שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/קסו
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ר' וש' נשתתפו בקנין עורות וקנו כמו אלף עורות ור' הוצרך ללכת למקומו והניח לשותפו ש' כדי מעות שיקנ' הוא עוד עורות בתוך כך הוזלו העורות וכנר' שאם לא היה מוכר אותם או מחליפם היו מפסידים בהם מהקרן שקנו אותם וכשראה כך ש' החליף העורות בבגדים והיה הריוח נראה לעין ואירע כי לילה א' באו גנבים וגנבו הבגדים ועתה טוען ר' שפש' ש' בחליפין שעשה שאם היו העורות היה דבר כבד ולא גונבים אותם אמנם הבגדים להיותם מעטי הכמות ורבי האיכות נגנבו ושמעון טוען מה שעשיתי לתועלת השותפות עשיתי ובזה לא פשעתי והתועל' היה נר' לעין הדין עם מי. עוד שאל השואל אם ת"ל שלא פשע אם נקרא שמעון ש"ש כיון דשותפין ש"ש הם א"כ מטעם זה יתחייב ש' כדרך ש"ש שחייבים בגנב' ואביד' או דילמא שפטור ש' אפי' מפשיעה כיון שהיה ר' עמו במלאכה ואמרינן היה עמו בשעת שאלה אפי' שלא היה עמו בשעת שבירה ומיתה פטור ע"כ:
תשובה דין זה מתחלק לכמה פנים א' אם מתחלה נשתתפו סתם לשאת ולתת בכל מיני סחורה אז ודאי היה לנו לומר שהדין עם ש' כי טענתו טענה שכן דרך השותפין לקרב התועלת ולהרחיק ההפסד ויתבאר זה מתשוב' הרא"ש הביאה בנו הריב"ה ח"מ סי' קע"ו וז"ל עוד אירע כשהיו שותפין שאחיו של ש' היו לו מעות א"ל ש' השתדל עמנו ותקח מהריוח בכדי מעותיך כו' עד ושמעון אומר כיון שהיו שותפין וכל אחד היה לו כח לעשות כל מה שהיה נראה לו תועלת השתפות והיה נר' לו תועלת בחברת אחיו שלא הפסיד במה שלא הודיעו הדין עמו ויטול אחיו חלק בריוח כפי חלקו במעות ע"כ נתבאר א"כ שיכול כל א' מהשותפים לעשות בעסק השותפות מה שיראה לו תועלת השותפות הגם שלא הודיעו הדבר לשותפין והדבר ברור מעצמו חלק שני שאפי' שמה שעשה עשה לתועל' השתפו' אם הדבר משונה ויצא ממנהג ודרך הסוחרים אז נקרא ודאי פושע גם זה מבואר בסי' הנז' אין צורך להאריך בו כי הספר אצל כל אדם החלק הג' אם אינם שותפים מתחלה אלא לסחורה ידועה כמו בנ"ד אם לא נשתתפו מתחלה אלא לקנות עורות לבד דין זה נלמוד ממ"ש בהגוזל קמא ת"ר הנותן מעות לשלוחו ליקח לו חיטים וקנה שעורים שעורים וקנ' חיטי' אם פחתו פחתו לו ואם הותירו הותירו לאמצע והתם ודאי אין חילוק בין שכיון לתועלת ובין שכיון להפך דסוף דבר כל המשנה ידו על התחתונה דפושע הוי כיון דשינה וכ"כ הרי"ף בתשובה בשערים הביאה ב"י וז"ל וכן אם אירע מאורע בעסק אח' שנתעסק בממון חוץ מאותו עסק שהתנו זה ע"ז חייב לשלם א"כ נמצא שהדין פשוט שכל ההפסד שיש רגלים לדבר שבא מצד השנוי מוטל על המשנה כ"נ דין פשוט בלי ספק אך אמנם אם נניח שלא פשע אם נחייב אותו מדין ש"ש שהשותפין ש"ש הם זל"ז או דילמא שמירה בבעלים הוי כיון שהתחילו שניהם יחד להתעסק בקניית העורות ואע"פ שר' לא נמצא שם בעת שגנבו העורות כיון שהיה עמו בשע' ראשונה שמירה בבעלים הוי ואין חלוק בין עורות לדבר אחר כיון שהכל היה מעסק השותפ' ג"ז נר' בעיני שהי' הדבר פשוט ששמירה בבעלים הוי ויש ללמוד דין זה מתשובת מהררי"ק סי' קי"ו על שרה ורבקה שנשתתפו בקנית מטוה ביחד ולקחו באמנה מגויה אחת והרויחו פרח וחלקו הריוח ורבקה שמה המעות בכיסה לפרו' לגויה ונחתכה הרצועה שבה הכיס לע"ד נר' שא"כ הוא שלא נשאר להם עוד שותפות יחד כי אם מעות הגויה רבקה חייבת בכל אחריות ההפסד ושרה אינה חייבת להחזיר חלקה מן הריוח כיון שחלקו קודם שהגיע החסרון בקרן זכתה שרה בחלק' מן הריוח אמנם אם כשלקחה רבקה אותם המעות ונתנם בכיסה היו גם ביד שרה מעות או מטו' או שאר דבר שהוא מענין השותפו' [נמצא] שגם היא [רבק'] הית' שומרת בחזק' שתיהן ונפטרה מאחריות דמי המטוה ששמה בכיסה משום דהוי שמיר' בבעלים והביא ראיה ממ"ש התוס' פ' ח"ה דפריך בגמ' על מימרא דשמואל דאמר דשותפין נעשו שומרי שכר זל"ז ופריך בגמ' אמאי שמירה בבעלים ופרשו תוס' אמאי שמירה בבעלים היא פי' אם התחילו שניהם לשמור יחד כל אחד בשעה שהוא משמר חלק חבירו חבירו משמר לו חלקו ואעפ"י שאין עמו במלאכה בשעת אונס כיון שהיה עמו בתחל' שמיר' בעליו עמו קרינן ביה ע"כ: ומעתה אחר דשמעינן מדברי התוס' ז"ל דמכיון שהתחילו שניהם לשמור יחד גם שלא היה אחר עם חברו בשעת האונס בעליו עמו קרינן ביה ידענו ג"כ מדברי מהררי"ק ז"ל דלא שני לן בין אירע האונס באותו דבר שהתחילו להתעסק ובין שהיה בדבר אחר כיון שהיה מענין השתפות שכן כתב אם כשלקחה רבקה כו' עד או שאר דברים מענין השותפו' משמע בפי' דלא קפיד אלא שיהיה מענין השותפות אפי' שלא התחילו באותו דבר עסק השיתוף ואין לתמוה על מהררי"ק למה כתב היו ביד שרה ולא כתב ביד רבקה עצמה דודאי הכי הוי ביד רבק' עצמה דבר עס' מענין השותפות דהוי שמירה בבעלים כיון שכן היה שנתעסקו שתיהן יחד בענין השתפות מתחלה אמנם כתב מהררי"ק הכי כשלקחה רבקה כו' היו ביד שרה כו' לאשמועינן רבותא טפי שאפי' לא התחילו שתיהן יחד בענין השתפות אלא שבשע' שלקחה רבקה אותם המעות היו גם ביד שרה כו' הוי שמיר' בבעלים וכמ"ש התוס' זה לחדוש שכתבו וז"ל ואפי' לא התחילו שניהם יחד מ"מ האחרון פטור שהראשון היה עמו במלאכה בשעה שהתחיל השני לשמור כנ"ל (" וכן יש להביא ראיה מלשון הרי"ף אשר הבאתי למעלה שכתב בעס' אחר שנתעסק בממון חוץ מאותו עסק שהתנו זה עם זה חייב לשלם טעמא שהיה חוץ מאותו עסק שהתנו הא אם לא היה חוץ מאותו עסק כגון שהתנו לקנות חיטים ובא זה וקנה שעורים אז הוא דחייב לשלם הא אם לא התנו וזה לא יצא חוץ משורת המנהג של הסוחרים השותפים כיון שנתעסק בעסק השתפות ולתועלת השתפות פטור מלשלם ואם כן נמצינו למידים בנ"ד שאם היינו מחשיבים לשמעון שמה שעשה שהחלי' העורות בבגדים שלא פשע כגון שנשתתפו סתם ועשה מה שעשה לתועלת השתפות ולא שינה מן המנהג ולא ממה שהתנו ביניהם נמצא ודאי שעורות ובגדים הכל אחד וכשם שאם אירע האונס בעורות היה פטו' מטעם שמירה בבעלים כיון שהתחילו שניהם יחד להתעס' השתפות הוא הדין והוא הטעם בבגדי' אמנם אם כשהתחי' השתפות לא היה ביניהם רק לקנות עורות לבד כבר כתבתי שהנראה בעיני הוא דדבר פשוט הוא ששמעון חייב לשל' וכל ההפסד עליו צור ישראל יצילנו מכל שגיאה גדולה וקטנה נאם המעתיר הצעיר שמואל די מדינה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |