שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/רב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ראובן וש' יתומים ואמם לאה הרשו ללוי לגבות בעדם ובשמם כל הנכסים אשר להם ביד כל נברא שבעולם ובפרט ביד גד ונתרצו ויאותו שיהיו כל הנכסים שיגבה לוי בידו לזמן ה' שנים רצופות שלא יהיו רשאים לא היתומים ולא האלמנה הנז' ולא ב"כ לתבוע ממנו הנכסים הנז' בתוך הזמן הנז' ולוי נתחיי' לכתוב בפנקסו כ"מ שיגב' דבר יום ביומו ולשא' ולתת עם הנכסי' הנז' ולתת ליתומי' ריוח ו' לק' וקבל עליו כל אחריו' הנכסי' הנז' ובתו' הזמן הנז' בלכתו דרך אניה בלב ים לא נודע מה היתה לספינה הנז' ולכל ההולכים בתוכה ועתה פנקסו הוא בעין וכתוב מידו כל מה שהוא מנכסי היתומים הנז' וללוי הנז' נשארו יתומים קטנים ובן א' מי"ג שנה והלאה יורנו מורנו מורה צדק מה משפט נכסי ר' וש' היתומי' ולאה אמם האלמנה נמצאים כתובים בפנקס לוי שנתחייב לכתב' בפנקסו והאמין לר' וש' וללאה אמם ע"כ הנמצא כתוב בפנקסו וכתוב הכל בארוכה בשט' החיוב שנתחייב לוי הנז' אם יוכלו ויורשו ר' וש' או אמם לגבות מנכסי לוי או מבנו הגדול או נות צדקו כל הנמצא כתוב בפנקסו מכח שטר חיובו שהוא כתוב וחתום בעדים נאמנים אם לאו ושכמ"ה:
נדרשתי להורות הדין בענין השאלה הזא' לדריש' ובקשה פרנסי ק"ק אשכנזים יצ"ו וכדי שלא להשיב פניהם ריקם אכתוב ד' או ה' שורות בקוצר ראשונה יש לדעת כי אע"פי שאמרו אין נפרעים מנכסי יתומים אפי' שהתוב' בשטר מקויים עד שיגדלו מ"מ בא' מג' דרכים נפרעים וא' מהם אם כשנפטר עדיין לא הגיע זמן הפרעון כמ"ש כל הפוס' וא' כ שהאמ' שבנ"ד עדיין לא הגיע זמן הפרעון כמו שבא בשאל' נמצא שאם יש ליורשי לוי נכסים שהניח להם אביהם חייב לשלם כל מה שימצא בפנקס אביהם שגבו מחובות ראובן חייבים ליתן ליורשו ראוין ואע"פי שאין כאן שטר מהחוב ולא הודאת החייב מ"מ דבר זה ברור מאד שהוא כמו שטר ויותר וראיה לדבר תשובת הרא"ש הביא' בנו הטור בח"מ סי' צ"ה וז"נ ומתוך כך פסק שיש לדון ע"פי פנקסו של אדם שרגיל לעשות בתוך ביתו לכתוב בו עניניו ואפי' להוציא מן היתומים היכא דיש רגלי' לדבר שמ"ש בפנקס הוא אמר כגון ר' שמסר לשמעון לעסק בלא שטר תוך ד' חדשים לפני מות שמעון ונפטר ש' בלי צואה ואחרי מות שמעון מצא פנקס מכ"י בו זכרון המשכונות שלקחתי מהאלף זהובים של ראובן שלקחתי למחצית שכר והמשכונות נמצאים באותו פנקס והיה כתיב בכל פתקא ופתקא שם ראובן והחזיר לראובן מעותיו גם בנ"ד אין לך רגלים לדבר גדול מזה שהחתים שטר בעדים שכל מה שיגבה שיכתוב ונמצאו דבריו שעשה כיהודי כשר ובהא אין לספק כלל אך מ"מ יש כאן לערער ולומר כי אלו העדים פסולים והטעם שכתב בו רבית מפורש וקי"ל המלוה ברבית עובר בו' לאוין והלוה ג' והערב והעדים שנים וא"כ שעברו על התורה הם פסולים לעדות משום הא לא אריא שכ"כ הריב"א בח"מ סי' נ"ב שטר שיש בו רבית אינו גובה רבית אבל גובה את הקרן אפי' ממשעבדי שאין העדים נפסלים בכך אפי' אם הוא רבית דאורייתא דדוקא שהרבית מפורש בשטר דליכא למיחש שמא יגב' הרבית וכאן בנדון שלנו הוי רבית מפורש וא"כ נמצא שהעדים כשרים: ואע"ג שנראה שאין כן דעת הרמב"ן אלא שדעתו שכאשר הרבית מפורש לא יגבה לא קרן ולא רבית נראה בעיני שאין להניח רבותינו התוס' והרמב"ם והרא"ש ובנו ב"ה שכתב הדין סתם בלי שום חולק ולילך אחר סברת הרמב"ן כ"ש כאשר הוא שטר יתומים בכה"ג העדי' כשרים שאפשר שטעו דכיון שאנו רואים שהותר להם כל רבית דרבנן לא הבחינו בין רבית דרבנן לרבית דאורייתא דדא ודא אצל יתומים מותר ובכל מקום שאנו יכולים להחזיק ישראל בחזקת כשרים יש לנו לעשות כן וכמו שהייתי יכול להביא ראיות לזה אלא שאינו צריך גם אין לנו לומר שנקנוס כדסבר ר"מ שאינו גובה אפי' קרן מפני הרבית אשר מפור' בשטר דיתמי לאו בני קנסא נינהו כנלע"ד שהיה ראוי לומר אלא שאינו צריך דכד מעיינת שפיר בלישנא דשטר הוי מותר לעשות כן שכ"כ בשטר ויתן ליתומים מהריוח ששה למאה אם הותירו לו ואם פחתו להם הרי שאין כאן אלא קרוב לשכר שמותר ליתומים אליבא דכ"ע ולא עוד אלא שכתב שאם פתחו להם שקרוב הדבר שאפי' גדול היה יכול להתנו' כן כלל הדברים שאם הניח ש' נכסי יתומי' מכתובת האשה חייבים יורשיו בין יהיו גדולי' בין יהיו קטנים לפרוע ליורש ר' כל מה שימצא כתו' בפנק' ש'.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |