שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/קעב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ראובן שמעון לוי היו שותפים מזמן הרבה כמו כ"ה שנים ויותר והיו מאמינים זה לזה בין במה שכתוב בפנקסיהם בין בדבורם נאמנות גדול בהיות ששלשתם הם אנשי' מיוחסים ונאמנים גם מצד הקורבה אשר ביניהם כי ראובן ושמעון הם אחים ולוי הוא גיסם בעל אחותם ומעולם לא נפל שום הפרש ביניהם כי היו נאמנים זה ע"ז ובפרט ראובן הוא איש ישר ונאמן ירא אלי"ם מנעוריו מוחזק בכל העיר לאיש טוב עם אלי"ם ואנשים נדיב לב ובעל צדקות ומעולם לא נמצא עול בידיו ושותפיו ש' ולוי על פיו יחנו ועל פיו יסעו והוא היה עיקר השותפות ובידו היה נכנס כל ממון השותפות וכל שטרי השותפות לעולם היו בידו והוא היה תופס פנקס מכל ההוצאות שהיה נותן להם ולאנשי ביתם והיה נאמן עליהם ע"פ פנקסו ועפ"י דבורו ויהי היום ונפטר לוי לב"ע במיתה פתאומית ולא צוה מאומה לביתו והניח בנים קטנים וגדולים ובקשו היורשים הגדולים מראובן החלק הנוגע לאביהם מהשותפות ועשו היורשים עם השותפים ר' וש' חשבונות מכל הממון הנמצא להם מהשותפות ומהחובות אשר יש להם ומכל ההוצאות אשר עשו הג' שותפים מט"ו שנים עד היום עפ"י הפנקסים וניקו כל החשבונות ובררו כל דבר אחר זה נפלו הפרשיות בין היורשים והשותפים על אופן השותפות באי זה אופן היה שותפותם וכמה היה הקרן מכל אחד מהשותפים והפרשיות אחרים ונתפשרו ביניהם בקנין ושבועה ועשו קומפרומיסו שיבררו ביניהם דיינים לדון על כל הפרשותיהם ושכל ממון השותפות אשר הוא מפוזר בחובות ובנכסים שיש להם בויניציא כלם יכנסו ביד ראובן והוא יהיה כמו עמוד מהשותפות כאשר היה בחיי אביהם והוא יתן לכל אחד החלק הנוגע לו ולא יוכלו היורשים לקבל שום חוב מהשותפות ולא לתפוס שום ממון מהשותפות בידם ובתנאי שלא יהיה לראובן בממון השותפות אשר יכנס בידו דין חזקה כלל רק יהיה כאלו היה כל הממון ביד שליש וכל ספק שיסתפקו הדיינים בכל הפרש שיהיה ביניהם ידונו אותו כאלו היה הממון ביד שליש. עוד התנו ביניהם שיתחייב ר' למסור ביד שליש תכף ומיד כל שטר שיש בידו על ענין השותפות בין שטר שהוא בעדים בין בחתימת ידם ויהיו ביד השליש עד אשר יבררו דיינים וכן עשה ומסר כל השטרות ביד שליש נאמן ואח"כ בררו דיינים ביניהם ומסר השליש השטרות ביד הדיינים והשטרות הללו הם שנים הא' הוא כתוב בשנת השכ"ג ליצירה וכתוב שניקו כל החשבונות שהיו ביניהם מהשותפות שהיה ביניהם ועתה עשו שותפות מחדש ושם ראובן קרן קכ"ב אלפים וש' ל"ד ולוי ס"ד אלפים והתנאי הוא ביניהם שכל הנאה אשר יזמין ה' בשותפות יקח ראובן בעד צ"ג אלפים וכן לוי אמנם ש' לא יקח כי אם בעד ל"ד אלפים שהוא הקרן שלו לפי שלא היה מתעסק כל כך בשותפות כי היה עושה מלאכת ידו וכל ההנא' ממלאכת ידו היא שלו וכתוב שזמן משך השותפות הנז' יהיה בעד שנה אחד וחצי והשטר הזה הוא מכתיבת סופר וחתומים בו הג' שותפים ושני עדים והשטר השני הוא כתוב בשנת השכ"ה ליצירה והוא כתיבת ר' בתוך פנקסו וחתומי' עליו כל הג' שותפים חתימת ידם ממש אבל אין בו עדים וזה נוסח השט' הזה אשר הוא בפנקס אנחנו ח"מ נשארנו בפשר לעשות חברה חדשה ה' למען רחמיו יעשה שיהיה בס"ט וריוח אמן בזה האופן יהיה החברה שילך עתה אחי יצ"ו להלוך בע"ה לויניציאה לעמוד שם שתי שנים ואני יוסף הלויתי לו מהקרן שימצא לי כשנעשה חשבון עם גיסי כר' פאלומבי יצ"ו לאחי יצ"ו זהובים שלש מאות וכבוד ר' פאלומבו יצ"ו הלוה לאחי יצ"ו זהובים ק"ק מהקרן אשר ימצא לו כשנעשה חשבון נקי יחד והשטר נשמע לכל א' ממנו החיוב והתנאים אשר הם כתובות לשטר הישנה ובחזרת גיסי יצ"ו נעש' חשבון מכל מה שיש לכל א' ונכתו' אז השטר בע"ה וכל א' ממנו יקח מהריו' כפי הקרן שלו שישים בחבר' וגם בהפס' ח"ו ושאם יש שום חוב שעתה אנו חושבי' שהוא טוב ולא נקבל אותו ונפסיד אותו ח"ו שיהיה' לכל אחד ממנו כפי שיקח ההנאה מהשותפות שעבר כה"ר פלומבו בעד צ"ג אלפים לב' ואני בעד צ"ג אלפים לב' ואחי יצ"ו בעד ל"ד אלפים והכל אמת ר"ח חשון משנת השכ"ז ליצירה עכ"ל השטר השני אות באות תיבה בתיבה והוא חתום בחתימת כל הג' שותפים והנה כשמסר השליש השני שטרות הנז' ביד הדיינים נמצא השטר הא' קרוע קרע ב"ד וצעקו היורשים ע"ז ועשו מעמד ע"ז לדעת מתי נקרע ומי קרעו ובא ר' והודה בפני ב"ד איך ש' אחיו קרעו קודם שימסר ביד שליש בהיותו שטר בטל כי לא היה השותפות ההוא כי אם בעד שנה א' וחצי והן אמת שנמשך השותפות ההוא קרוב לג' שנים וזה מסבת שלא היה פה לוי שיחלוקו כי היה בויניציא אמנם אח"כ ניקו כל החשבונות מאות' חברה ועשו חברה חדש' כאשר נר' בבירור מן השטר הב' אשר הוא כתיבת ידם ועל זאת הקריעה רבו מחלוקות גדולות בין היורשים ור' וש' עד שהיורשים עשו בהחבא שטרות מזויי' בעצת איש רע מעללים ללכת בויניציאה לעכב כל ממון ר' בין שלו בין של אחרים שלקח בהמתנת זמנים ונתפרסם הדבר וצללו במים אדירים והעלו חרס בידם כי הוכרחו בכח מלכות להוציאם ונמסרו ביד איש חכם מהעיר וראה זיופם ואח"כ שרפם הח' תכף ומיד כי על תנאי זה מסרו' שישרפו תכף ושלא יראה אותם כי אם הח' לבל תגלה חרפתם וזיופם בשע' בת רבים ובהיות שהדיין שביררו היור' היה גם הוא מעט סבה על עשיית השטרות המזוייפים הנ"ל ע"כ לא רצה להיות דיין עוד בדבר ונתבט' הדיינו' וטענות היורשים הם שהשטר מא' הוא העקר ועל פיו יתנהגו בענין ידיעת הקרן מכל שותף ושותף ובכל דבר בהיות שהוא חתום בעדים והשטר החדש אין בו חתימת עדים ומי יודע אם הוא מזוייף וזייף ר' חתימת אביהם ואעפ"י שהראשון קרוע קרע ב"ד כבר הודה ר' שאחרי פטירת לוי היה קים ושאחיו ש' קרעו קודם שיצא מתחת ידם זאת ועוד טוענים היתומים ואומרים כי אפי' אם נודה על חתימת אבינו ולא נוכל להכחישם בהיות כי יש עדים מעידים עליה עכ"ז השטר החדש הוא בטל וזה מהרב' טעמים הא' שהיור' טוענים ואומרים כי שמא שטר אמנה הוא לאבינו עמהם הב' כי הזמן מזה השטר הוא כתוב בשטה אחרונה אחר סיום השטר ואין למדין ממנו וה"ל כשטר שאין בו זמן ואינו ניכר מתוכו באיזה זמן נכתב ושמא נכתב קודם השט' הא' ועוד כי הזמן אשר כתוב עתה הוא שנת השכ"ז ואבי' בשנת השכ"ז ר"ח חשון היה בויניציאה וא"כ השטר הזה הוא פסול ובטל והא' הוא עקר ועל פיו ראוי שנתנהג ור' וש' טוענים ואומרים מאחר שהשטר הא' אין זמנו כי אם בעד שנה א' וחצי הדבר מוכח שהשטר הב' הוא אמת ועוד שהשטר הא' היה ביד ר' והיה נאמן עליו מאחר שהשותפים האמינוהו ומסרוהו ביד ר' ולא עשה כל א' שטר להיות בידו א"כ הוא נאמן בכל טענה שיטעון כנגדו ואפי' שהיה קיים ביד ר' ואם עתה יצא מתחת ידו הרי הוא נקרע קרו' ואין בו שום ממש שבעולם ונאמן ר' לומר שנתבטל ועשו חברה חדשה אפי' בע"פ כ"ש עתה שיש בידו שטר חדש שמבטל הא'. ועל אשר טוענים היורשים ששטר אמנה הוא זה החדש זה אינו שיש עדים ברורי' ששמעון הולך בויניציאה בעד שותפות ולא הלך פעם אחרת עד עתה ואז עמד שם ששה שנים ומזה מוכח מלתא שנתקיים זה השטר החדש ואם יאמרו שהלך בויניציא' אבל לא הלך עם אלו התנאים אלא עם התנאים הראשוני' עליהם להביא ראיה וכל זמן שאינם מביאים ראיה השטר החדש בחזקתו עומד ועוד ששטר אמנה לא שייך אלא בש"ח דנאמן לומר אמנה מגו דאי בעי אמר פרעתי ובנ"ד ליכא מיגו ולכן אפי' אביהם לא הוה מצי למטען שטר אמנה ועוד דאביהם אם היה נאמן בטענת אמנה היה נאמן בשבוע' ועתה אינו חי שישבע ועוד כי טענת אמנה מועיל כשבא להוציא מחזקת היורשי' שהם מחזקי' אבל בנ"ד שאינם מוחזקי' לא ועל אשר טועני' היורשים שהשטר חשיב כאילו אין בו זמן ואולי הוא קודם מהשטר הא' זה א"א להעלותו על לב כי הדבר ניכר לכל שהוא שקר גמור מאחרי שהשטר החדש כותב שאם יהיה שום הפסד בחובות כל א' יפסיד כפי ההנא' שהיה ללוקח בשותפות שקבל לוי בעד צ"ג אלפים לב' וכן ר' בעד צ"ג וש' בעד ל"ד והשטר הא' אשר בידו כן הוא א"כ הדבר ברור לעין כל כשמש שזה השטר החדש נכתב אחר הא' ועוד שהשטר הא' מזכיר אופן השותפות שהיה קודם ביניהם והוא באופן אחר ועל אשר זמן השטר כתוב בשנת השכ"ז והיורשים טוענים שאביהם בשנת השכ"ז היה בויניציאה ע"ז השיב ר' ואמר כי הוא האמת וטעו בחשבון והיה לו לכתו' שנת השכ"ז וכן נראה ברור זה הטעות מתוך הפנקס שלו וכשם שטעה אביהם שחתום עליו כן טעה ר' ונותן ר' טעם לדבריו איך טעה בהיות שהיה מורגל בשנה שעברה לכתו' באגרותיו ובחשבונותיו שנת השכ"ו עתה אעפ"י שהיה שנת השכ"ז בהיות שזמן זה השטר הוא בר"ח חשון שהוא סמוך לתשרי עדין לא הורגל לכתוב שנת השכ"ז כל אלו הם טענות היורשים ותשובת ר' והדבר ניכר לכל בני העיר שדברי ר' הם כנים ואמתיים וזה מצד שר' קבל עליו בפני רבים כמה פעמים חרמות וקללות ושמחות שהחברה חדשה היא האמיתית ועל פיהו הם מתנהגים והשט' הא' הוא בטל והיורשי' מעול' לא קבלו עליהם שום חרם וקללה לומ' שהשט' הא' הוא קים ושאינם יודעים מהשטר החדש מאומה וכמה פעמים אמר להם ר' שיקבלו עליהם איך אינם יודעים מאומה מהחברה חדשה ולא רצו אבל תשובתם היא שאם יאמינו שהשטר הראשון הוא קיים יקבלו עליהם חרם אבל בלאו הכי מה תועלת יש להם לקבל עליהם חרם לכן אם אנו לחלות פני החכמי' היושבים על כסא ההוראות ותופסי ישיבותם להורות לנו באיזה דרך ישכון אור ואם יש שום ממשות בטענות היורשים או אם דברי ר' הם הצודקים כאשר נר' לעין כל ומאל שהוא דיין ושופט כל הארץ תהיה משכורתכם שלמה כי תדמו הצורה ליוצרה להעמיד במשפט ארץ ולשים שלום בעולם אמן. עוד טוען ראובן ואומר כי זה ההפרש אשר יש בין השטר הישן ובין החדש אינו נוגע לו ואדרבה אם היו מתנהגים ע"פ השטר הישן היה מרויח ר' כמו ל' אלפים לב' וכל ההפרש נופל בין ש' ויורשי לוי וראובן אעפ"י שמגיע לו נזק והפסד מהשטר החדש עכ"ז הוא מודה על האמת מצד האמ' בעצמ' כי איש אמונים הוא וגם כי כאשר ש' אחיו ישביענו ע"ז להודות אם השטר הישן הקרוע הוא קיים או השטר החדש לא יוכל לישבע על שקר וא"כ מזה מוכיח שדברי ר' הם צודקים שהשטר הראשון הוא בטל ועוד טוען ר' כי החשבונות שבפנקסים משנת השכ"ג עד שנת השכ"ו כלם הם מחזקים והחשבונות משנת השכ"ו הם קיימים ועומדים ובתוך הפנקסים מזכיר חברה חדשה וחברה ישנה אשר מכל זה נר' שעקר החשבונות משנת השכ"ג עד שנת השכ"ז ועשו חברה חדשה באופן שמכל צד נר' בהדיא שהשטר החדש הוא האמת והיורשים באים בעקיפים ובטענות שאין בהם ממש כדי שיעשו פשרה ביניהם וראובן וש' אינם רוצים בפשר' בהיות שהם יודעים שהאמת אתם ואומרים יקוב הדין את ההר לכן במטי מנייכו רבנן יושבי על מדין להורות לנו עם מי הדין:
תשובה רואה אני שהדין עם ר' וטענות היורשים אין בהם ממש כי מה שאומרים שהשטר הראשון עיקר טענה זו עקורה מן העולם שאחר שיצא השט' בפני ב"ד יצא קרוע קרע ב"ד שוב אינו שוה כלום ואפילו שנקרע אחר מיתת לוי מגו דאי בעי אמר קודם נקרע נאמן נמי לומר בדין נקרע לפי שהיה שטר בטל וזה דין פשוט זיל קרי בי רב הוא הביאו הטור ח"מ סי' נ"ב וז"ל שטר שבא לפנינו קרוע ב"ד כו' פסול ולמדנו משם שאפי' לא יהיה הקרע קריעת ב"ד אלא שניכר שלא נקרע מאליו אלא שקרעוהו בטל ויותר מזה כתב רי"ו ז"ל וז"ל שטר היוצא מתחת יד שליש ואמר פרוע הוא נאמן אפי' כתוב ביה הנפק אבל אם מצאו אחר ברשות שלישו ונטלו לא קרעי' ע"פ אי אתחזק בבי דינא אלא יהא מונח עד שיבא אליהו ואי לא אתחזק בב"ד אפי' אחר נאמן מגו דאי בעי קלתיה ע"כ הא קמן שאפי' אחר שאינו שליש נאמן מטעם מגו כ"ש וק"ו שר' נאמן כיון שהוא נאמן לשותפים והכל היה תחת ידו ויצא השטר קרוע קודם דאתחזק בב"ד דנאמן ר' בכל מה שיאמר ויטעון ויתן טעם למה נקרע א"כ נמצא זכינו לדין שהשטר הראשון הרי הוא כחרס הנשבר גם מה שרצו היורשים לפסול שטר החדש מטעם דמי יודע שהוא מזייף פשיטא שלא מחכמה אמרו כן כי אם מטפשו' כי ודאי כל שנתקיימו החתימות מכ"י של השותפין אין לחוש לזיוף דאל"כ בטלת כל שטר שהרי אפי' שטר שאין בו עדים אלא כ"י של לוה אע"פ שאינו שטר גמור לגבות ממשעבדי הוי שטר גמור להוציא ואם טוען הלוה מזוייף או להד"מ אין שומעין לו אלא חייב לשלם ויש מן הפוסקים ז"ל שאומרים שאפילו טוען פרעתי אינו נאמן מטעמא דשטרך בידי מאי בעי כמו שאנו אומרים בשאר שטרות דחתמי ביה עדים ואף על גב שכפי הדין אנו עושים שנאמן לומר פרעתי כיון דאיכא פלוגתא דרבוותא קולא לנתבע מ"מ מזוייף או להר"מ אליבא דכ"ע לא מהני יעויין בח"מ סי' ס"ט. ועל מה שטוענים היורשים טענו' לפסול השטר החדש מלבד מה שאמרתי שאינ' נאמנים אלא אפי' שיהיו נאמנים לא היו מרויחים כלל כי ודאי כל טענותם הבל אחר שהוכחנו שהשטר הראשון הוא כחרס הנשבר וכדב' שאין בו ממש בין שהשני כשר בין שהב' פסול א"כ נמצא אפילו לפי דעתם שאין כאן שטר כלל ואחר שהם רוצים להוציא מראובן הוא נאמן לפי שעליהם היה להביא ראיה כמו שידוע וזה כלל גדול בדין הממע"ה והילך מ"ש הרא"ש ז"ל בתשו' הביאה בנו הריב"א ח"מ סי' קק"צ וז"ל ר' היה אפוטרו' דיתמי ונשבע לשאת ולתת בשלהם באמונה כו' עד דנפטר והוציא בנו פנקסו שהוציא בפרנסת היתומים כו' עד דתבע מהיתומים לאחר שגדלו יראה לי שאין להוציא מן היתומים בטענת הפנקס דשמא נתפר' ולא נמחק ע"כ הרי משמע מלשונו בהדיא דדוקא להוציא מן היתומים אינו נאמן אחר שהם מוחזקים מנכסיהם ובן האפוטרופוס בא להוציא אבל אם היו הנכסים ביד בן האפוטרופוס היה נאמן להחזי' במה שבידו כפי מה שכתוב בפנקס אעפ"י שבן האפוטרופו' לא יהיה יכול לישבע שלא נפרע אביו מזה החוב כ"ש ר' זה ששני השותפים זה כמה שנים שעמדו בשותפות היו מאמינים אותו בכל מה שהי' אומר ועומד עתה הוא בעצמו ונשבע על הפנקס שהוא אמת וששטר החדש הוא אמת עאכ"ו שיש להאמינו לר' וא"כ טענות היורשים בטלים ואפי' שנאמר שראובן אינו מוחזק מטעם התנאים שהתנו ביניהם כששמו דייני' אפי"ה ר' נאמן והטעם שהיורשים אינן יכולים לטעון ודאי כי מה הם יודעים ממה שעבר בין השותפי' בינם לבין עצמם וא"כ פשיט' שטענתם אינו אלא טענ' ספק באומדן דעתם ואם כן כיון שראובן ודאי והם ספק הדין נותן שראובן נאמן ויצוו ב"ד לשליש ליתן הכל ביד ראובן וראי' לדבר דתנן במציעא פ' המפקיד שנים שהפקידו אצל אחד זה מנה וזה ר' זה אומר ר' שלי וזה אומר שלי ר' נותן לזה ק' ולזה ק' והשאר יהא מונח עד שיבא אליהו ע"כ דוקא ששניהם טוענים ודאי הא א' טוען ודאי והב' ספק ינתן המאתים לטוען ודאי וכן הביא מהררי"ק שורש עשירי בשם ר"ח דכל היכא דהאי ידע והאי לא ידע נשבע ההוא דידע ושקיל א"כ כיון שראובן טוען ודאי והיורשים ספק כמו שאמרתי ראובן נאמן בשבועתו שהאמת כדבריו ויטול הכל מיד השליש כלל הדברים שאני אומר שראובן זכאי בדינו בין שנחזיק השטר חדש לכשר כמו שהוא אמת ובין שנחזיק אותי לפסול מה שאינו כן ובין שאנו מחזיקים לר' למוחזק ובין שאין אנו מחזיקי' אותו למוחז' על הכל מ"מ ר' זכאי בדינו ויוציא מיד השליש כמ"ש:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |