שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/רמד
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
האותיות שאלוני על ר' דוד מונטיזינו יצ"ו שברח מפה שאלוניקי מחמת חובות ועמד קצת שנים חוץ לעיר עד שעלת' הסכמת דעת אשתו לבקש את בעלה והלכה אצל בעלה הנ"ל ונפטר בעלה שם וחזרה האשה הנז' פה שאלוניקי והאנשים אשר הניחה האשה הנז' בבית אחד מן הבתים שלה קודם שהלכ' משאלוניקי רוצים להחזיק בזכות החצר והבתים שלה בטענה שאומרים שמי שעוקר דירתו מן העיר הפסיד זכו' חזקתו והנכנס שם זוכה מן ההפקר והיא טוענת שבעלה ודאי לא עקר דירתו כי הלך מחמת הדוחק לבד והניח אותה ואת בניה בחצר ובבתים הנז' והיא גם היא כשהלכה לא הלכה לעקור דירתה משאלוניקי ויש עדים שהניחה האשה הנז' מטלטלים בבית וגם סגר' ביתה במנעול ועוד צותה לאיש אחד לגבות שכירו' הבתים ולפרוע לתוגר:
תשובה תחלה יש לדעת שדין זה מעקיר' הדירה שאבד זכותו בעל החזקה הוי חדוש כי מן הדין מה לי חזקה מה לי מולקיי אחר שהוא זכות מבעל החצר או הבתים גם לא מצינו דבר זה מפור' בהסכמו' אלא שהוציאו דין זה האחרונים מכח דיוק שכתוב בהסכמות שכל מי שעוקר דירתו מן העיר יכול להעביר זכות חזקתו לאחר במחילה או במתנה ואמרו אם היה שלא היה מפסיד זכות חזקתו בעקירת דירתו מאי קמ"ל שיכול כו' פשיטא אלא ודאי כו' ע"כ מה שראיתי להקדים ומעתה כל מי שיש בו דעת ויראת ה' יראה ויודה שכל שלא נתברר בירור גמור בירור שאין בו ספק שבעל החזקה עקר דירתו בפי' יש להעמיד החזקה במקומה רצוני לבעל החזקה וא"כ הדבר ברור שמי שירצה להחזיק ולהפקיע זכות הראשון צריך להביא ראיה ברורה שאל"כ באיזה ספק שיהיה בדבר יש לנו להעמיד כל חזקה בחזקת הראשון עד שמטעם זה כתב הר"ן בחד שיו& שמן הדין בכל ספק קדושין היה לנו להתיר האשה כדי להעמידה בחזקתה הראשון שהיתה פנויה אם לא מפני חומרת אשת איש ואין צריך להאריך בראיו' עוד כי הדבר פשוט אפי' תינוקות וכ"ש בדבר שיש חרם וכל ספק חרם להחמיר דכל מי שירצה להחזיק בטענת עקירה עובר על חרם אם לא יברר בירור גמור שבעל החזקה הראשון עקר דירתו שכמעט נראה בעיני קרוב לדבר שא"א לברר זה אלא כשאיש ואשה שניהם יחד עוקרים דירתם בפעם אחד אבל כשהאיש יוצא יחידי מעירו מחמ' איזה סבה שיהיה ומניח אשתו ובניו בעיר פשיטא שלא נאמר שעקר דירתו ואם נאנס ולא חזר הוא והלכה אשתו לבקש אותו שלא מדעתו מי הוא שיאמר שנקרא זה עקר דירתו שאין הדבר תלוי בה וכ"ש שהיא בעצמה לא הלכה בדרך עקירה אלא לבקש את בעלה וא"כ הדבר פשוט מאד שהזכו' במקומו עומ' בפני דוד מונטיזינו' ולא היה צרי' ראי' ומי שחול' ע"ז חולק על האמ' וע' התו' אפי' לא היה לאשה הנז"ל ראי' כמו שהביאה מעידי' שהניח' ביתה סגור ומטלטל' בתוכ' כ"ש עתה שיש לה ראיה והזכות מהבתים והחצר מה"ר דוד הנז"ל הוא עומד בפני בניו כיון שהניחם קטנים והאריכות בזה מותר גמו' וחתמתי שמי הצעי' שמואל די מדינה: הדין דין אמת כמו שכתב הרב הפוסק נר"ו כי כל דרכיו האמת והצדק נאם הצעיר יעקב כמהר"ר שמואל טאיטאצק זלה"ה: האנשים האלה כתתו רגליהם לבא הנה ומצאוני מושכב על ערש דוי ולא יכולתי להתעסק מלחתו' ידי לה' בכל מה שפס' וגזר הרב המובה' נר"ו כי כמה פעמי' כתבנו ע"ע זה נאם נשב' ונדכ' שלמה לבי' הלוי: כבר בא לידנו מעשה כיוצא בזה ובזה שקש' הסכמתנו שהעוקר דירתו מהעי' והניח מטלטלים בבית שלא אבד חזקתו וכ"ש בנדון זה שלא עקרו האי' והאשה יחד דירתם מהעיר וכמ"ש הרב הגדול הפוסק מורנו נר"ו שהדין נותן שה"ר דוד מונטזינו לא אבד חזקתו ולדרישת השואלים יצאתי לחוות דעי כי לא היה צריך אחר שכבר הורה זקן שקנה החכם נאם דוד בן נעמיאש:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |