שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/רטז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ראובן ש' ולוי אחים וראובן היה אמוד בנכסים והסכים ונתפשר ר' עם אחיו שמעון לקיים ביניהם שותפות במקצת נכסים שהוציא ראובן משלו ושמעון הוציא כל נכסיו ונשתתפו בהם אלא נשאר לשמעון נכסים אחרים זולת אותם שהוציא בשותפות ונמשכה שותפותם כמה ימים ושנים ולאחר הימים נפטר ראובן לב"ע וחל"ש ובאו ב"ד ומנו לאפטרופוס על יתמי ראובן לשמעון ולוי אחיהם הנשארים בחיים ולאחר ימים נפטרו יתמי ראובן הנז' ונפלו הנכסים בירושה לש' ולוי הנז' ובבואם האחים לחלוק הנכסים תבע שמעון מלוי נכסים שיש לי בידך תנם לי שהם שלי ואינם מנכסי היתומים הנז' ולוי אחיו טוען ואומר כל הננסים בחזקת היתומים היו עומדים לפי שאתה היית שותף עם אביהם של יתומים ונמשכה השותפות עד היום וכל מה שהרויחו הנכסים הרויחו בחזקת היתומים א"כ נבוא לחשבון יחדיו ונראה מה היה הקרן שלך עם הריוח המגיע לך וכל השאר בחזקת היתומים הם טען שמעון ומשיב ואומר אמת שכל הנכסים אשר היה ידי משגת היו בשותפות לעת פטירת ראובן אחי אמנם אחרי פטירת ראובן חלקתי הנכסים ונטלתי לעצמי בעד הקרן והריוח כך אלפים ומאז והלאה כל שהרוחתי בנכסים שנטלתי לעצמי בלבד הרוחתי חזר לוי וטען מאן פלג כי היה לך לבא לחשבון מדוייק ולעשות שומא ראויה בנכסים אתה לא כן עשית' שאפי' ממה שהיה נוגע לך לא עשית ולא דקדקת. חזר וטען שמעון אני אמרתי לך רוצה אני לחלוק וליטול חלקי שבנכסי השותפות כך אלפים לבניך ואתה נתרצית בדבר ולקחתי אותם בידי חזר וטען לוי מעולם לא באתי לחשבון מדוייק עמך ממה שהיה הקרן והריוח שלך ולא עשינו שומא בנכסים ואם באולי אמרת לי שהיית רוצה ליטול כך אלפים היה דרך השערה ואומדן דעתא אבל מעולם לח נעשה חשבון ולא שומא בנכסים ולעולם לא זזו הנכסים מידך וא"כ נמצא שכל מה שהרויחו הנכסים עדיין בחזקת היתומים ויורשיה' אחריהם הם עומדים ילמדנו רבנו הדין עם מי:
תשובה
הדין עם לוי ואע"ג שהרמב"ם ז"ל כתב והביא הריב"ה ז"ל דבריו בח"מ וז"ל בסי' קע"ו כתב הרמב"ם מת אחד מהשותפים או אחד מהמתעסקים שמת בטל השותפות או העסק אע"פ שהיה לזמן קבוע שכבר יצא הממון ליד היורשים וכזה הורו הגאונים וכ"כ א"א הרא"ש ז"ל ומכאן היה נראה שהדין היה עם שמעון מ"מ הדבר פשוט שאינו כן אלא שהדין עם לוי והטעם כמו שאכתוב בס"ד שהרי כתב קודם זה הרי"בה וז"ל א' מהשות' שבא לחלוק בלא דעת חברו חולק בפני שלשה ואפי' הם הדיוטות ובלבד שיהיו בקיאים ורגילים בשומא ואם חלק בפחות מג' לא עשה ולא כלום בד"א שחלק העורות או שאר כל המטלטלין שצריך שומא אבל אם יש להם מעות כחלוקי' כמו כו' עד והוא שיהיו כל המעות מטבע אחד כו' עד שהם בפירות ואין חולקים אלא בב"ד הרי לך שאפי' שבא לחלוק ושנגמר כבר זמן השותפות שהדין הוא שיכול לחלוק ואין חברו יכול לעכב עליו עכ"ז אינו יכול לחל' אותו שרוצה לחלוק אלא בפני ב"ד או לפחות בפני ג' הדיוטות שבקיאי' בשומא כנז' וכ"ש שראוי לומר כן כאשר הנכסים ליתומים שאין יכול לחלוק השותף הנשאר אלא בפני ב"ד שהם אביהם של יתומים וא"כ היה לו לש' לילך בפני ב"ד ולגלות את אזנם שרוצה לחלוק ולמסור הנכסים ביד ב"ד ואפי"ת שכיון שהיה ש' אפוטרופוס לא היה צריך למסור הנכסים ביד ב"ד מ"מ כדי ליטול חלקו היה צריך שיחלוק בפני ב"ד ואפי' שש' אומר שכבר עשה חשבון עם לוי אחיו ושהודה לדבריו מ"מ לא היה זה מספיק כיון שב"ד מנו לשניהם יחד שיהיו אפוטרופוסים ועתה ש' היה משלם ומסלק עצמ' מן השות' היה צריך לגלות אזני ב"ד וכ"ש שלוי מכחישו ואומר שאין האמת כדבריו אלא שמעולם לא עשה חשבון ועל ש' להביא ראיה כי נאמן לוי לומר שמעולם היו הנכסים של אבי היתומים בשותפות ולא זזו הנכסים מיד ש' וכיון שש' בא להוציא מלוי בטענתו זו הו"ל כשאר תובע ונתבע שהתובע עליו להביא ראיה לאמת דבריו ואם לא לוי הנתבע נאמן וחזר הדין שהשותף שחלק שלא מדעת חברו שלא עשה ולא כלום ואם הרויח הריוח בכלל השותפות כי אינו מועיל פטו' א' מהשותפים אלא במה שיכול לחלוק אפי' שלא הגיע הזמן שקבעו לשותפות מ"מ הדין במקומו עומד שצרי' כשיבא לחלוק וליטול נכסיו שלא יחלוק אלא בפני ב"ד או לפחות בפני ג' ואם לא עשה כן לא עשה ולא כלום ומה שהרויח הרויח לשותפות:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |