שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/רח
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ראובן שהיה לו עסק ומש' ומתן עם גיסו שמעון והיה חייב שמעון לר' סך רב ועצום ממנו ובחמלתו עליו נתרצ' לפחות לו מחובו ונתפש' עמו שיפרע לו ה' אלפי' לבנים בלבד ושיתנהל לאטו לשלמם לו אלף לבנים מדי שנה בשנה וכתוב בספר וחתום שטר שריר וקיים ובשנ' הראשונה השלים חקו שמעון ופרע לראובן האלף לבנים ואמר גמר בלבו ראובן הנזכר כי אם יגזור ה' בחיים יצא ידי חובתו לשלם לו עד תשלום החמשה אלפים לבנים כמו שנתחייב בשטר כתוב וחתום עליו על ידי עדים נאמנו מאד ויקר מקרהו כי חלה שמעון את חליו אשר נפטר ממנו לבית עולמו וחיי לרבנן ולכל ישראל שבק ולא יצא ידי חובתו ונשאר השטר ביד ראובן יורנו מורנו היש לאל ידו לגבו' שארית החוב הכתוב בשטר מהיורשים נכסי עזבון אביהם אם לא וגם שאלנו מאתו תהלתנו אם לדרישת בקשת אשת שמעון בעודנו חי קנה לה ראובן מרגליות שעלו לסך שלשת אלפים לבנים ואח"כ במעמד שלשתם הכני' בעלה שמעון הנז' בחשבון החוב שהיה חייב לראובן מה שהיתה חייבת לו אשתו ונפט' לב"ע קודם צאתו ידי חובתו ואשתו גבתה כתובתה מנכסי עזבונו אם יכול יוכל ראובן לתבו' ממנה ולהתפרע מסכי כתובתה מה שהיתה חייבת לו אעפ"י שהכניסו בעלה בחשבון חובו אם לא ויבא תשובתו כגשם לנו ומה' תהי משכרתו שלמה:
תשובה זיל קרי בי רב שאם הניח שמעון נכסים שחיביים היתומים לפרוע חוב אביהם ואע"ג דמדינא דגמרא היינו דוקא אם הניח מקרקעי אבל מטלטלי לא משתעבדי לב"ח אבל מתקנת הגאונים אפילו לא הניח אלא מטלטלים חייבים לפרוע חוב אביהם ודבר זה פשוט הוא אין צורך לאורך אלא אכתי איכא לעיוני בנ"ד אי הוו יתומים קטנים דאין נפרעים מהם עד שיגדלו אפי' היה החוב בשטר כמו שכתב ריב"ה ח"מ סי' ק"י איברא דק"ל דאיכא למפרע מנכסי יתומים אפי' קטנים באח' מג' דרכים ואחד מהם שמת החיי' תוך זמן הפרעון דקי"ל חזקה לא פרע אניש בגו זמניה א"כ בנ"ד א"למ דכיון שמת החייב קודם גמר זמן הפרעון יש לומר שנפרעים מאלו היתומים אלא דאכתי מספקא לי דאיכא למימר דעד כאן מהני האי חזקה אלא במלוה ולוה אחריני אבל בה"ג שכבר בחיי הלוה הגיע זמן הפרעון אלא שהמלוה נתחסד עם הלו' והאריך לו הזמן וויתר לו מן החוב אפשר דבכה"ג ליכא למימר חזקה לא פרע איניש כו' וק"ל ולא עוד אלא דבדינ' דהאי חזקה לא השוו כל הפוסקים למימר דנפרעים מיתו' קטנים בטענה זו שהרי הר"ן ז"ל כתב בפר' אלמנה דיש חולקים במת תוך הזמן ואע"ג שהוא ז"ל דחה דבריהם מ"מ מידי פלוגתא לא נפיק גם בספר התרומות כתב שיש חולקים גם הרא"ש ז"ל כתב שאחד מהחולקים הוא ה"ר יונה ואע"פ שרובו הפוסקים דסברי דאמרינן חזקה לא פרע כו' אפי' גבי יתומים קטנים ממש דלאוקומי ממונא ביד יתו' קטנים בעילא כל דהוא מספי' ומה גם עתה בהצטרף הטעם שאמרתי לכן נראה בעיני דבנ"ד אי איכא יתומים גובה בע"ח חובו מן הגדולים החלק המגיע להם ואם הם קטנים ימתין עד שיגדלו וכשיגדלו אם יבררו שאביהם פרע או שיש להם שובר מספיק או מחילה הנה מה טוב ואם לא יפרעו כל מה שיתבע המלוה ויאמר שלא קבל כנ"ל בשאלה הראשונה: ועל מה שבא בשאלה השנית אם יכול ראובן לתבוע מן האלמנה שתפרע לו מסכי כתובתה שגבתה נראה בעיני דבר ברור שיכול ראובן לגבות ממנה והטעם שהאשה שלותה מאיש אם לא למזונות על הדרך שיתברר במקומו אין הבעל חייב לשלם אבל היא אם תתאלמן או תתגרש חייבת לשלם וכתב הריב"ה ז"ל ח"מ שלהי סי' ע"ז וז"ל איש ואשה שלוו מאח' היא חייבת לפרוע החצי מכתובתה שהיא לענין חצי החוב כאלו לותה בפני עצמה כו' עד הם בטענות הללו כשאר שני לווין שלוו ביחד ע"כ: נמצינו למדים שאשה שלותה שהיא חייבת לשלם וכמו שהיא משנ' בפ' החובל עבד ואשה פגיעתן רעה שהם שחבלו באחרים פטורים אבל משלמין לאחר זמן נתגרשה האשה או שנשתחרר העבד חייבים לשלם א"כ נמצא בנ"ד שהאשה היתה חייבת לשלם ג' אלפים לבנים לראובן ואם היה שהכניס הבעל לראובן חוב זה בסכום שטר שהבע' היה חייב לראובן מה בכך ה"ל שהבעל נעשה ערב קבלן לראובן לא מפני זה פטר לאשה אלא הבטיח לו הבעל שיפר' חוב אשתו לא פרע נשאר החוב על האשה כבתחלה וזה דבר פשוט מאד ולא יש צורך באורך מ"מ ראיתי להעתיק כאן תשו' רב אלפס ע"ה הביאה ב"י ז"ל ראובן שהיה חייב לשמעון מנה ואח"כ באו הוא ואשתו ולוו מלוי מנה ונפטר ראובן ואחר שהגבו כתובת אשתו שהיא מוקדמת לא נשאר כלום לבע"ח והרי לוי גובה מלאה המנה אין שמעון יכול לחזור על לוי ולגבות ממנו לפי שלוי לא גבה מנכסי ראו' כלום ע"כ הרי שמנה של לוי היה חייב ראובן כמו אשתו זה החצי וזה החצי ונכסי ראובן היו משועבדים לכל בעלי חוב ואפ"ה כיון שלאה נתחייבה עם בעלה ללוי מה שלא היתה כן לשאר בע"ח היא לאה גובה כתובתה שהיא קודמת לכל הב"ח ולוי גובה כל המנה שלו מלאה אעפ"י שהי' לא היתה חייבת מן הדין אלא החצי אלא אותה עשינו כשני לווין שלוו מא' שהם כמו ערבים זה לזה וכשאין לא' ממה לפרוע שפורע השני הכל כמו כן בנ"ד שהיא לותה והית' חייבת הכל ולפי שנעשה בעלה ערב תפטר פשיטא דלא אלא היא קודמת בכתובתה לכל שאר בעלי חובים וראובן גוב' מכתו' שגבתה כיון שהיא חייבת לו כמו שכתבתי וחתמתי שמי הצעיר שמואל די מדינה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |