שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/רא
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
החכם השלם אחד"ש אומר שכב' כתבתי לכ"ת כי לא נשאלתי ענין זה מבן אדם לבד מה שראיתי מכתבך וכתבתי אז הנראה בעיני שאם היה בא מעשה לידי לא הייתי מוצי' שוה פרוטה מנכסי היתומים וגם עתה אני על משמרתי אני עומ' ולמה שטוענין עתה שיש עדים איך קבל הנפטר ז"ל הסך הנז' גם בזה אני אומר שאין נזקקין בדין לזה עד שיגדילו היתומים וכמ"ש הטור ס"ס קי"ב ח"מ וז"ל ואפי' בעדי צואה כתב שאין מקבלים אותם בפני האפטרופוס ואפילו שיש חולקי' בזה שהרי כתב הנ"י והביאו ב"י סי' כ"ח וז"ל מ"כ בשיטה אחד בצואת אביהם מקבלים עדותן הקטנים משום דאלמוה רבנן כדי שלא תטרף דעתו וכתב נ"י שכתב הריטב"א בשם רבו הא דאמרינן דאין מקבלים עדים שלא בפני בע"ד דקטן כשלא בפניו דמי היינו בדב' שאינו ברור כו' עד שהוא ברור ע"פ עדים בלא שום חשש מקבלי' עדות שלא בפני בע"ד עכ"ל ") הרי לך כמה צריך האדם להרחיק עצמו מלקבל עדות שלא בפני בע"ד וכמה דחקו עצמם למצוא נחת רוח וטעם למה שאמרו שמקבלים עדי צואה ואפ"ה לא עמדו הדברים והטעמים האלו בפני הטור בשם הרא"ש וכ"ת זיל לאידך גיסא דתינח בשא' עדויות השייכים לדיני ממונות אבל דבר השייך בכתובת אשה יש לנו לקבל מטעם חינה שכן מצינו שאמרו חכמים שאעפ"י שאין נזקקין לנכסי ותומים אבל בכתוב' אשה נזקקין וכיון שיצא דין גביית כתובת אשה מכלל שאר דיני ממנו' א"כ הוה אפשר לנו לומר כי בנ"ד ה"ה והוא הטעם לזה אני משיב ואומר דלאו בכל מלתא דכתובת אשה אמרינן הרי אלא יש לנו לומר הבו דלא לוסיף עלה דדוקא כתובת אשה הידוע לנו ומפורסם שהבעל היה חייב אלא שאנו חוששין שמא התפיסה לו צררי מש"ה נזקקין בדין אבל בדבר אחר כגון בנ"ד דלא אתחזק החוב בחיי הבעל אין נזקקין עתה לקבל עדות כדי לחייבם וראיה לדבר שכתב בע' התרומות והביאו ב"י וז"ל כתב בע"ה בשער מסתברא דאי כתיב בכתיבה נאמנות על היתומים דלא מהני דיתומים קטנים כמו שאינם חשובים הוו ויש לחוש דלכי גדלו מחשבי גברא להפסיד הנאמנות ודי לנו אם נזקקין לה בשבועה ואעפ"י שיש נאמנות בשטר הכתובה עכ"ל. הרי אנו למדין דלאו בכל מלתא בכתובה אנו נזקקין בנכסי יתומים בשביל כתובת אשה דיש לנו לחוש דשמא דחוק אפילו שכתוב הנאמנות בשטר הכתובה כ"ש דיש לנו לומר כך בנ"ד שמעולם לא מתברר ולא אתחזק חוב זה כלל בחיי הבעל ויש לנו לומר דע"כ לא אמרי רבנן דנזקקין אלא בכתובה דידוע להו שכן היה ודאי שהיה הבעל חייב לפרוע לאשתו ואתחזק חוב הכתובה עד פטירת הבעל אלא שאנו רוצים להפסידה מטעם חששא דצררי בהא הוא דאמרינן דנזקקין כו' כנ"ל ולזה מספיק טעם חינה לבט' חשש דצררי אבל לא יספיק לבטל עיקר דדינא במקום דלא אתחז' חוב זה מעולם ולכן יש לנו לומר היכא דאתמר אתמר היכא דלא אתמר לא אתמר ועוד אני אומר דבכמ' מקומות אמרי' דמלתא דלא שכיח לא עבדי ביה רבנן תקנתא ובנ"ד הוי דבר דלא שכיח דהאי מלת' וק"ל ונרא' א"כ שהדין דין אמתי ודבר פשוט שאין ב"ד נזקקין לקבל עדות בדבר הזה ולא מבעיא אליבא דיש אומרים שהביא הר"ן שכתב שמוכרת שלא בפני ב"ד צריכה שבועה שלא מכרה מנכסי יתומים בפחות משוויו מטעמא שאינו מספיק לפוטרה מן השבועה מצד השלשה שמאים שהיו עמה בשעת מכירה מפני שאותם הג' אינם ב"ד אלא דין עדים יש להם ואין מקבלין עדות אלא בפני בע"ד וקטן כשלא בפניו דמי ע"כ ") אלמא מוכח מהכא דלא מהני טעמא דאינה לקבל עדות בפני קטן וכמו שנראה מדברי כ"ת שיש מכאן ראיה גדולה אלא אפילו את"ל שאותם שברחו מפי' זה דנראה דלדידהו ס"ל דמקבלין בנ"ד יודו דאין מקבלין וטעמא דהתם שאני שהכל היה על ענין חוב דאתחזק ודאי אבל בנ"ד דהוי מלתא אחריתי דאפשר שאב האשה לא נתן כלל הסך הנז' או אפי' את"ל שנתן אפשר שמחל התנאי בענין כזה יודו כ"ע דאין מקבלין עדות ואין נזקקין בנכסי יתומים ה' יודע כי כל ימי בחרתי דרך קצרה ומאסתי באריכות וע"כ נתפייסתי במה שכתבתי וחתמתי שמי הצעיר שמואל די מדינה
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |