שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/קפח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת מהרשד"םTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png קפח

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ר' וש' ולוי נשתתפו בעד זמן קצוב והתנו ביניהם שכל ריוח שיזמן להם ה' ואפי' מציאה בשוק שתהיה בשותפו' וכן אם ח"ו יהיה להם איזה הפסד וגם אם ח"ו יקרה אפי' שביה לאיזה מהם שיפדה מדמי השותפות ואחר שנגמר הזמן הקצוב ביניהם חלקו וכל א' מהם לקח חלקו ונשארו להם קצת חובות ומדי יום ביומו גובים וחולקים ועדיין לא נשבעו שבועת השותפות והנה שבזמן השותפות א' מן השותפים היה נושא ונותן עם שרא' תוגר לקנות ממשי שלו ולא נגמרה הסחורה מהמשי מפני שהשר היה רוצה למוכרו ביוקר גדול שהטעה השר את השותף הנז' ונתחכם לו במרמ' ובתחבולה וכתב בערכאות שלהם שיגי"ל אחד שיאודי הפלו' שהוא שותף הנזכר הודה בפני הדיין שחייב לשר הנז' סכום מכ"כ מעות מכ"כ משי שקנ' ממנו ולקח גם העתק השיג"ל בידו ונשאר העניין כן בסוד ולא נודע הדבר וי' שנים אחר שמת השר קם בן השר עם הסורט סיגי"ל שמצ' והזמין לשותף הנז' בדין באומרו שהי' חייב לאביו סכום מה ממעות כנר' מראיה שבידו מהסורט שיג"ל ועתה השותף הנז' הוצרך להוציא הוצאות להציל נפשו מיד עושקו מהעליל' הנז' ועת' השותף הנזכר שואל משותפיו חלקם מהוצאו' שעשה וגם אומר שאם ח"ו יהיה מוכרח לפרוע החוב דהיינו העלילה הנזכרת שיפרעו כל אחד ואחד מהשותפי' את חלקו יורינו מורינו רבינו אם הדין עמו אם לאו "):

תשובה מה שיש להסתפק בדין זה כי לכאורה נר' שאם השר העליל לר' עלילה אחת מה להם לשותפים ע"ז ובפרט שכבר חלקו השותפו' ואעפ"י שכתב בשאלה שעדיין נשאר להם חובות שגובים וחולקין גם כתוב שעדיין לא נשבעו שבועת השותפות נר' דמשום הא לא אריי' שהרי כתב הרמב"ם פ"ט מה' שותפין וז"ל השותפין שחלקו ונשאר להם חובות אצל אחרים אינם יכולי' להשביע זה את זה מספק שהרי חלקו והחוב שנשאר דבר ידוע הוא בכל מה שיפרע יקח זה חלקו מן החוב וזה חלקו מן החוב הרי למדנו שכיון שחלקו כבר הם כאנשים אחרים ואין להם דין שותפים ומ"מ נר' בעיני שחייבים השותפים ליתן כל א' חלקו ממה שיצטרך להוציא או ממה שהוכרח להוציא להציל עצמו מן החוב וראיה לדבר ממ"ש הרא"ש בתשובה והביאה בכו הריב"ה בח"מ סי' צ"ג וסי' קע"ו וז"ל ר"וש שהיו מתעסקין יחד ונשאר ר' מתעסק וקנה בגדים מגוי ומכרן ללוי ולוי הקונה ממנו יצא לגוי במעות ועשה ר' עוד שטר לגוי על עצמו שאם לא יפרע לו לוי לזמן שיקבע לו הוא אחר כן כו' עד יראה אחר שר' הוצרך לעשות שטר בעסק השותפות ותועלת ב' שאלו היה שם ש' היה צריך גם הוא ליכנס עמו בשטר ועכשו שלא היה שמה הוצרך ראובן לעשות נר' שש' חייב לעשות עליו שטר לר' שאם יברר עליו ר' בעדים שלא פרע לוי ויצטרך ר' לפרוע לגוי ושיפרע ש' חלקו שיוציא על עסק זה הוצאת לשוחד ובשאר כו' כל מה שיברר ר' בעדים שיפרע ש' חלקו ע"כ תשובה אחרת שם עוד אירע בעוד שהיו שותפים שנשא ונתן עם גוים והטעם ונתן המעות לשותפות כו' עוד שם כשהיו שותפים שהיו לו מאחרים ומכרן וירא שיהי' לו הפסד ועל אלו הב' לא חייב לש' אלא שיודה כו' ותהי' בידו לראיה שאם יוציא הגוי המעות מיד ר' שיוכל לתבוע לש' שיפרע חלקו ע"כ נמצינו למדין שאעפ"י שחלקו חייב השותף לפרוע מה שהוציא השותף חברו אפי' במכירת הבגדים שנר' בלי ספק שהיה לו רשות מן הדין למכור וכשיתבעו לא יתבעו אלא מראובן ועכ"ז כתב שחייב ש' אלא שבשאלה א' שר' עשה שטר וש' היה עוש' שטר עתה יעש' אך בשאר התביעות שאין שטר על ר' גם שמעון לא יעש' שטר ומ"מ חייב לפרוע חלקו כמו חברו גם בנ"ד נמי אעפ"י שכבר חלקו מכל מה שנתברר שבזמן השותפות נעשית העלילה חייבים השותפים לפרו' חלקם מכל מה שיתברר שהוציא כדי להציל מן העלילה וכ"ת בשלמא התם ניחא שחייב ש' שכן נהנה השותף ואינה עלילה ור' וש' הרויחו אבל בנ"ז שלא הגיע הנאה כלל לשותפין מה להם לשותפין לפרוע מזלו גרם לזה אני אומר שכיון שמצינו שכתבו והסכימו הפוסקים שאם א' אפי' בהליכתו לעסק השותפו' נשבע שאין חבירו חייב לפדותו ואם המנהג לפדות חייב לפדות כ"ש כשהתנו כן בפי' וכ"כ הרא"ש וכ"כ הרמב"ם ז"ל הביאה בסי' קע"ו וז"ל שותף החולק בפרקמטייא המשותפת ונשבה אין השותף חייב לפדותו אא"כ המנהג בכך שהכל הולך אחר המנהג ומה לי נשבה ומ"ל עלילה וכ"ש בנ"ד דנ"ד התנו בפי' כמ"ש בשאלה ועוד כתוב וכן אם ח"ו יקרא להם איזה הפסד שיהיה מדמי השותפות וגדולה מכ"ז כתב הרא"ש וז"ל ר' מכר לש' י' לטרין משי והתנה עמו שמשעה שימכרנו ש' יהיה לר' חלק ידוע הן להפסד והן לשכר ולקח שמעון המשי ושקל' לאחר זמן כשבא למוכרה מצאו חסר ליטרא ור' טען נתתי לו המשי במשקל ומה שהתנינו עליו כו' כיון דשותפין בריוח ובהפסד גם שותפין הם בכל מיני הפסד וישבע שלא שלח בו יד ושלא פשע בשמירתו ויפרע חלקו ר' וא"כ זכינו לדין שמכל הצדדים השותפין חייבין ואעפ"י שחלקו כיון שהאונס בא בזמן השותפו' נמצא מאות' שעה חל ההוצאה על השותפין כיון שהתנו כן בפי' הנלע"ד כתבתי וחתמ' שמי הצעיר שמואל די מדינה:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון