שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/קעא
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ראובן ושמעון היו מגמגמים להשתתף יחד והיו מזכירים ביניהם סכום המעות שיוציא כל אחד מהם אבל לא נתבררו ביניהם משום דבר ובימים ההם ובזמן ההוא קנה ר' חזקת חנות א' מתוגר א' באופן זה שהושוו ראובן עם התוגר בערך החנות אף כי קודם זה ראובן היה נושא ונותן עם התוגר לקנות ממנו החנות ובימים ההם כאשר סתמו ענין מכר החנות קנה ראובן הנז' ממעותיו סחורה מעט או הרבה ושם אותה בתוך החנות והחזיק עמה בחנות אלא שבאותו הזמן לא נמצאו אצלו מעות לשלם לתוגר ויהי כי ארכו לו הימים לראובן עם הסחור' בחנות נגמר ונשלם השותפות בין ר' וש' הנז' ונתבררו היטב מה יוציא כל א' מהם והתחילו לישא וליתן בעסק השותפות ובהמשך זה הוצרך להם לעסק השותפות החנות הנז' שהחזיק בה ר' הנז' וכראות זה שניהם פרעו דמי החנות מדמי השותפות ר"ל החנות שהחזיק בה ר' הנז' ועתה כעת הזאת הנם חולקים השותפות השותפים הנז' ושמעון אומר שיש לו חלק חזקת החנות כיון שמדמי השותפות פרעו דמי החנות והרי היא למחצה וגוד או איגוד וראובן אומר שחזקת החנות שלו היא שהרי החזיק בה מקודם לכן ושמעות החנות שפרעו מדמי השותפות הוא יקחם בחשבונו שמקודם לכן לא פרעו החנות מדמי השותפות אלא לפי שהוצרך החנות לעסק השותפות שאל"כ היא כבר החזיק בה והוא יפרע ממעותיו אלא שכדי להטיב לעסק השותפות שלא יצטרכו לפרוע שכירות חזקת חנות לעסק השותפות הניח שיתפרע מדמי השותפות ושישתמשו בה לעסק השותפות אבל אחר חלק' תשוב החזקה לו ועתה יורנו מורנו אור ישראל את הדין והמשפט עם מי ולמי שייך:
תשובה איני יודע טעם לשמעון מאיזה מקום רוצה לזכות בחנות וקודם כל דבר אומר דאמרינן בגמ' פ' חזקת הבתים אמר שמואל נכסי גוי הרי הן כמדבר כו' ומשם הוציאו הפוסקים דגוי שמכר קרקע לישראל וקבל המעות קודם שכתב לו השטר אותו השדה הוא כהפקר ואם החזיק בו אחר זכה וכ"כ הטור ח"מ סי' קנ"ד ואי מטעם זה היה רוצה שמעון לזכות היה אפשר שהיה לו פני ההראו' גם כפי האמת לא שייך דין זה אלא במקום שאין משפט כ"ש דאיכא פלוגתא דרבוותא אם דין זה הוי הכי אם החזיק הלוקח הראשון וכיון דאיכא פלוגתא נראה ודאי שהראשון זכה שעל השני להביא ראיה כ"ש שלע"ד בנ"ד אי הוה צריכנא להכי יכילנא למימר דאליבא דכ"ע זכה ראובן דע"כ ל"פ התם אלא מטעמא דקאמר הרשב"א דכיון שנתן הראשון מעות לא סמכא דעתיה דלוקח עד דכתב ליה גוי שטרא א"כ בנ"ד שעדיין לא נתן ר' מעות אנן סהדי דסמיך לקנות בחזקה וכיון שראובן החזיק ימים קודם בחנות זכה בחזקתו ולא יש מקום כלל לשמעון לזכות בחזקה דאי מפני שנפרע התוגר ממעות השותפות לאו כלום הוא שהרי לא בא לו הזכות לר' מטעם שקנה מן התוגר במעות אלא מטעם שהחזיק בה וכיון שראובן היה ראשון הוא זכה ואין לשמעון טענה כלל זה אמרתי בקיצור מופלג גם שכפי האמת נ"ד אינו דומה להאי דגוי שמכר לישראל כו' כנ"ל וטעמא כפי מה שאני מבין מתוך השאלה התוגר שמכר לראובן אינו הוא בעל החנות אלא שהיתה מושכרת לו מאיזה באקוף או מאיש אחר שהתוגר זה מכר לו זכותו כדרך שישראל עושה עם ישראל חברו וא"כ פשיטא שאפי' שהיה ראובן נותן כל ממון שבעולם לתוגר שהיה מחזיק בחנות בשביל החנות לא היה מועיל זה לראובן לפי שאין ישראל זוכה בבית או בחצר או בחנות של גוי או תוגר אלא כאשר נכנס בא' מאלו ופורע שכירות לבעל ואדון הבית או החצר או החנות לא בענין אחר וכמו שכתבתי יש ימים מעטים לשירון וא"כ פשיטא שאין לשמעון טעם ולא ריח בחזקת החנות כלל מצד כל הצדדים שאמרתי וחתמתי שמי הצעיר שמואל די מדינה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |