שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/רמו
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ילמדנו רבנו ראובן מכר לתוג' אחד חצר אחד שהיה דר בתוכו והתוגר מכרו לתוגר אחר ועבר בין זה כמו חמשה וך' שנה ולבסוף קנה אותו שמעון מיד התוגר ועכשו בא ראובן ואמר לש' הנה חזקת הבתים הוא שלי ומה לך לקנות החזקה שהיא שלי וטען שמעון הנה זה כ"ה שנה שכבר נתיאשת מזאת החזקה ועוד שלא אמרת לי שום דבר כשקניתי אותה מיד התוגר ואם יש לך זכות בזאת החזקה תן לי מעותי שנתתי לתוגר בעד החצר כשקניתי אותה מידו וקח לך וטען ראובן ואמר אני מכרתי החצר בסך חמשה אלפים לבנים יען שהתוגר לקח ממני החצר בחזקה בעד הסך הנז' ואם קנית אותו בסך הרבה מה לי ולצרה ועכשיו יורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו כי מציון תצא תורה אם יש לראובן עדין חזקה באלו הבתים וג"כ אם יש כח לש' לטעון ולומר היה לך להתרות בי קודם ואם יש לו כח ג"כ לומר לר' תן לי מעותי וקחם לך:
תשובה מודעת זאת כי ישראל המוכר חצרו לגוי נשאר לו זכות החזקה גם ידעתם כי ישראל להפסיד חזקתו אשר ביד גוי צריך שתעמוד פנויה ורקני' שלשה שיים כפי ההסכמות הראשונות אלא שעתה יש קצת יותר מט"ו שנה הסכמנו שבמקום ג' שנים שיהיו עשר שני' פנויה וריקנית מבלי יושב ונ"ד שיכפי הנראה לא היתה פנויה כי לעולם היו דרים בה בני אדם מהיכי תיסק אדעתין שיפסיד חזקתו ונראה בעיני כי היה א"ל שישראל זה הפסי' חזקתו מהא דתנן בכתובות פ' הנושא אלמנה כל זמן שהיא בבית בעלה תובעת כתובתה לעולם כל זמן שהיא בבית אביה תובעת כתובה עד כ"ה שנים ופרש"י דטעמא משו' דשתקה ולא תבעה כל השנים הללו מחלתה ואיפסקא הלכתא כחכמים הנה בנ"ד א"ל כיון שעברו כ"כ שנה כבר מחל ר' וש' שקנה אח"כ זכה כן היה אפשר לדון אלא שכפי האמת אינו כן דהא אמרינן כל זמן שהיא בבית בעלה תובעת כתובתה לעולם והני מילי לא הוי אלא מילי בלא טעמא אלא טעמא רבה איכא דאמרי רבנן כשהיא בבית בעלה אין שתיקתה מוכח שמחלה אלא אימא שמה ששותקת היינו מפני הבושה אלא דכיון שרואה שמכבדין אותה היא מתביישת לתבוע אך כשהיא בבית אביה אין טעם לתלות למה שתקה אלא דמחלה א"כ בנ"ד דאיכא נמי תלית טעם השתיק' משום שלא הוה לו בעל דין למי יתבע מה היה לו לעשות ומה שטוען שמעון הכל הבל שהרי ממקום שכתבתי יש להוכיח שאין מפסיד זכותו בשתיקה אלא א"כ אין טעם לשתיקה אלא המחילה אבל במקום דליכא הוכחה למחילה כי ה"ג זכות החזקה במקומו עומד גם מטעם הנז' אין טענה למה שטוען שמעון למה לא אמרת לי כו' דהא טעמא רבה איכא שהשני נוח לי שהרי כל זמן שהיה החצר ביד התוגר לא היה יכול לזכות בחצרו עתה יכול גם טענת תן לי מעותי מהכל ימעט שראובן אינו חפץ במולקיי אלא בחזקה כי במולקיי יש אחריות רב מה שא"כ בחזקה כלל הדברים בהא סלקינן ובהא נחתינן שיש לר' זכות נאם הצעיר שמואל די מדינה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |