שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/רז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
דנתן בחייו לבניו מתנו' מטלטלי' וקרקעות ואחר שנפט' ירשו בניו השארית מעזבון נכסי אביהם ואחר זמן קם ערל א' בעלילה ושאל מר' חוב א' שהיה חייב לו אביהם וכלי היה שקר וכזב ובני ראובן כדי להוציא מעליהם העלילה פזרו מעות הרבה ולא הועיל להם כל אותו הפזור שעשו בני ר' בהיות שהיה לערל הרשע יד במלכות ועם העזר שהיה לו במלכות הוציא כתב שיפרעו לו בני ר' כל מה ששואל הערל מאתם וכתב אשר נכתב בשם המלך אין להשיב ועל כרחן נתנו בני ר' לרשע הערל כל מה ששאל מהם ומכח יסורים נתנו לערל כל מה שירשו מאביהם ולא נשאר בידם לבד המתנות שנתן להם אביהם בחייו ועתה קם ש' והוציא כ"י מר' שהיה חייב לו סך מעות יהיה שואל מבני ר' שיפרעו אותו הסך כי כמו שירשו כך יפרעו חוב אביהם ובני ר' טוענים שאינם רוצים לפרוע חוב אביהם מנכסיהם כי הירוש' כבר הלכה בעד חוב אביהם וכמו שבא כך הלך ועל הכל שלא היה שטר בעדים אלא כ"י ועל הכל שמזוייף היה מתוך טענות שנתנו וש' טוען שיפרעו לו מהמתנות שנתן להם אביהם שהכ"י היה מוקדם מחוב הערל ומהמתנו' ומאחר שהיה מוקד' המתנו' שנתן להם לא היו מתנות ושיפרעו מהמתנות ובני ראובן טוענים שמה לי שהמתנות שנתן לבניו אם היה נותן המתנו' לאחרים המתנו' כך לא היו מתנות גמורי' עתה שואל השואל אם היה הדין נותן שיפרעו בני ראובן לש' מנכסיהם או לאו ואם הדין היה שלא יפרעו מנכסיהם ויחייב שבוע' שלא יש בידה מנכסי הירושה שירשו לא מעות ולא כלים אבל יש לידם מהירושה כלי כסף וכלי זהב ובני ראובן נתנו לידם במקום אלו הכלי כסף וזהב שנשארו לידם מהירושה מעות מדודים מנכסיהם לחוב אביהם ונשארו אלו הכלי כסף במקום אותם המעות שנתנו ממונם עתה אם בעד אותם הכלי כסף שהיו עדיין בעין מהירושה השבועה שעושים בני ר' שלא יש להם מנכסי הירושה בהתר עושים אותה או לאו ילמדני רבנו הדין דין אמת:
תשובה אין זה צריך לפנים שאלו היורשים פטורים שהרי כתב הריב"ה ח"מ סימן ס"ט וז"ל מי שהוציא כ"י הלוה על יורשיו אעפ"י שמודים שהוא כ"י אביהם אנו טוענין שפרוע הוא י"ש גם מן הטעם השני נראה בעיני שאפי' היה הדבר פשוט בעדים שהחוב אמת שאלו היורשי' אינם חייבים כלו' והטעם שהרי כתב הריב"ה ח"מ סי' ק"ז מצוה על היתומים לפרוע חוב אביהם וכופין אותם בכך כו' עד אם לא ירשו כלום אין חייבים לפרוע ואפי מצוה ליכא וא"ת אם לא ירשו אבל כאן הרי ירשו נראה בעיני שאפ"ה אינם חייבי' כיון שנאנסו להוציא כל מה שהניח להם אביהם וראיה לזה אומר שיש ללמוד דין זה ממ"ש הטור סי' רצ"ב וז"ל באו אנסים על הנפקד ונתן להם הפקדון אם אינו אמו' בממון פטור שודאי לא באו אלא בשביל הפקדון ע"כ הא קמן שאם הדבר ברור שלא באו אלא מצד הפקדון ובשבילו אעפ"י שהנפקד נשא ונתן הפקדון ביד לאנס פטור ובנ"ד הדבר ברור שלא באו אלא מחמת הנכסים שהניח להם אביהם וא"כ היורשי' שנאנסו והוצרכו להוציא מה שהניח להם אביהם ולא נשאר להם ירושה כלל ופטורים ממה שנתן להם אביהם בין קרקע בין מטלטלים אין מי שיטעה בזה דפשיטא שאין היורשים חייבים אלא שלא אמרו כן שלא נתן להם אביה' אלא שלא ירשו ומתנה שנתן להם לא מיקרי ירושה ויגיעת בשר הוא להאריך בזה וכיון שכן אם קנו הם ממעות שלהם כלי כסף וכלי זהב הרי הם כנכרים בעלמא וכשם שאיש אחר שקנה פטור מלשלם כך הם ואין ספק שהיה אפשר להאריך הרבה בכמה חלוקים נופלים דין על זה אלא שאין להאריך במקום שאמרו לקצר:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |