שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/ר
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ילמדנו רבינו על דין ראובן ושמעון תושבי מעיר א' והלכו לארץ אחרת להסתחר ונתאכסנו בבית אחת ויקר מקר' ונפל ראובן על ערש דוי ושמעון שותפו היה מוכרח לחזור למקומו והיה ממתין את חברו אולי יתרפא מחוליו בראותו כי אין תרופה לו ויכבד עליו חליו וכמעט שהיה קרו' לגוסס דבר עם חברו לאמר שהוא היה רוצה לחזור למקומו ואם היה רוצה לצוות את ביתו איזה דבר יצוה ועליו לקיים אז צוה ראובן החולה שיקראו לחכמי העיר ההיא וקצת מהראשים ומסר לפניהם ביד שמעון הנז' כיס א' משבעה אלפים לבנים וחתיכה אחת מבגד אלקמאדו מנ"ט אמות ושמונה אמות בגד אדום של ששים וארבע אמות ארגמן של שמנים כדי שיתנם לביתו שיפרעו מהם החובות אשר היו חייבים לתוגרמים והיו ממושכנים אשתו ובניו וכל אלו הנכסים מסרם ביד ראובן הנז' וגם כתבו בשטר אחד כתוב וחתום בעדים ושלח השטר הנז' ליד יורשיו ע"י איש אחר כי לא האמין בו והיה מוכרח לשלוח הנכסים ע"י בהיות כי הגיע זמן פרעון התוגרמים וירא שמא יסתכנו בניו ויאסרו בכבלי עוני וברזל ח"ו ובכן חזר שמעון הנז' לביתו ותכף הגעתו בא רץ אחד אחריו כי נפטר ראובן הנז' וחיי לרבנן ולכל ישראל שבק ושמעון הנז' מסר ביד יורשי ר' הנז' המעות הנזכ' אבל הבגדים הנזכר' עכבם בידו לסיבה שהיה אומר שהיה לו לקבל מהנפטר הנז' כל כך מעו' שוה הבגדים הנז' וכי שאלו לו יורשי ראובן אם היה לו שטר ראיה ע"ז השיב ואמר להם כי לא היה ראיה בעול' עוד טענו ואמרו לו כי אחר שנמצא שם עם ראובן כשהיה גוסס איך לא דבר לו שיודה על חובו השיב ואמר שהיה מתבייש וגם שלא היה רוצה לשים דאגה בלבו ויורשי הנפטר אף כי ראו שכונתו לגוזלם לא דברו אתו מאומה לסב' שהיו חייבים סך גדול לתוגרמים יותר ממאה אלפים והיו יראים ממנו שלא ירע להם כמנהגו שהיה מלסטם את הבריות ובכעסו היה ממיר דתו ועברו יותר משנתים ימים שלא דברו על זה ויום אחד מהימים שנתקוטט עם יאודי אחד וקראו גזלן שגזלת את יתמי פלוני ואמר לו שעם הזמן יפרע הכל והערים לעשו' עם אשת הנפטר שטר פטורי' ודברי גזומים ואיומים גם כי מצא זמן לעשות כרצונו בהיות שכל בניה הלכו בשאלוניקי והכריחתא שתוד' בפני עדים איך היא קבלה כל הנכסי הנז' ובאו לידה ועשה שטר מזה ועש' הנפטר בראותה כי כלתה אליה הרעה מסרה מודעא בפני עדים וחתמו שטר המודעא בידה שתהיה למשמרת עד שיחנן ה' ויתן כח ביד בניה לקחת הגזלה ועתה נפטר שמעון הנז' וחל"ש ובאת אשת ראובן ויורשיו ותובעי' מיורשי שמעון שישיב להם את הגזל' אשר גזל אביהם וגם הוציאו ביד שטר חתום בעדים ומקויים שנעשה כשמסר ראובן הנז' הנכסי ביד שמעין הנז' ויורשי שמעון הוציאו שטר שובר שנעשה עם האשה לבדה והאשה הוציאה שטר המודעא שמבטל השובר והעדים חתומים בתוכו הכירו באונס' וגם יש אמתלאו' רבות כי הכל נעשה באונס גמור ועתה מורנו ורבנו ואי' חשכת עינינו על זה ומאת ה' יהיה משכורתך שלמה אמן ממני הצעיר אברהם טובי:
תשובה לאפס פנאי לא אאריך כי אין ספק שיש בענין זה צורך לאורך אבל מה אעש' כי השואל נחוץ ולי אין פנאי כנז' אבל מ"מ אשיב מה שיש בלבבי בענין זה בקצרה וצריך לדעת כי אחת שאל השואל ושתים צריך לידע אחד אם יש כח במודעא לבטל המחי' שנית גם אתמ"ל שיש כח במודעא לבטל המחי' מה הועלנו בזה דדל מהכא המחילה מ"מ אחר שנפטר גם שמעון וגם שנניח ששמעון גזל ועשק מי יאמר שיורשי שמעון חייבים לשלם גזלת אביהם שכפי הנראה משנה שלמה היא הגוזל ומאכיל והניח לבניו פטורים מלשלם. עוד מי יאמר לנו שש' לא החזיר מה שגזל לחלק הראשון אני אומר שאעפ"י שמתוך תשוב' הרא"ש שכתב כלל ע"ב סי' ה' וז"ל נדון זה דומה לכל שאר מחיצות דאדם תובע לחברו הרבה והלה כופר ומפשרים ביניהם ונותן לו מקצת ומוחל השאר אטו אם זה מסר מודעא תהיה המחיל' בטל א"כ לא תועיל שום פשרה ומחילה בקנין כו' יע"ש מכאן היה נראה שיש מקום לפקפק גם בנ"ד דכיון שכפ' מקצת ונתן מקצת הו"ל כשאר פשרות והמחילה קיימת והמודעא בטלה ומ"מ נראה שאפי' נניח דברי הרא"ש מוסכמי' מ"מ בנ"ד יודה הרא"ש שהמודעא קיימת ואין כאן מחילה דבטלה היא דע"כ לא קאמר הרא"ש אלא היכא שמתוך המחלוקת באו לפשרה ונתן מקצת ומחל התובע מקצת אז מהני המחילה והמודעא בטלה והם דברים של טעם דאם אתה אומר שבטלה המחילה א"כ בטלת כל פשרות שבעולם כמ"ש הרא"ש אבל בנ"ד שאחר עבור שתי שנים שנתן מה שרצה הרי נמצא דמחילה זו לא הוי כשאר מחילו' הנהוגות אלא הוי כדין מתנה ובמתנה קי"ל אם מסר מודעא אפילו לא ידעינן באנסיה הוי מודעא ואי ידעינן באנסיה אפילו לא מסר מודעא המתנה בטלה גם מחילה זו שעשת' אלמנת ראובן דין מתנה יש לה ובטלה עוד טעם אחר אני אומר אעפ"י שלא היה צריך שמה להם ליורשים במחיל' שעשתה אמם הם הם היורשים שהיו צריכים ליתן המחילה וא"כ מה שכתבה אמם מחילה מלבד הטעם שכתבתי שהיא דין מתנה יש לה ובטלה היא גם מטעם זה הדבר ברור מאד שדין מתנה יש למחילה זאת וכיון שמסרה מודעא המחילה שעשתה אין בה ממש אפי' לא היינו יודעים באונסה כ"ש וק"ו השתא דאיכא תרתי שהאונס מפורסם והמודעא גם כן ודי בזה לזה החלק. ומעתה הנני בא לבא' החלק הב' כתב הרמב"ם פ"ה מהלכו' גזלה הגוז' ומת בין שהאכיל את הגזלה לבנים אחר יאוש כו' עד כבר תקנו הגאוני לגבות ב"ח מן המטלטלים ואפי' במלוה ע"פ לפיכך חייבים לשלם בין אכלו ובין לא אכלו בין נתיאשו ובין לא נתיאשו בין מן הקרקע ובין מן המטלטלים ע"כ וא"כ זכינו לדין שבין שהבגדים אשר עשה שמעון הן בעין ובין אינם בעין ובין הניח שמעון קרקעות ובין לא הניח אלא מטלטלי' חייבים היורשים לשלם ליורשי ראובן ואין לפטור ליורשי שמעון מטעם דשמא פרע שמעון קודם שנפטר דמאח' ששמעון טען בב"ד שהיה מעכב הבגדים שמסר לו ראובן מפני שראובן היה חייב לו ולא בקש השטר שעשה עליו ודאי שלא פרע גם אין לפטור ליורשי שמעון מטעם דשמא האמת היה עמו ששמעון היה מעכב בשביל שהיה לו לקבל מראובן דבשלמא אם היה ראובן מוסר אותם הבגדים בינו לבין עצמו היה נאמן במגו דלהד"מ או במגו דהחזרתי אבל עתה שמסר ראובן מה שמסר בפני עדים ועשה שטר אין כאן מגו כלל וחייבים היורשים הן אמת שעדין היה אפשר לומר כי ש' היה נאמן לומר שהיה לו לקב' במגו שנאנסו ממנו הבגדים בגנבה ואבידה והיה נאמן בשבועה השתא נמי נאמן לומר שהיה לו לקבל שווי הבגדים ומ"מ נראה בעיני שזה הענין תלוי בדעת ב"ד העיר שלא יועיל טעם כיון דאיכא למימר מאן שם ליה הבגדים שהיו שוים כ"כ שוה בשוה מורים הדברים שהכל שקר וכזב ובכה"ג ראוי לחייב ליורשי שמעון ומ"ג עתה בהיות שמעון מוחזק לאיש רע מעול וחומס כפי מה שבא בשאלה כל זה כתבתי בנחיצה כי המוביל נחוץ ולבי בל עמי ואיני יכול להאריך אבל זה אני אומר שצריך לדעת כי בענין המודעא אין לפקפק שהיא קיימת והמחי' בטלה ועוד אני אומר דכיון ששמעון טרח עם אלמנת ראובן שתתן לו מחילה והודאה שהיא קבלה הכל תקנתו קלקלתו שהרי מודה בזה שלא היה חייב לו ושלא נאנסו מידו וא"כ אפי' היה אמת כדבריו יכולים יורשי ראובן להוציא מיד שמעון ומיורשיו כי להם היה צריך ליתן לא לאלמנה וכי יאמרו נפרע אנו ליורשים ונחזור ונוציא מן האלמנה הרי האלמנ' יכול' להנצל עם המודעא הנלע"ד כתבתי וחתמתי שמי אני הצעיר והטרוד שמואל די מדינה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |