שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/קצא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת מהרשד"םTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png קצא

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ר' אשר בשאלוניקי יש לו שותפות עם ש' הדר בקושטנטינ' בכ"כ סחור' שקונ' ר' לחשבון שניהם ושולחה לש' והריוח וההפסד לאמצע אך אמנם יש לש' יפוי כח על ר' שכל אחריות הסחור' מעת קנותה עד אחר יציאתה מן העיר הוא על ר' ועת' בא המוכס אשר בשאלוניקי ותובע מר' מחצית המכס המגיע לו ממחצית הסחור' אשר לש' שותפו כי דינא דמלכותא דינא כך הוא שאיש אשר אינו מתושבי שאלוניקי שקונ' סחור' ישלם החלק המגיע לו מהמכס ור' משיב כיון שכל אחריות הסחור' עד אחרי צאתה את העיר הרי הוא עלי הרי הוא נעשית ברשותי וכלה שלי עד צאתה את העיר והנה אנכי מתושבי הארץ ואני פטור מן המכס ואת"ל שבזה הדין עם המוכס מפני שכיון שבשעת שקנ' ר' הסחור' קנאה לחשבון שותפו אעפ"י שהוא מקבל אחריותה עד צאתה את העיר אין זה דומה אלא לתנאי שיש עם ש' שותפו ואחרי צאתה את העיר ותקים התנאי אפי' נאמר כן איכא למיבעי היכא דר' קנה כל הסחור' לעצמו ואחרי צאתה מן העיר זכה מחציתה ע"י אחר לש' שותפו מי אמרינן דהשתא הוי כלה של ר' ואע"ג שמאחרי צאתה מן העיר יש לו חלק לש' הו"ל כאילו לקחה ש' באמצע הדרך שאין לו למוכס עליו כלל ואת"ל בהא דהדין על ש' מטעמא דכתיבנא אכתי מבעיא לן היכא דר' קנה הסחור' לעצמו והתנ' עם ש' ע"מ שאתן לך בשכר טרחך מחצית השכר ואתה תקבל עליך מחצית ההפסד וחצי האחריות מעת קנותי הוא עליך ועם היות כי גדול יותר מחצית הריוח מקבלת מחצית ההפסד והאחריות זה יהי' בשכר טרחך אם נאמר בזה דודאי הסחור' של ר' היא וש' אינו אלא כשלוחו בשכר ופטור מן המכס או דלמא לא ואת"ל כיון שמצינו שמחצית האחריות על ש' מעת שקנ' הסחור' ר' הו"ל כאלו ש' שותף בה וחייב במכס אכתי תבעי היכא דלא קבל מחצית האחריות בתנאי זה אלא אחרי יציאתה מן העיר מהו על הכל יבא דבר מורנו מור' צדק ורבינו וגאוננו גאון ישראל ושכמ"ה:

תשובה נראה בעיני שאין צריך לפנים ודברים פשוטים הם לכל החלוקות מהן לחיוב ומהן לפטור לחלוקה הא' שלוקח ש' האחריות כלו משלוניקי אפי' שכפי הנר' היה אפשר להביא קצת ראיה שבזה יפטר מן המכס מטעם דאמרי' ישראל שהפקיד חמצו אצל ישראל או אצל הגוי יש מן הגאונים שכתבו שכיון שקבל עליו הנפקד אחריות אין המפקיד עובר עליו הי' נר' מזה שתלוי הדבר להיות שלו במי שאחריות הסחור' עליו אבל כפי האמת כד מעיינת בה שפיר ליכא למימר הכי חדא שהרי הרמב"ם ז"ל וה"ר יונה והרא"ש ז"ל כתבו שהמפקיד עובר אפי' קבל עליו הנפקד אחריות א"כ לדעתם ז"ל פשיטא דלא מהני לדעת' קבלת האחריות להוציאו מרשות מי שהקרן שלו ואפי' לדברי קצת גאונים הראשונים שאמרנו יש לחלק בין נ"ד לההוא דחמץ דהתם שאני שלא חייבה תורה אלא שלא יהיה ברשות ישראל וכל עוד שלא קבל הנפקד האחריות הו"ל כאלו הוא ברשות ישראל אבל אם קבל עליו אחריות אע"פ שכפי האמת החמץ של ישראל הוא מ"מ אינו עובר עליו כיון שאינו ברשותו כך נ"ל דבר ברור ועוד מטעם אחר אני אומר שהדין כך כמו שכתבנו שהרי אפי' שקבל עליו הנפקד אחריות אינו יכול להקדישו משא"כ המפקיד שהמפקיד אע"פ שאינו ברשותו יכול להקדישו וכמ"ש הרמב"ם ז"ל הל' ערכין פ"ו אין אדם מקדיש דבר שאינו ברשותו כיצד הי' לו פקדון ביד אחר וכפר בו זה שהוא אצלו אין הבעלים יכולי' להקדישו אבל אם לא כפר בו הרי הוא ברשות בעליו בכל מקום שהוא ע"כ. הרי למדנו שאע"פ שאינו ברשותו בכל מקום שהוא הו"ל כאלו הוא ברשותו כל עוד שלא כפר בו הנפקד והמפקיד יכול להקדישו ואם איתא דבשביל שקבל הנפקד עליו אחריות פקע שם המפקיד ממנו ואינו יכול ליקרא שלו היאך הי' יכול המפקיד להקדישו הא אין אדם מקדיש דבר שאינו שלו אלא ודאי כדפרישית. ולחלק הב' היכא דר' קנה כל הסחור' לעצמו ואחרי צאתה מן העיר זכה מחצית' כו' ע"ז נ"ל הדין ברור שאינו חייב לפרוע מכח כל עוד שבשעה שיצאת הסחור' היתה בחזקת ר' דהיה יכול להקדיש' אחר שיצאת מתחום העיר יכול לעשות ממנה מה שירצ' וכדי לברר דברי ראיתי להביא מ"ש הריב"ש ז"ל בתשו' סי' ב' וז"ל אבל מה שאפשר לעשות בכל ענין אפי' במכס המלך הוא שיתנו לך במתנ' ע"מ להחזיר שהיא מתנה גמור' לכ"ע כו' עד אבל מתנה ע"מ להחזיר מתנה גמור' היא לשעת' והמקבל אוכל עירות אלא שצריך לקיים תנאו להחזי' ומכח התנאי הוא שאינו יכול להקדישו לא שהמתנ' בעצמה תהיה בערמ' כמ"ש הרמב"ם ה' נדרים וא"ת היאך יחזיר המתנ' והלא יש לו למכור הסחור' ההיא ולשלוח דמיה למפקיד י"ל אפשר להם להתנות שיחזירו לו או לפ' בעבורו הדר בעיר הנפקד ואחר השבוע' יחזירנ' לאותו פי' לקיים תנאו ואח"כ ימכרנ' ויעשה רצונו וכן צריך שיזיכה לו המפקיד בקנין ע"י אחר מה ששולח לו כי מה ששולח אליו ע"י ספן גוי ואו' לו' זכה אין זו זכיה כו' עד וגם המשיכה שעוש' הנפקד מן הסחור' אינו מועיל בזה שהרי כתב זכה המוכר בחלקו מכיון שהגיע הסחור' לנמל טרם שימשוך הנפקד הסחור' ולכן המפקיד יזכה במקומו לנפקד בקנין ע"י אחר בן ברית ע"כ למדנו מדברי הרב שהדין כמ"ש שהרי פוטר למפקיד מן המכס פטור גמור במתנ' מועטת אפי' שהיא מתנה שאינו יכול להקדיש' יהי' מאי זה טעם שיהי' עכ"ז נקרא על שם מקבל מתנ' וק"ו בן בנו של ק"ו בנ"ד שהמעות מתחל' הם של ר' אלא שבשע' שיצא חוץ לתחום שלוניקי מזכה מחצית הסחור' לש' שהו"ל כאלו ר' מוכר סחורתו שם לאי זה אדם שיהי' ומ"מ כיון שבשע' שיצא' הסחור' נפטר' מתורת המכס שבשלוניקי שוב אין חל עליה שום חיוב עוד נתחייב שאמרנו במה שכתב בסוף דבריו גם המשיכ' שעוש' הנפקד כו' עד שכבר זכה המוכס בחלקו משעה שהגיע הסחור' לנמל הרי שאע"פ שלדעת כן שולח המפקיד הסחור' במקום ההוא כדי שיזכ' בה הנפקד והי' הדין נותן שלא יתחייב במכס עכ"ז כיון שבשע' שהגיע לנמל עדין לא זכה הנפקד זכה המוכס ובנ"ד להפך כי ידיע' ההפכים אחד כיון שסחור' זו היא של ר' ואחר הגעת' חוץ לתחום הי' בידו של ר' להקדיש' אע"פ שהולכת כדי שיזכ' בה ש' כיון שעדין לא זכה בה וקודם לכן נפטר' מהמכס מה שזוכה בה ש' זוכה בסחור' שכבר נפטר ומטעם זה נתברר החלק הג' שר' קנה הסחור' לעצמו והתנה עם ש' ע"ת שאתן לך בשכר טרחך כו' גם בזה נפטר' הסחור' מן המכס מן הדין הגמור כיון שהסחור' שלו היא ויכול להקדיש' כמו שאמרנו פשי' שש' אינו אלא כאלו הי' שלוחו של ר' דקי"ל בכל התור' כלה שלוחו של אדם כמותו חוץ מלדבר עביר' דאין שליח לדבר עביר' דדברי הרב כו' וא"כ כשם שאם הי' ר' מוכר סחורות שם בקושט' נפטר מהמכס גם שלוחו ש' פטור דמה לי הוא מה לי שלוחו ואע"פ שמקבל עליו ש' אחריות כבר ביארנו שאין טענת האחריות מחייב המכס והו"ל שהשכר שנוטל ש' הוא בעד טרחו ועמלו ואפי' שבשביל זה לא הי' מקבל אלא מנה רוצה ר' בעל הסחור' לתת לו מאתים בשביל האחריות שקבל עליו א"כ גם עתה בנ"ד שלוקח חצי הריוח הן מעט הן הרב' לא שנה והדין פשוט וברור שאע"פ שהאחריות מעת הקני' הוא על ש' פטור' הסחור' מן המכס כיון שהסחור' הית' של ר' כפי האמת ויכול להקדיש' כמו שאמרנו כי קבלת האחריות אינו מפקיע זכות ר' כדכתיבנא וחתמתי שמי הצעיר שמואל די מדינ':


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון