שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/קצ
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ר' וש' ולוי נשתתפו יחד בענין סחורות דגים מלוחים שקונים אותם בקושטאנדינה ומביאים אותם פה שאלוניקי למוכרם ולר' היה לו שותפות עם יאודה בסחורות אחרות כמו בגדים וכיוצא לא בסחורות הדגים ובשעת גמר השותפות אמר ר' לחבריו שו"ל היו יודעים שאני ושותפי יאודה אין לנו פנאי להתעסק בענין הדגים כלל לא בקנייתם ולא במכירתם כי אני ושותפי טרודים בסחורות אחרות ואם רצונכם שאהי' שותף עמכם אתם תתעסקו בקניית הדגים ובמכירתם לא אני והם השיבו שהיו מרוצים מזה והיו חפצים בחברתו לפי שהי' בקי מאד בענין הדגים גם ידעו שבשביל אהבתו של ר' היו האנשים אחרים המתעסקים בדגים נותנים להם חלק ועל כן רצו ויאותו להשתתף עמו אף שלא יוכלו להשתדל בענין עסק הדגים לא הוא ולא שותפו יאוד' ומזה עשו שטר חתום בחותמין וז"ל השטר בפ"ע ח"מ השתתפו יחד הג' הגבירים ומעולים בענין הדגים המלוחים של זאת השנה שיקנו פה קושטאנדינ' להוליכם בשאלוניקי למוכרם מהיום עד תשלום ח' חדשים בלב שלם כו' לקרב התועלת ולהרחיק הנזק כו' ולא יעלים שום אחד מהם כו' הכל באמונה כו' וכל ריוח לאמצע וכן ההפסד כו' שוה בשוה ושמעון נתחייב להשתדל פה קושטאנדינא בכל מאמצי כחו בקניית הדגים ובמליחתם באמונה וביושר ולוי נתחייב ללכת בשאלוניקי למכור הדגים המלוחים שמה כל אלו התנאים קבלו עליהם שלשתם הנז' בשבועת התור' ובנ"ח ע"ד הש"י וע"ד הנשבעי' באמת בבטול כל מיני מודעות שבעולם מראשן ועד סופן ובפסול כל עידי מודעא מסירה לכך ובקנס נח"ש לקיים עליהם כל הכתוב לעיל והיה יום זה כ"ו לחדש חשון כו' פה קושטאנדינא כו' זהו לשון השט' והנה לוי הנז' לא קיים תנאו ועבר על שביעתו ונתאחר באנדרינופלי ולא בא פה שאלוניקי למכור הדגים כאשר קבל עליו ולא בא עד ערב הפסח ועקר מכירת הדגים מזמן הכתוב בשטר שהם ימי החורף ויהודה שותפו של ר' נמצא אז פה שאלוניקי וראה שהדגים היו נפסדים ומתעפשים אם לא ימכרו א' הפנה מעסקיו והשתדל בכל עז למכור הדגים באמונה וביושר כדי שלא יבא נזק והפסד לר' שותפו וכשבא לוי הנז' מצא הדגים מכורים לא נשאר מהם רק דבר מועט ומכרום כלם ואח"כ אמר לוי ליאודה שותפו של ר' שרצה לקחת שליש הריוח שהרויחו בדגים ולפי שהי' לוי תפוס ממעות של ר' שהמעות עצמן שהוציא לוי בשותפות חזר ושאל אותם בהלואה מר' והיו אז בידו ועשה חשבון עם יאודה והחזיק בשליש הריוח בלי ידיעת ורשות ר' שנמצא אז בקושטאנדינא וכשבא ר' מקושטאנדינא וידע מה עשה לוי שלא קיים תנאו ועבר על שבועתו וקנס נח"ש שקבל למכור הדגים פה שאלוניקי ולקח שליש הריוח חרה לו עד מות כי לא קיים תנאו ואין ראוי ליקח מאומה מהריוח שאפי' הקרן שהוציא לקח תכף בהלואה מר' הנז' ולפי שהיה לוי מוחזק במעות הריוח היה ירא מלתבוע תביעתו ובאותו זמן קרה מקרה שבאו ליד ר' מעות מלוי מענין סחורה א' ובא לוי לתבוע ממנו מעותיו והשיב לו ר' שהיה רוצה לתפוס אותם המעות בשביל הריוח שלקח בלי רשותו וידיעתו כי לא קיים תנאו ועבר על שבועתו ואינו רוצה לתת לו ריוח כלל כי שותפו יאוד' מכר הדגים לא הוא ואות' אפי' שתפס מעות שותפות שלא כדין תפ' ובלי ידיעתו ורשותו שהיה בקושטנדיאה ויאוד' לא ידע התנאים שהיו ביניהם כי השטר נעשה בקושטנטינה ומה שעשה יאוד' שעשה חשבון עם לוי אינו כלו' כי לא ידע מאומה מהתנאים שהיו ביניהם ואין לו רשות לתת מעות לשום אדם בלי רשות בעליו כי אין לו ליאודה שו' שותפות בדגים ועוד כי לפי שהיה מוחזק ממעות ר' שתק יאודה כי הוא לא נתן לו כלום רק שעשה חשבון עמו ולקח חלקו מהריוח מהמעות שהיו בידו ולוי טוען שאותו התנאי שהי' בשטר לא היה תנאי כפול והתנאי בטל וכבר לקח מעות הריוח הנוגע לחלקו מיד יאודה שותפו של ראובן ועוד שכבר השתדל במכירת הדגים שנשארו כשבא פה כו' ור' טוען שאינו חייב לתת לו מאומה מהריוח שאותה תפיסה אינו כלום וגם שעבר על שבועתו שקבל למכור כל הדגים ולא בא למוכרן והוכרח יאודה שותפו למוכרם כדי שלא יתעפשו ויפסדו:
תשובה לענין התנאי נר' בעיני שיפה כתב פ' ועוד אני אומר כי לע"ד בדבר כזה לכ"ע אין צריך שום תנאי מהצריכים לקיום התנאי שהרי כתב הריב"ה בח"מ בהלכות התנאי וז"ל ומיהו יש דבר שאין צרי' להתנות אלא כיון שאומר שלדעת כן מוכר הו"ל כאלו התנה כההוא דזבין לנכסי אדעתא למיסק לארעא דישראל כו' עד ופרש"י דוק' במוכ' קרקעו' ולפי שאין דרך ב"א למכו' קרקעות שהו' מתפרנ' מהם אם לא שהיה בדעתו לעקו' דירתו מכאן ע"כ משא"כ בממלטלין כנז' שם הרי שלא בכל מקום אנו צריכים לתנאי גמור אלא היכא דאיכא הוכחא גמור' שלדעת כן עושה העושה אותו מעשה די בגילוי מלתא בשעת מעש' ואין לך הוכחה גמורה וגדולה שישים ראובן סך מעות כזה אדעתא שילך לוי למכור וגלה דעתו בפיו שהוא לא היה יכול להטפל בענין כלל פשיט' ופשיט' שגלוי דע' כזה מספיק כ"ש כאשר הושם זה בכתב ובקנין ושבועה שאין ספק אצלי שהדין עם ראובן אם היה שלוי לא קיים התנאי הנז' ואפי' שלא נעשה בכל דיני התנאי כמו שאמרתי ומ"מ צריך לרדת לעומק הדין בנדון שלפנינו כי לשון השטר כתוב שנשתתפו בעסק הדגים מלוחים שיקנו פה קושטאנדינא להוליכם לשאלוניקי למוכרם שמה מהיום עד תשלום ח' חדשים ופלו' נתחייב להשתדל לקנות כו' ופ' נתחייב ללכת לשלוניקי כו' ואם היה שפלו' לא הלך לשאלוניקי עד אחר עבור הזמן הכתוב בשטר היה הדין נותן כמו שאמרנו אך זה הפ' טוען ואומר שהתחלת זמן השותפות היה מכ"ו לחשון והי' משך הזמן עד סוף תמוז פחות ד' ימים ואין ספק שאין החיוב שיבא לאלתר לשאלוניקי שהרי היה צריך זמן לקנות הדגים ומי יאמר לנו שמצא שיירא טובה באותם הימים שהי' אפשר לו לבא והרי אמרו בגמ' בפ' מרובה מעשה באשה אחת שהי' בנה מצר לה וקפצה ונשבעה כל מי שיבא איני מחזירתו וקפצו עליה בני אדם שאינם מהוגנים וכשבא הדבר לפני חכמים אמרו לא נתכונה זו אלא להגון לה והריב"ה כתב בטור י"ד מי שנדר או נשבע לישא אשה או לקנות בית או כיוצא בו ולא קבע זמן אין מחייבין אותו לישא או לקנות מיד עד שימצא הראוי לו ה"נ בנ"ד ה"ה והוא הטעם שיכול לומר לא מצאתי זמן ראוי לי לבא לאלתר וכשמצאתי באתי וכ"ת היינו היכא דליכא קצבה לזמן אלא שנשבע סתם אמנם אם נשבע לישא או לקנות מכאן עד י' ימים פשיטא דלא מהני האי טעמא דצריך לקיים השבוע' קודם שיעבור הזמן א"כ הוא ה"נ כל שקיים השבוע' בתוך אלו הח' חדשים לא מיקרי עובר ח"ו אלא הא קיים כ"ש זה שבא בחצי הזמן בקרוב שהרי מערב פסח עד תמוז הם ג' חדשים וחצי וא"כ מה נפשך אם תרצה לדון דין זה כמי שנשבע סתם וחוזר זמן הח' חדשים לקניית הדגים שלא נשתתפו אלא בדגים שיקנו תוך ח' חדשים לא יותר אעפ"י שאין הלשון במקומו א"כ הרי יכול לומר הטענ' הנז' למעלה שלא מצא זמן ראוי לביאתו אלא אז כשבא ואם תרצה לדון זה מטעם שיש זמן קצוב כמו שהוא האמת כפי הנרא' פשיטא דלכ"ע לא מיקרי עובר ולא עוד אלא שיש לנו לומר שקיים תנאו ודאי כיון שבא ג' חדשים וחצי קודם עבור זמן הח' חדשים ואעפ"י שאין זה צריך ראיה מ"מ ראיתי להביא ראיה לדברי ממ"ש הרא"ש בתשו' ה' והיא זאת שטר שכתוב בו פ' הקנ' לפלוני ליתן לו ט"ו זהובים אחר הפסח ולא כתב בו אחר הפסח הב"ר ונסתפקת אם מגבינן ליה מיד אחר הפסח הראשון או נאמר יד בעל השטר על התחתונ' ושמא אחר הפסח אחרון והשיב דע דלא אמרינן יד בעל השטר על התחתונה אלא היכא דאין השטר נפסד לגמרי עד כמו בנדון זה שאם תפרשנו סוף חמשת אלפים א"כ למה נכתב השטר כלל הלכך אתה צריך לומר פסח הב"ר מ"כ הרי שכל עוד שאנו יכולין לפרש פי' שאין השטר מתבטל יש לנו לפרש' בזכות הנתבע כגד מוציא השטר זה ג"כ י"ל בנדון דידן שבעל השטר מוציא שטרו זה לחייב ללוי מכח השטר שכתוב בו ולוי נתחייב ללכת לשאלוניקי ר' טוען שהי' לו לילך תכף ומיד ולוי טוען שכיון שאין כתוב מיד שלא נתחייב ללכת אלא בתוך אלו הח' חדשים כאשר ירא' בעיניו זמן כשר לשום לדרך פעמיו ולבא לשלוניקי אמנם החיוב הוא שלא יעבור שלא יבא קודם עבור זמן ח' חדשים ופי' זה לא מבעיא שאינו דחוק אלא שאדרבא הוא מרווח ומוכרח שאם לא כן למה נכתב ח' חדשים שאם אתה אומר שההליכ' היא מיד וכתבו ח' חדשים כדי שימכרם בתוך ח' חדשים זה קרוב לנמנע דכי בידו היה לעשות זה ואם באולי לא ימצאו קונים יעשה אותם זה רחוק מן הדעת שיתחייב אדם למכור שיעור גדול כזה בתוך ח' חדשים ואין הלשון מחייב זה ולא הסברא אלא שההליכ' יהי' תוך ח' חדשים כדי למוכרם בשלוניקי כ"ש שהי' צריך זמן לקנות גם לבא מקושטאנטינה עד שלוניקי ואין אדם שליט ברוח גם מה שטוען שהיו מתעפשים זה ג"כ אינה טענה שהרי עינינו הרואות כמה חביות מדגים שמשהים אותם שנה ושנתים ואינם נפסדים בשביל כך כ"ש בשנים או ג' חדשים פחות ויותר וכיון שכן הוא אדרבה יש ללוי תביעה על שותפו מי נתן לו רשות למסור נכסיו ביד אחר אם הוא נאמן לו אינו נאמן ללוי וכמו דקי"ל ששומר שמסר לשומר אפי' שיהי' כשר שבכשרים יכול זה לומר את מהימנת כו' וכ"כ הטור בשם הרמב"ם בפי' בענין שותפין וז"ל כתב הרמב"ם המשתתף עם חבירו סתם לא ישנה ממנהג המדינ' באותה סחור' ולא ילך למקום אחר ולא ישתתף עם אחר ולא יפקיד ביד אחרים וא"כ לא דמי נ"ד למ"ש הרשב"א בתשו' הביא' ב"י בח"מ וז"ל רו"ש ולוי ולאה שנשתתפו כו' דהתם ר' פשע ודאי שהשותפין היו עוסקים וטורחים והוא הי' עומד מנגד אבל בנ"ד שהוא לא פשע שהרי בא למכור בתוך ח' חדשים אם רצה שותפו למכור המכר מהדגי' מה פשע יש ללוי בזה די לנו שיקח המוכר שכר טרחו וינכו אותו מהחלק המגיע ללוי שנא' טורח זה עליך הי' מוטל ולא טרחת עליך לפרוע שכר הטורח לא עלי כיון שגם השותף לא נתעסק בהם אין להפסיד ללוי חלק מהריוח דהגע עצמך שלוי זה היה משים אחר במקומו שוה לו שיתעסק במלאכ' ודאי שלא הי' יכול ראובן לטעון עמך נשתתפתי לך האמנתי לא לאחר עכשו שר' הכניס לש' שהוא נאמן לו למה יגרע וכוחו של לוי וכ"ש שכבר אמרנו שלוי לא פשע ולא עבר תנאו הכתו' בשטר והוי כה"ז גיטך אם תתני ק"ק מכאן ועד ל' יום נתנ' בתוך ל' מגורש' לאחר ל' אינה מגורשת ה"נ כיון שבא בתוך ח' חדשים לא אבד זכותו שהרי קיים תנאו כי לא הוזכרו ח' חדשי' אלא לזמן ההליכ' כנ"ל עו"כ הרמב"ם הלכות גרושין גדול' מזו וז"ל התנ' עליה שתעש' דבר זה סתם הרי זה כמפרש יום א' כיצד אמר לה הרי זה גיטיך ע"מ שתשמשי את אבא ע"מ שתניקי את בני אם עשת' עמו מלאכ' או אם שמש' את אבי' יום א' או שהניק' בנו יום א' בתוך הזמן שהבן יונק בו והוא בתוך כ"ד חדשים הרי זה גט ע"כ הרי לך בהדיא שאפי' שאמר ע"מ שתניקי את בני שמסתמא הדעת הי' נותן שכוונתו לומר שתניק כל ימי ההנק' וא"ה קאמר שאם הניק' יום א' בתוך זמן היניק' דהוי גט שכבר קיים התנאי כ"ש זה שבא ג"ח ויותר קודם עבור הזמן מהח"ח וקודם עבור זמן מכירת הדגי' שהרי הם נמכרים בכל זמן או לפחות עד תמוז ואם ר' רצה להקדים לא עבר התנאי לוי בזה ודי בשיפרע שכר טורח המוכר מחלק לוי ואף גם זה אינו כ"כ ברור כל זה כתבתי כפי הנחת השואל יואל לדעת דעתי עפ"י הנחתו וה' היודע כי ברחתי מזה אלא להפיס רצונו ועכ"ז נר' בעיני שמה שכתבתי הוא אמת לע"ד ולא מהני א"כ תפיס' כיון שודאי קיים תנאו ולא פשע כ"ש שאם היינו באים לחקור על התפיס' זו הי' צ"ע אי מיקרי תפיס' אלא שלאפס פנאי לא בא מידי לכתוב מה שהי' אפשר לספק בזה ונתפייסתי במה שכתבתי אמנם הנתבע יש לו טענות אחרות ואומר שיש לו ראיות עליהן אלא שלא חששתי להאריך כי לדעתי אינו צריך הנלע"ד כתבתי הצעיר שמואל די מדינה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |