שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/רמז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת מהרשד"םTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png רמז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ראובן נתפשר עם שמעון ע"י סרסור לקנות ממנו בתים ידועי' בעד סך ידוע וכאשר נקבצו יחדו ראובן וש עון אמר ש' לראובן רוצה אני שתתן לי זמן עד הערב כדי שאמלך עם לוי ועוד אמר לו רוצה אני שתתן לי חפץ אחד כדי שלא תתחרט מהמקנה עד עת ערב אז נתן לו טס של כסף ולעת ערב נתקבצו ונגמר הענין ביניהם ונטלו שניהם קנין זה למכור וזה לקנות ובאותו מעמד עבר דרך שם נפתלי ואמר ראובן לנפתלי הנה לי בידך כמה בגדים וקריזיאש משועבדות מזבולון בעד סך ידוע מכל כך צמר שרוצה לקנות ממני יהיו גם הם בעדי משועבדו' לשמעון זה בעד אותו הסך שהם משועבדו' לי ושוב לא נגמר מכירת הצמר באופן שלא נשתעבדו אותם הבגדים לא לראובן ולא לש' ומאז ואילך נפרדו ר' וש' איש מעם רעהו כי כל אח' מהם לדרכו פנה אל הכפרים מחמת הנגף אשר היה בעיר ועתה חזר בו ראובן מהמקנה הנז' וטוען שכיון שעדיין לא נכתב שטר המכירה וגם לא פרע הדמים וגם הוא לא החזיק בבתים וגם הוא שמעון בשעת שנמסר בידו הטס של כסף לא לקחו לתחלת פרעון כיון שעדיין היה צריך לימלך עם לוי א"כ אין כאן חיוב כלל על ראובן לקנות הבתי' עכ"פ וכיון שכן על שמעון מוטל להחזיר לו הטס על הכל ילמדנו רבנו הדין עם מי ושכמ"ה:

תשובה האמת שהיה מקום להאריך בדין זה אבל לא אאריך כאן לפי שכבר הארכתי במקו' אחר כמו שיראה המעיין בספר פסקי בחלק הראשון ימצא שאין המקח מתקיים אלא היכא דאיכא תרתי כסף ושטר וכמ"ש הריב"ה ח"מ סי' ק"צ וז"ל בד"א שקנה בכסף לבדו במקום שאין דרך לכתוב שטר אבל במקום שכותבים שטר אין קונה בכסף עד שיכתוב גם השטר ע"כ ואע"ג שיש לאומר שיאמר דהיינו דוקא שטר כמו שכן סתם הקנאה שכותבים שדי מכורה כו' ובאשה הרי את מקודשת לי אבל שטרי דידן דאינם אלא שטרי ראיה לא משמ' דתלי קנין בהו איבר' שכן נר' מדברי הרא"ש ובנו הריב"ה שכתב בס"ס קצ"א וז"ל והשטרות שכותבין עתה אינם אלא לראיה ואין הקרקע נקנה על ידן ע"כ כן נר' אלא שרבים וגדולים כותבין כמו כן כי גם שלנו יש להם הדין בעצמו וכמ"ש הר"ן בעצמו דבכל עסקינן שכיון שדרכם לכתוב בשטר לוקח לא סמכא דעתיה עד שיכתוב השטר ע"כ וכ"ד הרשב"א ז"ל וכן בעל העטור והר' מ"מ כתב וז"ל בשטר כו' הסכימו המפרשים דה"ה לשטרי דידן כו' עד ואיכא מאן דפליג והראשון עקר ע"כ ומי שירצה לראות הדברים יותר באורך יעיין בב"י סי' ק"נ עוד איכא ריעותא בנ"ד דאפי' קנין ליכא לדעת רבים מן הפוסקים וכמ"ש רי"ו שיש מן הגאוני' שאמרו דכל לשון עתי' שתעשה כך או שאתן כך הוו קנין דברים כו' ובנ"ד שעשו קנין זה לקנות וזה למכור הוי קנין דברים ולא מהני כלל. עוד מטעם אחר נר' בעיני דאין כאן מקח כלל שהרי כתוב שעבר משם נפתלי ואמר ראובן לנפתלי כו' ונמצא שלא היה לאותו נפתלי מעות כו' א"כ אית לן למימר שלא היה קונה ראובן אלא אדעתא שהיה לו אותה המעות מוכנות ומזומנות לפרעון וכיון שנתגלה שלא היה לו אצל נפתלי מעות לית כאן זביני כמו מאן דזבין אדעתא למיסק לא"י ולא סליק ועדיף נ"ד וכיוצא בזה להפך אמרינן בגמרא זבין ולא איצטריך ליה זוזי כו' ר"ל המוכר חפץ לחבירו בדמי' לקנות דבר ידוע ולא איצטריך ליה זוזי אם אמר בשעת המכר שלדעת כן הוא מוכר המכר בטל אע"פ שלא התנה כן בהא סליק' ובהא נחתינ' דזביני א"כ כלל וכיון דאין כאן זביני הדר חפצא ר"ל הטס למרי' ואע"ג שהיה אפשר להבין מדברי הרמב"ם שאין הדין כך שהרי הביא הטור דבריו שכתב הנותן ערבון על המקח ואומר אם אני חוזר בי ערבוני מחול לך ואמר המוכר אם אני חוזר בי אכפול לך ערבונך אם חוזר הלוקח קנה המוכר שהרי הוא תחת ידו א"כ היה נראה דבנ"ד נמי שהחפץ ביד המוכר והקונה חוזר בו קנה המוכר הן אמת כי הראב"ד חולק על דברי הרמב"ם שכ"כ הטור והראב"ד השיג עליו במ"ש שהמוכר קונה הערבון במה שבידו וכן פרש"י שאף הקונה אינו מוחל אם חוזר בו ומ"מ אי הוה דבר דהוי ביה פלוגתא הוה אמרינן דמצי מוכר לומר קי"ל כהרמב"ם וכהמסכימים לדעתו אך נראה בעיני דע"כ לא קאמר הרמב"ם דקנה מוכר אלא כשמסר הקונה הערבון ובשעת המכר אמר לו אם אני חוזר בי כו' אבל בנ"ד שבשעה שגמרו זה למכור וזה לקנות לא אמרו דבר מה שאמר המוכר רוצה אני אינו אלא דברים בעלמא ואפי' אותם הדברים לא אמרם בשעת המכר אלא קודם שעדיין היה מסופק אם יתנו לו עצה למכור ונפסק הענין ואח"כ נתקבצו ונגמר ביניהם המכר ואות' שעה לא אמר לו כלום א"כ יש לנו לומר דבכה"ג כ"ע מודו דלא קנה המוכר והדין נותן כן דאפושי במחלוקת לא מפשינן הנראה לע"ד כתבתי וחתמתי שמי הצעיר שמואל די מדינה:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון