שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/רמח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת מהרשד"םTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png רמח

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


בהיות שלאה קנתה מראובן על ידי פקידה ש' את ביתו העומ' במקום פלו' בסך כך וכך היום בפנינו עח"מ בא שמעון ואמר לנו הוו עלי עדים נאמנים וקנו ממני וכתבו וחתמו ותנו ליד ראובן לו ולב"ב לזכות ולראיה מחמת שרציתי ברעות נפשי וקבלתי עלי מעכשו שכל זמן שראובן הנז' או ב"כ יחזיר לי או לב"כ סך דמי הבית הנז' אחזי' הבית באשר הוא שם ואתן לו חוגי"ט מהדיין ואעשה לו שטר מכר מוחלט בכל חזוקי סופר ותוקף ולא אחסר דבר ולא אסרב ולא אמאן ואם ח"ו אסרב בדבר ולא אקים את דברי הרי מעת' נתחייבתי לו ת"ק פרחים זהב קנס לתת לו ממיטב נכסי וקבלתי עלי חיוב פרעון קנס הנז' בקנין סודר ובמעכשו ובב"ד חשוב מבלי שאוכל להפטר בטענות שום ממנו ואסמכתא ושום טענה שבעולם ונתחייבתי ושעבדתי עצמי ונכסי לכל הנ"ל באחריות גמורה ובנאמנות בפי' בביטול כל מיני מודעי ומודעי דמודעי עד סוף כל המודעות ובפסול כל עדיהם וחייבתי את ב"כ לקיים הבטחתי זאת וקנינא מש' קנין שלם מעכשו במנא דכשר למקניא ביה על כל מאי דכתוב כו' וחתמנו עד וקים: ויהי כי ארכו הימים ונפטר ש' הנז' ובא ר' להחזיר המעות הנז' ללאה הנז' שתחזיר לו הבית ותמאן בדברה לאמ' אין רצוני להחזיר כי קנייתי בהחלט היה ומעולם לא נתחייבתי להחזירה וילך לו אל יורשי ש' שיכריחו את לאה שתחזור לו את הבית או יפייסוה בדברים או בדמים עד שתחזיר לו הבית כפי הבטחת שמעון ונשאלה שאל' אם לאה הנז' חייבת הבטחת שמעון פקידה או אם יורשי שמעון חייבים לקיים לראובן הנז' יורנו מורה צדק הדין עם מי ומשכורתו שלמה מן השמים:

תשובה השאלה הא' אם לאה חייבת כו' דבר פשוט הוא יותר מביעתא בכותחא שלאה אינה חייבת לקיים הבטחתו כי כל משלח יכול לומ' לתקוני שדרתיך לא לעוות ואין זה צריך ראיה אלא שכיון להפטיר בלא כלום א"א הביאו הפוסקים והוא תלמוד ערוך עשאו שליח לקנות לו קרקע וקנאו לו שלא באחריות הרי זה טעות ונתבטל המקח ואמרינן בגמרא שצריך שליח לחזור ולקנותו שלא באחריות ולמכרו למשלח באחריות וכתב הראב"ד שכן הדין בכל שליח שעוות שאם ירצה המשלח לקיים המעשה יתקיים וצריך השליח לתקן מה שעוות ע"כ ונראה שגם זה דברי הרמב"ם שכתב נתן המעו' לשלוחו לקנות לו קרקע וקנה שלא באחריות הרי זה עוות והשליח לוקח אותה לעצמו שלא באחריות כמו שעשה וחוזר ומוכרה למשלח באחריות הואיל וקנה אותה במעותיו והאחריות על השליח וכן כיוצא בזה ע"כ הנך רואה מזה השליח שקנ' במעו' המשלח המעשה מקנין קיים ומה שטעה חייב השליח לתקן אע"פי שהכל במעשה אחד כ"ש וק"ו בנ"ד שאחר שנגמר המקח עשה שטר אחר הפקיד בלי רשות האשה לאה מה לה ולצרה לקיים הבטחת ש' ואע"פי שיש חולקים בדין זה הרא"ש והרשב"א מ"מ כ"ע מודו ששליח שלא עשה מקחו אצל המשלח והשתא אם בדבר שעושה שליח אם שינה מן הדרך הנהוג הוי שליחותו בטל בדבר שלא נצטוה עאכ"ו שאין מקום דלא לחייב לאשה שתקיים מה שעשה השליח שלא מדעת' ולהיות דאין מדרכי להאריך בדבר שאינו צריך נתפייסתי בזה עת' באתי לחלק הב' מן השאל' שגם לכאורה היה נראה כי ש' זכאי בדינו והטעם דקי"ל אין אדם מקנה דשב"ל ודבר שאינ' ברשותו כדב' שלב"ל הוא. עוד טעם ב' דנראה דהוי אסמכתא ואע"ג שאין הלשון כתוב בלשון אסמכתא אין אנו הולכין אלא אחר הכונה ואחר שהענין מורה לומר אם תחזור לי כו' וקי"ל דאסמכתא לא קניא. עוד שלישית את"ל ששמעון היה חייב היינו בחייו דאפשר לומר כי לא היה יכול לחייב לבאים אחריו עכ"ז אני אומר שכפי האמת ששמעון חייב לקיים הבטחתו שהבטיח להחזיר הבית לר' והטעם דמאי דקי"ל אין אדם מקנה דבר שב"ל הסכימו כל הפוסקים דהיינו בדרך קנין מקח וממכר אבל כשהוא דרך חיוב כנ"ד לכ"ע חייב כמ"ש התוס' דבור ראשון מפ' אע"פי וכ"כ הרשב"א בתשו' בפי' וכ"כ הרא"ש בפי' והביאו בנו הטור ח"מ סי' ס"א וכ"כ הריטב"א בתשוב' הביאה ב"י סי' ס' וז"ל וכן השיב הרמ"ה והסכים עמו הרמב"ן כי אלו שנותנים לנשותיהם מתנות מעות צריך שלא תהא בלשון מתנה גרידתא אלא שכתוב לשון חיוב הא ל"ה לא קנתה אע"פי שכתב לה אחריות בדבר שב"ל וכן נראין הדברים ע"כ הרי שכל הנבאים פה אחד הסכימו שאע"פי שלשון מכר ומתנה לא חל אחריות בדבר ש"בל או בדבר שאינו ברשותו דלשון חיוב חל ואני לא חששתי להאריך ולהביא לשון כל אחד וא' מן הפוסקי' כי הספרים מצויין תל"י ואפוכי מטרתא למה לן:

גם לענין דנר' דהוי אסמכתא נראה בעיני דבר ברור שלא הפסיד זכותו ר' מטעם זה מאחר שרוב הפוסקים הסכימו דקנין ומעכשו לא הוי אסמכתא ועוד ראיתי מלשון השטר כתוב בכ"כ חזוקי סופר עד שנראה ודאי שאין כאן טענת אסמכת' ומ"מ לקיים דברי אלה שהם אמת שאין לבטל זכות ראובן מטעם אסמכתא יש ראיה ממה שכתב החינוך והביאו ב"י ח"מ בהלכות אסמכתא וז"ל ובס' חינוך פרש' הר סיני מצות י"ב כ' בשם רבו שכל מה שיתנ' האדם עם חברו דרך קנס כלו' אם לא יהיה כן יענש בממון כך וכך זה יקרא אסמכתא וע"ז אמרו כל דאי לא קנה אבל כל תנאי שיתנה האדם זע"ז שכלם בלשון אם ויאמר אם אתה תעשה כן אף אני אעשה כן אין זה אסמכתא חלילה שא"כ איך נמצא ידינו ורגלינו ע"כ תנאי בני אדם זע"ז שכל' בלשון אם הם דאי אפשר בלאו הכי ועוד דכל התנאים הנז' בענין גיטין וקדושין בלשון אם הם מה נאמר בהם אלא ודאי טעם נכון מה שכתבנו שלא נאמר אסמכתא לא קניא אלא במה שיתנו בני אדם זע"ז בדרך קנס כגון אם לא פרעתיך עד יום פ' תהא שדה שלך או המשכון איזה שיהיה וכל כיוצא בזה אבל לא בכל שאר התנאים הרבים שמתנים בני אדם כגון אם תלך במקום פ' אתן לך כך וכך או אם תעשה בשבילי דבר אתן לך מאתים זוז וכן כל כיוצא בזה עכ"ל והאריך בראיות בזה ע"ש גם לטענה שלישית הדבר ברור מאד שלא הפסיד זכותו ראובן אלא ודאי כי כמו שהוא היה חייב אם היה בחיים כך יורשיו חייבים לקיים הבטחתו אם הניח נכסים כיון שבפי' כתב ונתחייבתי ושעבדתי עצמי ונכסי א"כ נכסיו ערבאין ליה כלל הדרים שאני אומר שמכריחים אל היורשים לקיים כל מה שנתחייב אביהם ודברי' ברורים הם הנר' לע"ד כתבתי וחתמתי שמי הצעיר שמואל די מדינה:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון