שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/רל
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ראובן שכר חנות א' עם מערה בתוכה מתוגר א' בעד ה' שנים לערך ר' לבנים לשנה ונכנס בתוכה ובא ש' וטען עליו כי אביו היה מחזיק בחנית הנז' ושעל כן יתן לו החנות כי הוא יורש זכות וחזקת אביו וע"ז נפלו ביניהם דין ודברים וכדי להסיר מביניהם כל ריב וקטטה נתרצו ובררו ביניהם דיינים ולפניהם טען שמעון כי אביו היה מחזיק בחנות הנז' ושעל כן הוא יורש זכותו וחזקתו וראובן טען כי אמת הוא שאביו היה מחזיק בה אך אמנם זה היה בימי קדם זה לו כמו שמנה שנים או יותר וכבר אבד חזקתו אח' שעברו שלש שנים מאין יושב יהודי זולת תוגרמים והוא זכה מן ההפקר כי לקחה מיד תוגר א' שהיה עומד בתוכה ואחר שמוע הדיינים טענותיה' הדיין המבורר מצד שמעון הסיב פניו אל שמעון ואמר לו דע לך ש' שאין לך זכות כלל בחנות הנז' אם לא שתביא עדים שאתה החזק' בה תוך ג' שנים להכנסת ר' בחנות וכשמוע ש' את דברי הדיין הנז' וכראותו כי אין לו ראיה שהחזיק בה תוך ש"ש הנז' ומה גם שהיה מפורסם לכל באי שער עירו כי לא החזיק בה הנז' אז חרה אפו וחמתו בערה בו והלך אל התוגר בע' החנות וקבל עליו החנות לזמן ה' שנים והעלה השכירות כפלים ת' לבנים לשנה עד שהוצרך ר' להעמיד ולקיים עליו החנות לזמן ה' שנים לאותו ערך שהעלה ש' ת' לבנים לשנה יורנו מורנו מורה צדק הדין עם מי עם ר' או עם ש' על פי טענותיהם הנז' ואם יטעון ש' שהתוגר בעל החנות הוציא לאביו בע"כ מהחנות הנז' ושעל כן לא אבד חזקתו אף אם עברו שלש שנים יודיענו רבנו אם יש ממש בטענותיו זאת ועוד יורנו רבנו אם בני העיר מחוייבי' להחזיק לש' לעבריין אחר שעב' על ההסכמו' וגם לנהוג בו כמוחר' עד יפרע לר' כל מה שהזיקו על הכל יבא דבר אדוננו כי לדברו יחלנו ומה' יהיה משכורתו שלמה:
תשובה הדבר ברור כי שמעון עבר וחייב עונש כעובר על חרם והדבר תלוי בעיני ממוני ומנהיגי העיר כמות ואיכות העונש והטעם שאני אומר כי ש' הוא עבריין שהרי כתוב בסי' ראשון שכל יהודי שיניח חצר או בית או ישליכו אותו כו' עד לזמן ג' שנים מיום שיניח אותו היהודי המחזיק או ישליכוהו מאי זה אופן שיהיה ע"כ הרי אתה למד שאין הפרש בין שיניח היהודי החצר או הבית או שישליכוהו על אי זה אופן שיהיה אין התקנה רק שלא ובא שם שום יהודי תוך ג' שנים אבל אחר עבור ג' שני' אבד המחזיק זכותו ויכול כל מי שירצה לזכות בחצר או בבית כזוכ' מן ההפקר עוד שנית אנו למדים שלא הקפידו רק שלא יבא שם אחר שיניח יהודי החזקה על הדרכים הנז' שום יהודי בין שתעמוד החצר או הבית פנוי מכל וכל או שיהיה דר שם איש נכרו אשר לא מבני ושראל הוא הכל שוה אין הקפדה אלא שלא יכנס שם והודו אחר תוך ג' שנים אמנם אם עבר ג' שנים שלא נכנס שם יהודי אחר שיצא המחזיק הראשון יכול כל מי שירצה לזכו' בחזקה ההיא והרי לו כאלו לא החזיק בה ושראל מעולם וכל מי שיעלה החזקה אח"כ או ירצה ליקח אותה מיד המחזיק הב' שלא כדין הוא עושה ועובר חרם וראוי הוא לענוש כנ"ל וכן מעשים בשאלוניקי גם מורי ה"ה מהרי"ט פסק בפורו' כי הסכמות דין נדרים ושבועות יש להם והבו דלא לוסי' עליהם וכמו שבנדרי' הלך אחר לשון ב"א כך בהסכמות וכן הדין כי לענין שבוע' דברים שבלב אינם דברי' ימשך מזה מ"ש שמאחר שבתקנ' לא אמרו רק שלא ובא לאותו חצר או בית לדור שום יהודי אין להוסיף על זה כי די לנו מה שחדשו וגזרו הם ועל דבריהם אין להוסיף וא"כ שמעון הוי עבריין בלי ספק ומה גם עתה כי עמדו בעלי הריב לדין וגזרו עליו הדין ובשא' בנפש הרום יד ושטף ועבר ענשו כפול ומכופל והאריכות בזה מותר גמור:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |