שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/רמג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ר' ירש חנות מאביו ומכר' לש' ותכף שלקח' ש' אמר לר' בלי שאל ר' שום תנאי אמר לו ש' כל זמן שתביא לו מעותי אחזיר לך חנותך ועתה אחר עבור ה' או ו' שני' בא ר' ותבע מש' שיחזיר לו חנותו ע"פי הדברי' ההם וש' משיב משטה הייתי בך והעד שלא קנו מידי ולא היתה כוונתי רק שלא להשביח את מקחך כי רע רע יאמר הקונה וכן ארחת כל לוקח לומר הלואי שישוה מה שאני נותן בעבורה עוד טוען ר' שהוא היה פחות מבן כ' שנה כשמכר ולכן אין ממכרו מכר והשיב ש' לכשיברר ע"י עדים כשרים שבזמן המכירה היה פחות מבן עשרים ועוד שאפי' לפי דבריו כבר אכלה יותר מה' שנים אחר שהגדיל ולא מיחה יורנו מורה צדק עוד וורה המורה לצדק שטוען שמעון שהחנות אחיו ירשה מאביו והוא ירש אותה מאחיו אם יש חלוק בדב' והנ' שכרו אתו ופעולתו לפניו:
תשובה על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון נר' שהדבר ברור שהמקח קיים כיון שנגמר המקח קודם שיאמר הלוקח למוכר כל זמן שתביא כו' שהרי כתב הרא"ש והביא לשונו הריב"ה וז"ל וצריך לחלק בדבר שאם התנה המוכר בתנאי שהוא לטובת הלוקח אין זה תנאי כו' עד כתב ח"א הרא"ש דוקא שבתחלת הקנין כתבו שלא באחריות ועדיין לא נגמר המקח כו' עד וכה"ג כיון שנתרצה הלוקח בתחלת המקח ליקח שלא באחריות אע"פי שאמר לו המוכר אח"כ קודם שנגמר המקח שמקבל אחריות אינו תנאי כיון שלא התנה הלוקח תנאו אמרינן שלא חש נמ"ל שאפי' שעדיין לא נתן ולא נגמר המקח אפ"ה כיון שלא התנה הלוקח תנאו הטוב לו לא היי תנאי וכ"ש אי הוי דוקא כמו שנר' מתוך השאלה שכשנגמר המקח לגמור אמ' הלוקח למוכר כל זמן כו' ופשיטא דלא הוי תנאי כלל ועל הטענה השנית שטוען המוכר שלא היה מבן עשרים שנה שכמכר האמת כי מדברי הרא"ש שהביא בנו נראה שאם הנער הזה הוי חריף והביא ב' שערות והיא בן י"ג שנה ויום א' דינו כגדול ממש לכל הדברים אבל מדברי הרמב"ם אינו ור' כן שכתב סתם פחות מבן כ' שמכר בנכסי אביו חוזר ומוציא מהלקוחות בין קודם כ' בין לאחר עשרים ומשמע סתם כל שאינו בן עשרים לא הוי מקחו מקח ולא חלק בין חריף לאינו חריף ועתה צריכין אנו לידע מה לעשות הלכה למעשה והייתי יכול לומר דכיון דהוי פלוגת' דרבוותא דהוי ככל תיקו דתלמודא דהוי קולא לנתבע וחומר לתובע וא"כ היינו יכולים לפסוק כסברת הרא"ש וכ"ש דהוי בתרא שהוא ראה דברי הרמב"ם ולא נראו אליו דברי הרמב"ם אלא שלבי נקפי דנר' דסוגיא דעלמ' אזלא כותיה דהרמב"ם ומרגל' בפומיהו דאינשי וכל שאינו בן כ' שנ' לא הוי ממכרו מכר בקרק' שיר' מאביו ומ"מ אני אומ' שאם הדב' ספק אם היה בן כ' שנה כשמכ' אם לא שיש להעמי' החנו' ביד הלוקח והטע' שכ' הריטב"א בתשובה הביאה ב"י וז"ל שאלת מה שאמרו למכור בנכסי אביו עד שיהיה בן כ' מי צריך להביא ראיה המוכר או הלוקח שורש הדין כל שנתקיים שטר המקח הלוקח נאמן כו' עד אלא שיש לומר בכל כי האי מסתמא לא חיישינן מדלא אשכחן דחשו לה בכל דוכתא ובכל מקום אמרינן חזק' אין העדים חותמים אלא א"כ נעשה גדול וכ"ש כשהקרקע ביד הלקוחות א"כ בפה מלא נוכל לומר בנ"ד שזכה הלוקח במקחו כל עוד שלא יתברר בעדים שהיה פחות מבן כ' בשעה שמכר כנ"ל ברור נשאר עלינו לברר אם שיביא עדים ברורי' שהיה פחות מבן כ' כיון שעברו חמש שנים אחר שהגדיל אם מטעם זה יזכה שמעון במקחו גם בזה כתב הריב"ה מחלוקת הרמב"ם עם רבותיו כפי דעת רבותיו כיון שמכר בזמן שהיה פחות מבן עשרים אפי' שעמד הלוקח אחר שהגדיל כמה שנים יכולי' להוציא מידו אבל הרמב"ם חלק עליהם וכת' ואני אומר אפי' קטן שמכר קרקע מנכסי אביו ונעשה בן כ' ולא מיחה אינו יכול להחזיר כיון שלקח המעות ונשתמש הלוקח בקרקע זו לפניו כשהיה בן כ' ולא מיחה נתקיימה ביד הלוקח שהרי רצה בממכרו ע"כ וכתב הרב המ"מ מאיז' מקום למד הרמב"ם לומר כן יעיין בספרו מי שירצה מ"מ אחר שהרמב"ם עצמו ראה דברי רבותיו ולא נראו בעיניו אנו שותים מימיו מהרמב"ם וכותיה אית' לן למעבד ולידון כדבריו ונראה בעיני טעמא רבא והוא שכיון שמן הדין כשהנער בן י"ג שנה ויום אחד אם הביא ב' שערות מן הדין הגמור הוי כגדול לכל דבר ולא נאמר כ' שנה אלא תקנה דרבנן משום דקטן מקרבא דעתיה אזוזי וכיון דהוי ספק דרבנן קולא לנתבע כנז"ל ועל מה שבא בשאלה אי ההיא דאמרינן דקטן בנכסי אביו שאין ממכרו במקרקעי אלא א"כ הוא מבן כ' שנה ומעלה אי הוי דוקא בנכסי אביו או אפילו בשאר מורישיו נראה שיש לנו לומר אביו וה"ה נמי שאר מורישיו שהרי ר"ת כתב אפי' קנה הוא אם קנה קרקע אינו יכול למוכרו ודי לנו המחלוקת הזה שלא נקבל דברי ר"ת בקרקע שקנה הוא מעצמו אלא שנחלוק עליו אפי' בזה לא מסתבר וכ"ש דזיל בתר טעמא מה לי אביו מה לי יורש אחר ואדרבא נראה בעיני דהוי רבותא טפי מאביו דהוי כאלו קנאו הוא מעצמו אבל לא נעשה מחלוקת שני שאפי' שירש מאחיו ימכור הנלע"ד כתבתי וחתמתי שמי הצעיר שמואל די מדינה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |