שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/קסז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ראובן ושמעון שותפין ולוי לקח סחורה מהם מן השותפות וכשבא ראובן לגבות מעות הסחורה מלוי השיב לוי שמעון שותפך חייב לי ממקום אחר אותו הסכום נכה מה שאני חייב מחלקו ושמעון כופר ואומר איני חייב ללוי שום דבר וא"כ נגבה ממנו אם נוכל ואם לאו הרי חוב זה כשאר חובות הנפסדים שאנו שוים בהם דלאו כ"כ דלוי לומ' שאני חייב לו הדין עם מי:
תשובה נראה בעיני דדבר פשוט הוא שהדין עם שמעון שהגע עצמך היה אומר לוי פרעתי לשמעון ושמעון היה כופר ואומר לא פרעת יש לנו לומר שנאמן לוי ויפסיד שמעון זה לא יאמר אדם מעולם כי אין מאמר לוי מחייב לשמעון אלא לחייבו שבועה לא לחייבו ממון וידוע שדין השותפין ודין השלוחין אחד כי השותפין שלוחין זה לזה הם וכתב הרא"ש בתשו' הביאה הטור בנו ח"מ סי' קכ"ח וז"ל ראובן חייב לשמעון מנה ודר בעיר אחרת ולוי היה חייב לראובן מנה אמר ראובן ללוי תן המנה שאתה חייב לי לשמעון ולוי אמר נתתי ושמעון אמר לא קבלתי אם יש חלו' בין הולך מנה לפ' או תן מנה שאתה חייב לי דע שאין חלו' בין הולך מנה לפ' או תן לו מנה שאתה חייב לי בשניהם הוא נשבע היסת שעש' מאמרו ויפטר וב"ח נשבע בנקיטת חפץ ונוטל ע"כ א"כ באלו השותפים לוי נשבע בנקיטת חפץ שפרע לשמעון ושמעון נשבע שלא קבל ונוטל חלקו מראובן שותפו דב' זה נראה לי ברור ולא הייתי צריך להאריך בזה אלא ששמעתי היו מחכמי העיר הזאת שאלוניקי אמרו או כתבו שכיון שלוי אין עליו עדים ממה שלקח או שיש עליו עדים שלקח אלא שהוא באופן שהיה יכול לומר פרעתי נאמן במגו ועשו כח זה המגו של לוי לפטור לראובן שיוכל להחזיק בחלק המגיע לשמעון שיעור מה שמחזיק לוי ואומר שחייב לו שמעון ובעיני כי טעו ברואה והיה די במה שכתבתי תשובת הרא"ש הנ"ל כי מה לי שליח ומה לי שותף שהרי בתשובה הנז' ר' היה מוחזק ולוי אומר וטוען דודאי שפרע ונאמן אצל ראובן ועם כל זה חייב ראובן לפרוע לשמעון ברור כשמש (" עוד חפצתי באמתחות תשובות להרשב"א ז"ל ומצאתי תשובה ז"ל ראובן נפטר והניח ממון אצל שותפו ולו שלשה אחים עמד אחד מהם ונטל מן השותף וכתב על עצמו בו שטר וכשראו שני האחים ותבעו ירושת אחיהם טען זה האח ואמר שזה הממון שנטלתי מן השותף היה לי אצל אחי ראובן כיוצא בו ואין בטענה זו [לא] ראי' לא עדים יורנו רבינו אם יש בטענתו ממש או לא ואם יחזרו האחים אצל השותף אם ישבע שותף ליורשים תשובה אם יש על אח זה עדים כמה נטל מן השותף אין שומעין לטענתו אלא מחזיר לאמצע ומה שהוא טוען שיש לו אצל האח הנפטר אם אחים מודים לו מוטב ואם לא ישבעו לו שאין יודעים כגון מנה לי בידך והלא אומר אינו יודע שנשבע לו שאינו יודע ונפטר ואם זה האח יש לו ממון שיחזיר לשני האחים מוטב ואם לא יחזרו על השותף בחלקם הרי הנושא בעצמו אלא שעדין יש חלוק מה דבנושא ההוא לא חייב הרשב"א אלא מטעם שהאח אינו יכול להכחיש לפי שיש עדים בדבר ואז הוא דאמר הרב דאין שומעין לטענתו אבל אם לא היו עדים נראה דטענתו טענה והיינו במיגו דאי בעי אמר לא היו ד"מ או פרעתי ומי לא ידע שכ"ז לא אמר הרב אלא לחייב המחזיק שאז אין לו טענה במה שאמר שהיה חייב לו אחיו כיון דלית ליה מיגו אמנם לפטור השותף לא מהני מגו דידיה ובין הכי ובין הכי חייב השותף ומשום הכי אמר שחייב השותף אם אין לו לאח כדי לפרוע דאי לא הכי כיון שזה האח היה טוען שאחיו היה חייב ומה שהיה תופס לא היה תופס אלא בשביל אחיו מה לו לשותף לימא להו הרי אחיכם ריבו עמו והוציאו ממנו אלא שיש לנו לומר שכל עוד שאין החוב מבורר הרי הוא גזל והפסד בשותפות מגיע לו הפסד שוה בשוה עם שותפו הנפטר וכל שאין החוב מבורר אעפ"י דמהני מיגו למחזיק לגבי עצמו לא מהני לגבי שותפו והא לך תשובת הרא"ש אומר כן בפירוש כלל פ"ט ראובן היו לו משכונים משל שמעון ומת שמעון ובאו בני שמעון ותבעו מראובן משכונים שהיה לאביהם בידו וא' ראובן אותם משכונים אני תופס בשביל שאמר לוי שותף שמעון שהיה חייב לנו שמעון דמי השותפות ורוצה לישבע על משכונים שבידי כי תפיסתי כתפיסתו וידי כידו בכל עסק השותפות ובשליחותו אני תופס אותם ויכו' הוא לישבע על תפיסתו:
תשובה נראה לי שאין לוי יכול לישבע על משכונות שביד ראובן שותפו כי אם היה ראובן טוען היה חייב לי מעות ואני תופס המשכונים בשביל המעות שהיה חייב לי היה נאמן במגו דלהד"מ או החזרתים לך אבל גבי לוי אין בכאן מגו שאין מגו אלא עלמה שבידו לטעון אבל על מה שביד אחר לטעון לא אמרינן מגו דשמא חברו לא היה רוצה לשקר ולומר להד"מ או החזרתים לך ויותר מזה אנו אומרים בכמה מקומות אפי' ב' שיש להם תביעה א' לא אמרינן בהו מגו לפי שאין אדם יודע מה שבלב חברו לטעון כ"ש כשהתביעה היא של אחד מהם ואין השני מכיר בה אלא ע"י חברו ע"כ. למדנו מדברי הרא"ש ז"ל שאין אדם יכול לתפוס ולהחזיק במה שבידו אם לא בטענה הברורה לו ואז נאמן במגו אבל בטענת אחר אין כח להחזיק במה שבידו וא"כ בנ"ד שבא שמעון לתבו' חלקו שביד ראובן מה יש לך להשיב הרי חלקך ביד לוי שאתה חייב לו ואתה אומר שזה ראובן יהיה נאמן מכח דברי לוי הא ודאי שאינו נאמן דהשתא ומה התם במעשה דהרא"ש דהוה אפשר למימר שתפיסת ראובן וטענת לוי מהני מאחר דלוי ושמעון היו שותפין וטוען לוי שהוא ושמעון חייבים לראובן מדמי השותפות וישבע ע"ז וכתב הוא ז"ל דלא מהני כ"ש שאין לומר שיועיל תפיסת ראובן בנ"ד מחמת טענת לוי שאינו שותף שלו שמעון ובעיני שהדבר ברור כשמש שאין לראובן לתפוס מזכות שמעון בטענת לוי כלל ועיקר שאין לומר יחזיק ראובן בשבועת לוי הנרא' לע"ד כתבתי וחתמתי אני הצעיר ועוד הרי אני דן דין זה מר' שחייב לחבירו מנה ותובעו חברו ואמר לו איני יודע אם פרעתי דפשיטא דחייב והכא נמי זה השותף ידע שחייב ואינו יודע אם פרע כי אינו יכול הוא לידע אם האיש אומר אמת עוד ראיתי הגהה בפרק י"ט מה' מכיר להרמב"ם עמ"ש הרמב"ם שאחריות טעות סופר הוא והמוכר חפץ לחברו ובא אחד והוציאו מידו בדין חייב המוכר אבל אם המוציא הוא גוי בין שהוציא בדין המלך בין שהוציא בערכאות שלהן אין המוכר חייב מכאן פסק מורי זצ"ל ר' ושמעון שהיה להם חוב בשותפות ופרע להם הגוי עד ט"ו ליטרין כי אומר שראובן חייב לו וראובן כופר כו' עד פסק מורי שההפסד על שניהם בשוה מהא דאמימר דסתם גוי אנס הוא ותובע ראובן שלא כדין ואפי' שבועה אינו צריך לישב' לו שמעון ע"כ. ואפשר שיאמר אומר דוקא גוי שפיהם דבר שוא הא ישראל ש"ד ודאי דלא הו' אלא גוי דוקא אפי' בדין אינו כלום וגוי דוקא אפילו שבועה אינו צריך אבל ישראל בדין שמעון חייב לו שבועה ואדרבא מכאן ראיה שאין לומר כיון דבשביל שמעון בא ההפסד הוא לבדו יפסיד אלא על שניהם ההפסד בשוה גם יש ראיה מההיא דפרק הזרוע הרי שאנסו מבית את גרנו כו' עד ואם באנפרות פטור עיין בתשובות הרא"ש כלל פ"ט ודו"ק:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |