שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/קפט
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
דינה ובעל' ר' שנתחייבו בשטר כתוב וחתום עליהם לתת ולפרוע לש' סכום מעות מכ"כ סחור' שלקחו ממנו וקודם צאתם ידי חובת' נפטר ר' לב"ע וחל"ש ונשאר החוב על דינה לבד' ונשאת ללוי ועתה ש' תובע מלוי בעל דינה הב' בטענ' שדינ' אשתו מחוייבת וכל הנכסים שהכניס' לו בנדונייא הם משועבדים לו והנם תחת יד ורשות לוי הנז' שישל' לו החוב. יורנו מורינו אם [הדין] עמו לגבות מדינ' ומבעל' לוי מאחר שנכסי' שהיו לו משועבדים בשטר החוב נכנסו בידו ורשותו ושכמ"ה:
תשובה נר' בעיני שלוי בעל דינה חייב לשלם מנכסי הנדוניא שהכניס' לו דינה בין מקרקעי בין מטלטלי וראיה לדבר תשובת הרא"ש כלל מ"א ז"ל יורינו מורינו אשת איש שנתחזק עליה שטר חוב לר' והיא בתול' קודם שתנשא לאיש ונשאת ועתה בא ר' לבקש חובו ולא נמצא לה קרקע אם יש יכולת בב"ד להשביע' והיא תחת על' ואם יש עליה נדוניא שנגבית מחיים אם יש יכולת לגבות ממנו לב"ח או מה יהי' דין ר' עם האש'. תשוב' כששאלת ש"ח שיצא על א"א שלות' כשהית' פנוי' ויש לה שטר נדוניא על בעל' אם מגבין לבעל חוב' מאותו שטר נדוניא תשוב' כן ודאי מגבין דשטרי אקרי נכסי כדאיתא פ' מי שמת וכל נכסי' משועבדי לב"ח אבל אין משביעין א"א וכל מה שימצאו מנכסי' קרקע מטלטלין ושטרות יתנו לב"ח בשטר חובו ע"כ עוד אחרת יש כמו זו ולא ראיתי להעתיק' כי די בזו שהיא מבוארת בתכלית. גם הריב"ה בנו בטור א"ה סי' צ"א ז"ל הי' עליה מלוה ע"פ כו' ע"ש. ונמצא כ"ע מודו דמלו' בשטר גובה ולדעת רשב"ם ור"ח והרמ"ה אפי' מלו' ע"פ גובה ודעת הרשב"א ג"כ הלכ' למעש' שחייב לאלמנ' שנשאת ואע"פ שהי' לה טעם אחר ולא הועיל אלא שחייבו לו לשלם ואפי' שלא הי' חוב גמור אלא נדר שנדר ליתן. א"כ נמ"ל דכפי הדין לוי חייב ואין דבר שעומד בפנינו אלא תקנת השוק וכיון שאנו רואים תשובת הרשב"א הלכ' למעש' גם תשו' הרא"ש הנז' נר' ודאי שכן יש לנו לעשות אע"פ שתקנת השוק מצוי' בתשובות הרא"ש וגם בנו הטור סי' ס' מ"מ כיון שנמצא כתוב אלו התשובות הנז' ולשון הטור הנז' אין ספק שלכל הפחות בענין אשה שלות' ונשא' התקנ' מסופקת וכל שיש ספק בתקנ' אין לנו להניח ד"ת הודאי מפני ספק התקנ' ולעולם יד התקנ' על התחתונ' כ"ש שבעיני יש טעם [לחלק] בין אשה שלות' ונשאת ללוה שמכר נכסיו ומטלטליו והוא זה כי לוה כאשר מכר המטלטלין ראוי לנו שלא להפסיד ללוקח כיון שאפ' עדיין יש לו מקום למלו' לגבות חובו מן הלו' אבל כשהאש' לותה ונשאת אם נאמר שאין לבעל לשלם נמצא המלו' הפסיד לגמרי שאין לו מקום עוד לגבות חובו עוד טעם אחר שאם את' או' כן שאש' שלות' ונשאת לא ישלם בעל' מנכסי' כל אשה לוה כשהיא פנוי' ותנשא ויאכלו היא ובעל' מה שאין לחוש כן במלו' ולו' שגם אם הלו' ירצ' למכור מטלטליו מה מרויח הלוקח בזה אחר שנותן מעותיו כ"ש בהצטרף לב' טעמים הנז' דבעיא היא בגמ' דבעל בנכסי אשתו אי הוי כיורש או כלוקח ומצד שהוא יורש חייב מן הדין לפרוע חובותי' ואע"פ דהלכ' דהוי כלוקח סיוע מה הוי בהצטרף אל הטעמים הנז' לכן נרא' בעיני שמן הדין הגמור חייב ר' בעל דינה לשלם חובות אשתו מן המטלטלין שהכניס' לו ומסתייעא עוד מלתא שהלוקח מטלטלי' מן השוק יכול לעשות מהם מה שירצ' משא"כ באש' שהכניס' מטלטלי' לבעל' שלדעת הרבה מן הפוסקי' אפי' אם מכרם הבעל מכרו בטל ואפי' לדעת הרמב"ם שבדיעבד אם מכרם מכרו קיים מודה הוא שלכתחל' אינו יכול למוכר' א"כ בפה מלא אנו יכולים לומר בדין אשה שלות' ונשאת שחייב בעלה לשלם על כל פנים כיון שאפי' נשאת עדי הם ברשות האש' הנלע"ד:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |