ג"כ קודם החלוקה יצאו עוררין על החלונות ועל כן נתרצה הוא לתת מה שנתן כדי שלא לריב עם שום אדם ועל זה טוענין האחים הנזכרים שבשטר החלוקה כתוב שבתנאי כך נעשה כל החלוקה ונתינ' המעות כדי שיהיה הבנין שוה וא"כ אחר שא"א להיות הבנין שוה הכל בטל וה"ר י"ט טוען כי לא היו דברים מעולם כי מה שנזכר בתנאי שיהיה כל הבנין שוה כו' אינו חוזר לענין החלוקה אלא לכלפי מה שאמר יהיה כל ההוצאה אשר יעשו לחצאין בתנאי כו' אבל אם אחד יגביה יותר או ישפי' יותר או יאריך או יקצר אז לא יהיה ההוצאה שוה ע"כ טענות ב' הכתות:
תשובה
נראה לע"ד כי דבר ידוע לורדקי דבי רב כי כל דבר הנעשה בטעות כאלו לא נעשה הקדש בטעות קנין בטעות שבועה בטעות מחילה בטעות כל אלה הדברים שנעשו בטעות הרי אלו כאלו לא נעשו וע"כ לכאורה היה נראה שהדין עם האחים השיריאניס ויש ראיה לזה ממ"ש הרא"ש ז"ל בתשו' והביאה הטור ח"מ סי' רכ"ז וז"ל ראובן ושמעון אחין והיתה החלוקה שמי שיפול לי בית פלו' שיפתח לי פתח במבוי פלו' כו' עד הדין עם ראובן כיון שבני המבוי יכולי' לעכב עליו ואין הבית שוה כלום אם אין לו יציאה מהיכן לצאת כו' אפי' פחות מכדי אונאה חוזר א"כ ה"נ כיון שנעשה החלוקה אדעתא לעשות הבנין כנז' בשטר החלוקה וא"א לעשות מן הטעם הנז' כדי החלוקה בטלה אבל נראה לע"ד דכד מעיינת ביה שפיר הדין עם ה"ר י"ט וזה דק"ל דיד בעל השטר על התחתונה ואפי' היכא שהנתבע אינו יכול ליישב טענתו אלא בדוחק והכא בנ"ד אדרבא פשוטן של דברים כדברי ה"ר יום טוב שלשון בתנאי אינו חוזר אלא דמאי דסמי' ליה דהיינו במה שכתוב שיהיה כל ההוצאה בשוה לא שחוזר למה שאמר למעלה חלק פלו' לפלו' בתנאי שזה דחוק מאוד כפי טבע הלשון. וכ"ת אפ"ה כבר יש דברים שאפי' שלא נזכ' בהם תנאי הרי הוא כאלו נזכר וגלוי דעתא סגי וכמו שברור כ"ז בתוס' בקדושין על ההוא דמכר אדעתא למיסק לארעא דישראל כו' אי משום הא ודאי לא ארייא דהא ודאי היה צריך תנאי כפול כי הדעת נותן שכיון שאלו הב' כתות קנו קרקע זה מבעל הקרקע זה וזה החצי וה"ר י"ט נתן לו מה שנתן בעד בחיר' חלקו הדעת הוא נותן שאין בזה מועיל גלוי דעת אלא שצריך תנאי כפול וזה יכול להתברר על ידי שמאים ונראה לע"ד שמתשובת הרא"ש ז"ל בעצמה הנז' יש להביא ראיה שהדין עם ה"ר י"ט והטעם שהרי השאלה היתה שחלקי על תנאי כו'. א"כ מה צריך להרא"ש ז"ל להשיב ולומר ואין הבית כרוה כלום כיון כו אפי' שיהיה שוה אתה דבר כיון שהיה בתנאי ופתח המבוי נוח לו החלוקה בטלה אלא שנראה בבירור שדוקא היכא שאין הבית שוה כלום אז הדין עם ראובן הא לאו הכי אין הדין עם ר' דלא הוי הטעות אז במשחתא אלא בשיווי ואין הונאה בקרקעות אבל עתה דאינו שוה כלום נמצא למפרע שהתנו על מנת שיתן לו בית ואינו נותן עד שכפי הנלע"ד שאפשר שכונ' הרא"ש היינו כשלא התנה ושיעור דבריו כך הדין עם ראובן כו' אפי' על הסתם משום דכיון שאין הבית שוה כלום ה"ל טעותא במשחתא ומש"ה לא הזכיר הרח"ש בדבריו תנאי כי דעתו דגם שלא היה שם תנאי החלוקה בטלה כיון כו' נ"מ דבנ"ד אין לומר כן שהרי האחים הנז' יכולים לבנות תחתיות ואפי' אם ירצו לבנות עליות יכולים לבנות באופן שלא יזיקו כדין תורה אע"פי שלא יהיה כ"כ ברצונם לא בשביל זה יתבטל החלוקה ועוד טענת רי"ט טענה אלימתא היא דבשלמא התם טעו הדיינים שגזרו לפתוח פתח במבוי ולא נתנו כו' אבל הכא א"א בשום ענין לומר כן שהדבר היה נגלה לעין והיה להם להתנות ומדלא התנו שמע מיניה שזה היה כוונתם שיתנו לאחים שיעור הקרקע ההוא והם יבנו כמו שיבא מידה לבנות ואין כאן טעות כלל ומה גם עתה אם יש עדים שקודם לכן יצאו עוררין ונודע להם הערערו' שא"כ ברור הוא שעל מנת כן ירדו מה שאין כן בההוא דהרא"ש ז"ל וכ"ש שיש כאן שבועה וכל ספק שבועה ראוי להחמיר וברור דלא שייך למימר זה על ה"ר יום טוב כי הוא לא נתחייב שיבנה שם וק"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |