שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/רד
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
החכם השלם גם שב גם ישיש כמה"ר יוחנן נר"ו אד"ש ראיתי דבריך ולא נראו בעיני ומאפס פנאי לא יכולתי להאריך להורות מה שהיה ראוי לכתוב לסתור דבריך ותמחול לי כי האמת אהובה יותר מן הכל והנה דעתי זה כמו שכתבתי להחכם הש' כמהר"ר שלמ' סאקראמיש נר"ו אות באות:
תשובה הורתם בגזרתכם שאלו היתה הנער' חשוב' ומודה לדברי ראובן אז היה זוכה ראובן בדינו והיו מוציאין הנכסים ומוסרים אותם ביד ראובן ולדעתי אינו כן כי אני אומר שהבעל יכול לומר שאינו מאמין כלל לדבריה אלא שאבי הנערה קודם שהלך למצרים נתן אלו המטלטלים לבתו והסכימה אשתו עמה ואם היה רוצה היה אומר שגם ראובן עצמו הסכים בזה אלא שעתה מתחרט וכ"ז מטעם שגדולה חזקה וכלל גדול בדין המע"ה כל דבר מטלטל שהוא ביד האדם יכול לטעון מה שירצה ובנדון זה ראובן אפי' שבועה אינו צריך וראיה לדבר עוד מ"ש הריב"ה ז"ל בח"מ סי' קפ"א וז"ל אמר המשלח אני אמרתי למוכרו במנה והסרסור אמר בצ' ישבע הסרסור עד דאם ידע הלוקח שחפץ זה של ראובן וזה המוכר לו הוא סרסור יחזיר החפץ לבעליו ויחרים על מי שנתן לו רשות בצ' וחזר בו אחר שקניתי וגם בזה השיב הראב"ד ז"ל וכתב שלא יחזיר ולא עוד אלא אפי' אם יודה לו הסרסור יאמר הלוקח קנוני' אתם עושים עלי והכי מסתברא ע"כ הרי שלפי דברי הראב"ד אע"פ שידע הלוקח שחפץ זה של ראובן ומוד' הסרסור למוכר עכ"ז כתב הראב"ד שלא יחזיר והסכים הטור ז"ל דהוי בתרא עמו ה"נ בנ"ד הבעל הוי לוקח והנער' במקום סרסור הוי ויאמר הבעל שהוא הלוקח איני מאמין כו' דאע"ג דלדעת הרמב"ם יחזיר מ"מ הוה מצינא למימר שיכול הבעל לומר קי"ל כהראב"ד אלא שאין צריך לכך וע"כ לא פליג הרמב"ם אלא התם שהלוקח ידע שחפץ זה של ראובן אבל בנ"ד מנין לן שידע הבעל שאלו המטלטלים שהכניסה לה בנדוניא אשתו שהיו של ראובן או מאיש אחר שנתנם לנער' כדי שתנשא באופן שאפי' הרמב"ם יודה בנ"ד שהדין עם הבעל שכ"כ בלשונו ואם ידע הלוקח כו' עוד אני רואה לזכות לראובן מטעם אחר לומר שאין לבעל השטר כח להוציא מיד בעל הנערה דבר לפי שהיא נאמנת ואינה צריכה עדים כלל הפך ממה שאמרתם כתב הרשב"א בהשי' הביאה ב"י וז"ל אלמנה שתפסה מטלטלים ונשארו בידה אחר מות בעלה אם נאמנת לומר בעלי נתנם לי ומכרם לי ובחייו תפסתים ושיב אם מטלטלים אלו היו לבעל ויש עדים שהם עדיין של בעלה והם עדיין תחת ידה אינה נאמנת אבל אין עדים שהיו של בעלה או שאין עדים שישנן תחת ידה נאמנת משום מגו ע"כ וכמו כן הביא שם הטור תשו' מאביו הרא"ש ז"ל וז"ל אם מוחזק' במנה כגון שיש ממון בעל' תחת ידה והיא יכול' לטעון על אותו ממון אין בידי משל בעל כלום נאמנת במגו דנתנה לי במתנה ובשבועה ע"כ ובודאי דהדבר ברור דבכל אשה מיירי וכל שהיא מוחזקת וליכא עדים וראיה נאמנת והדבר פשוט וברור שבשעה שר' תובע המטלטלים בב"ד ואבי הנערה פשיטא דליכא עדים באותה שעה שיוכלו להעיד שראו מטלטל פ' ופ' שהיו של אבי הנערה ושיוכלו להעיד שעתה הם בידה וא"כ הנערה לא היתה צריכה עדים כלל והיא נאמנת בשבועה לא יש אלא שמטעם הראשון אם תתאלמן או תתגרש הנערה היה אפשר שיוציאו הנכסים מידה אבל מטעם השני אפי' תתאלמן או תתגרש היא נאמנת ואין ר' יכול להוציא מידה דבר האמת כי יכול הייתי להאריך אלא במקום שאמרו לקצר אין צריך להאריך:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |