שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/רה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת מהרשד"םTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png רה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ילמדנו רבינו ראובן לקח סחורות בהקפה מאחרים בשטר ובזבז את הנכסים עד שלא נשאר לי בלתי אם גויתו ואדמתו ומיראתו פן יתנו אותו הבע"ח הנז' בבית האסורים נחבא או ברח לא ידענו מה היה לו וטרם בריחתו כדי שלא יטרפו הב"ח הנז' מהקרקע הנז' נתן ראובן הנז' הקרקע הנז' לאשתו מתנה גמורה שרירה וקיימא ולאחד מהב"ח הנז' היותר מאוחר עשאו אפותקי ע"מ שאם לא יתן לו אינטריגי מבגד אחד לזמן פ' שנתן לו רשות אגב ארבע אמו' קרקע למכו' את הקרקע הנז' מעכשיו בין בזול בין ביוקר ושלא בשומ' ועבר הזמן ולא נתן לו האינטריגי הנז' ועתה שאל השואל כיון שהקרקע הנז' היה משועבד בשטר לבעלי חובים המוקדמי' אם יש רשות לבע"ח מאוחר למכור או לא. עוד שאל אם יכולים לטרוף מהאשה כיון שהשעבוד היה קודם המתנה אע"פ שלא חייבה את עצמה בשום שטר ואת"ל שיכולים לטרוף והבע"ח המאוחר אין לו רשות למכור מפני המוקדמי' אם נתנו רשות המוקדמים ומחלו לו שעבודם אם יש לו רשות למכור או לא עוד שאל כיון שבשטר ההרשאה לא נתנה רשות האשה למכור מי אמרינן כיון שהוא משועבד לכתובת אין לו רשות למכור או דלמ' לא נתנה כתובה לגבות מחיים וכיון שאינו מהשלש שדות המכר קיים ואינה יכולה לטרוף עד לאחר מיתה עוד שאל כיון שכתב לו בין בזול בין ביוקר ושלא בשומא מי הוי אסמכתא או דלמא כיון שכתוב בשטר מעכשו ודלא כאסמכתא בב"ד חשוב לא הוי אסמכתא את כל אלה ידו הרחבה ירחיב את לבנו ויאיר עינינו במאור תורתו ושכמ"ה:

תשובה לא באתי רק להורות דעתי לבד המתנה שנתן ראובן אין בה ממש פשיטא גם מה שגבה הב"ח המאוחר הכל הבל וא"כ אין רשות לבע"ח מאוח' למכור ואם מכר לא עשה ולא כלום ואם נתנו לו לבע"ח רשות שימכור ודאי מהני כיון שאין העיכוב אלא מסיבת קדימת הבעלי חובות המוקדמים ואין צורך לאורך שאין צורך כח מן האש' בעוד' תחת בעצה אע"פ שכל נכסיו משועבדים לכתובה מ"מ כיון שלא נתנה כתובה ליגבו' מחיים בעוד' תחת בעלה אינה יכולה למחו' בחיי בעלה הן אמת אם גרשה בעלה או שמת בעלה ואין מקום לגבות כתובת' אלא מכאן אז תוכל היא לגבות מזה גם בשאלה שכתב בין בזול כו' ודלא כאסמכתא כו' הן אמת כי בדין זה היה מקום להאריך הרבה אלא שתשו' הרא"ש פינה לנו את הדרך וסגר לנו את הדלת שא"א למכור אפי' כתובים אלו כחזוקים בשטר והביאה הטור ח"מ וטעם הדין הביאו ב"י שם סי' ק"ג וטע' הרא"ש מפני שהוא לעבור על דברי תורה דתנן המלוה את חבירו לא ימשכנו אלא בב"ד וא"כ נר' בעיני דכיון דכל תנאי שבממון תנאו קיי' וא"כ מן הדין היה לנו לומר שהיה יכול המלוה למכור בתנאו ואין טעם למחות בידו אלא מהא דתנן המלוה כו' כנ"ל נמצא שאם זה המלוה הלך לב"ד ויתנו לו ב"ד פסק שימכור שאז אינו עובר על דברי תורה מה שיעשה קיים:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון