שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/ריב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת מהרשד"םTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png ריב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


מעשה שהיה כך היה שהמעולה ה"ר ר' יצ"ו השיא בתו לפלו' ותכף אחר החופה נשא את רגליו והלך לו לא נודע והניח ביתו חסרה מכל ושפחה קטנה וגדולה ובא ישראל משומד וגנבה אותם פה שאלוניק ומכרה לשמעון וכאשר הגיע פה ראובן הנזכר וראה את השפחה הנזכר' ותובע אות בדין ואני עשיתי עצמי כאיש אשר לא שומע ואינו רואה כי חשבתי בזה יכנע לב התובע ויכנע לב הנתבע ויהיה נקל לפשר בניהם אך עתה ראיתי כפי מה ששמעתי יש מן המ' זכו לנתבע באופן שאם אני אחרי' יהיה התובע עשוק ואין מושיע וכבר כתב הרא"ש והביאו הטור שאפי' שלא יהיה ש' נתבע או נשאל שמצוה להודיעו שהרי כמו כ"ש עתה שראיתי מחוייב להודיע כי הדין עם התובע למען לא יראו התלמידים ויקבעו הלכ' לדורו' כי נאמרו דברים איני מאמין בהם יצאו מפי' ח' ע"כ ראיתי להורו' כי הדין עם התובע וזה החילי משנ' פ' ח"ה והבורות כו' עד ובית השלחן והבדים ע"כ ובגמ' פריך עבדי' יש להם חזקה והאמר ר"ל הגודרות אין להם חזק' אמ' רבא אין להם חזק' לאלתר ופרש"י ה"מ לאלתר שהמחזיק בהם בביתו אינו יכו' לטעון לקוח הוא בידי בלא עדים ובלא ראיה כשאר מטלטלין וכו' עד דבשאר מטלט' יש להם חזקה לאלתר דהמוחזק בהם יכול לומר שלי הוא שלקחתי' אבל יש להם ולעבדים ולגודרות חזקה לאח ג' שנים שהיה לו למערע' לערער ולמחות ולא מיחה ע"כ רב אלפ' הביא המשנה כצירתה והגמ' לא חדש בה דבר הרמב"ם פי' וכן העבדי' שיכולי' להלך בין בחזק' זה שהן תחת ידו אלא כיון שהבי' הטוען עדים שז' ידוע שהוא עבדו והלה טוען אתה מכרתי לי את' נתת לי במתנ' אינו נאמן ויחזו' העבד לבעליו וכתב הרב מ"מ ורבנו לא הזכיר דין זה דג' שנים גבי בהמה ונר' סיוע דבריו ממה ששנינו במשנ' בעבדים ולא הזכירו בבהמה וחיה אבל מדברי רש"י נר' דה"ה אם החזיק בבהמ' וחיה ג' שנים שחזקתו מועיל ומדברי בע"ה נר' כדעת רבנו הטור ח"מ סי' קל"ה אעפ"י שהמחזיק בדבר מטלטל' נאמן לומר שהוא שלו על בהמה וחיה איני נאמן דכיון שהי' מהלכ' יש לחוש שמא מעצמה נכנסה לרשותו או שמא לקחה בדרך והחזיק בה אא"כ החזיק בה ג' שנים לפיכך אם יש למערער עדים שהוא שלו ונוטל כו' עד עבד כנעני גדול דינו כבהמ' ואין לו חזקה ואם קטן הוא שאינו מהלך אז דינו כשאר מטלט' ויש לו חזקה מיד ע"כ הרי הדין מבורר מן הגמ' ומן הפסו' שצריך להחזיר העבד או הבהמ' לבעליו אם יש עדים למערער שהיה שלו ואין עדים למחזיק שקנאו ממנו אא"כ עברו ג' שנים והוא ביד המחזי' שאז מועיל לו חזקתו ונאמן לומ' מכרתו או נתתי לי ועת כפי מה ששמעתי מן המתחכמ' להפוך הדין נגד התובע אומרים כי מפני תקנת השו' הדין עם הנתבע ואני תמהתי מאלו הא' מה ראו על ככה לבדו' מלבם דבר זה שלא הוזכר בשום פוסק והוא דין תקנ' השוק בא בגמ' בפ' הגוזל ומאכיל על משנת המכיר כליו וספריו וכפי הנר' שלא נשאו ונתנו בגמ' אלא בכלים וספרים דברים שמוליך אותם האדם על כתפו ודין עבד ובהמה בפ' ח"ה ולא ראי זה כראי זה וכן הרמב"ם מביא דין תקנת השוק בהלכות גנבה פ"ד הגונב ומכר ולא נתייאשו הבעלים ואח"כ הודה הגנב ובאו עדים שזה החפץ שמכרו פ' הוא גנבו בפניו חוזר החפץ לבעליו והבעלים נותנים דמים ללוקח דמים ששקל לגנב מפני תקנת השוק ודין גודרות בהל' טוען ונטען פ"י וכן הריב"ה דין גודרות בח"מ סי' קל"ב ודין תקנת השוק בסי' שנ"ז ולא א' מהם שהזכיר לא ברמז ולא ברמוז תקנת השוק בדין גודרות ועוד שכתב הטור וז"ל ואעפ"י שהמחזיק בדבר המטלטל' נאמן לומר שהוא שלו על בהמה וחיה אינו נאמן כו' עד אינו בבהמה ואין לו חזקה ואם איתא דשייך תקנת השוק באלו מהו אעפ"י אחר כלם שכל שוים בתקנת השוק אין הפרש ביניהם מה לו לטור להביאו דברים אינם מעלים לענין הדין למעשה עוד לא ידעתי מי הכניסם לאלו הח' לווכח עבדא אי מטלטלו הוי אי מקרקעי הוי כאלו בהא תליא הלא בהמה הוי מטלטל גמור ולענין זה תמיד בהמה טפי כפי דעת הרמב"ם שכתבתי דבהמה אפי' חזקת ג' שנים לא מהני וכ"ת סוף אין צריך ליתן טעם מאי שנא הכא דעבדינן תקנת השוק ומאי שנא הכא דלא עבדינן התשובה בזה מבוארת דלאו בכל מילי אמרו תקנת השוק אלא במילי דשכי' עבדי רבנן תקנתא מלתא דלא שכיח לא עבדי רבנן תקנתא ומטעם זה כתב הרא"ש והביאו בנו סי' כ"ד בשטרות לא שייך תקנת השוק דלת שכיח הכ"נ עבד או בהמה לא שכיח כולו האי שיגנוב אותו האדם וימכור ולא עבדי תקנה עוד אני אומר כיון דאמרי רבנן הגידרו' אין להם חזקה הקונה ולא דקדק מה שקנה דאיהו דאפסיד אנפשיה דהו"ל למיס' אדעתיה דשמא האי עבד או האי בהמ' נכנסה לרשות של זה:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון