שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/קפז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת מהרשד"םTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png קפז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(לוי) [שמעון] הוציא שטר חוב על ראובן ואשתו ומתו גם שניהם וירש אבי האשה החצי כתנאי הכתובה ממי יגבה לוי חובו אחר שאין (לוי) [שמעון] גובה לא מבעל ולא מנכסים:

תשובה איני מבין מה שאמר ובנ"ד אין (האב) [הב"ח] יכול לגבות מהבעל ולא מנכסיו הרי יורשי הבעל במקום בעל קיימי ואם ירשו נכסים מהבעל למה לא יחזור לוי על יורשי הבעל כיון שהבעל היה חייב גם כן לשמעון אמת שאם א"א להתפרע מיורשי ראובן כגון שלא נשארו נכסים לראובן כלל דאז אין יורשיו חייבים לשלם כלום משלהם מ"מ איך אמר ולא מנכסיו דמשמע אפילו נשארו נכסים מראובן ועוד תימא דאם הוא כן שלא נשארו נכסים מראובן כלל או שא"א לגבות מאיזה טעם שיהיה למה לא יחזור שמעון על יורשי האשה כיון שהיא ובעלה היו חייבים חוב זה הוא כשני חייבים שאם אחד מהם אינו יכול לפרוע יפרע השני ואם מת יורשיו במקומו עומדים לפי התקנה של הגאונים הן אמת כי בנ"ד לע"ד הדבר פשוט שאין אב האשה חייב לפרוע מן הטעם דהוא לאו יורש הוי כי מה שמגיע לידו חצי הנדוניא אינו מטעם ירושה אלא מכח התנאי שהתנה אב האשה עם חתנו שיחזיר כו' והשתא דמתה הבת אגלאי מלתא למפרע שנכסי' אלו כאלו לא יצאו מרשות האב ואם בתו היתה חייבת אין האב חייב לפרוע לב"ח לא מן תורה ולא מן תקנת הגאוני' שהם לא תקנו' ליורש שיפרע אלא כשיורש נכסים מן המוריש אבל כי האי גונא לא והאורך ללא צורך ומ"ש והארי' שהיה אפשר לומר שכיון ששעבד' עצמה כו' הו"ל כאלו מחל' לבעלה גם האריכות בזה מותר גמור כי נוהגים לכתוב שאינ' רשאית למחול לא לבעל ולא לאיש אחר ואם מחלה שלא תועיל כו' וא"כ דל מהכא טענה זו איברא שאם היינו צריכי' לראיה יפה כתב בזה דכיון שאין האשה חייבת בעוד' תחת בעלה כלום אלא לכשתתאלמן או תתגרש כיון שלא נתאלמנ' תכף [בשעת] מיתה נכנסו הנכסים ברשות האב מכח התנאי ואין לאשה נכסים כלל ועל השתי תשובות מהרא"ש דלכאורה נראה דסתרי אההדי נראה דנקל לתרצם דבתשובה אחת מיירי במתנה שנתן לה קודם שכנסה דאז הוי אחר שכנסה כנכסי מלוג ויש זכות לבעל בפירות קודם שלותה שהרי היא לותה תחת בעל' וזכותו קודם לזכות בע"ח והתשובה השנית היא מתנה שנתן לה אחר שנשאה שאנו אומרים שבעין יפה נתן לה ולא שייר לגביה כלום ואין לו פירות אלא כל זמן שהיא תרצה וכשהיא תרצה יכולה למחות בו אבל בראשונה שהמתנה היתה קוד' נישואין ודאי יש לבעל פירות בעל כרחה דמה לי נכסים אלו מנכסי מלוג אחרים שנפלה לה ממקום אחר ודברים אלו ברורים בדברי הרא"ש גם מ"ש כי מדברי השאל' הג' נר' דטעמא דלא נטלה האשה קנין כו' הא נטלה האשה קנין שיש לב"ח לגבו' חובו מנכסי האשה רצוני מחצי הנדוניא שירשו בניה וא"כ יצא מזה כפי הנר' סתירה למה שאמרנו ודחה בזה דאע"פ שבא בשאלה שהאשה לא נטלה ה"ה נטלה אלא שמעשה שהיה כך הי' אבל הדין שוה בין נטלה ובין לא נטלה ואני לא כן דעתי אלא ודאי אם נטלה קנין יגבה ב"ח מקרקע שירשו בניה ועם כל זה לא קשה מידי והטעם כי נ"ד שאנו אומרים שאבי האש' פטור דלא הוי יורש אלא נכסיו חוזרים לו אבל כשהבנים זוכים מצד האם לא היו הנכסים שלהם מעולם אלא מתורת ירושה בא להם ואם היא נוטלת קנין הם שיורשים חייבים וק"ל לע"ד:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון