שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/קלט
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ילמדנו רבינו ראובן סוח' קנה בגד אחד משמעון שהיה אומן באטנירו ופרע לו וקבל ממנו אח"כ נתיעץ ראובן להחזירו לבאטאן כדי לעשותו יותר טוב ואמר לשמעון באטאנירו תחזיר הבגד הזה לבאטאן ואני אתן לך שכירותך כדרך העיר ולקח שמעון הבגד מר' להחזירו לבאטאן ומשכן אותו ביד יהודי אחר בלי ידיעת ראובן ובכל יום ראובן היה שואל בגדו משמעון והיה דוחה אותו בדברים מיום ליום עד שהודה לו שמשכנו ולא היה לאל ידו מראובן לגבות הבגד משמעון עד שבא שמעון ואמר לראובן הילך בגד אחר בידך עד שאתן לך הבגד שלך לאחר ימים בא לוי לחקור ולדרוש מבגד אחר שנתן לש' כדי שיעשה אותו בבאטאן ולא מצא מה נעשה ממנו כי שמעון דוחה אותו בדברים מיום ליום פעם א' היה אומר שהוא בבאטאן ופעם אומר שהוא בבית עד שפחד שמא נאבד או נגנב ובשאלו שמע ראובן ואמר ללוי איך שמעון נתן לי בגד במשכון בעד בגד שלי מי יודע שהוא שלך אח"כ שאל לוי לש' האמת הבגד שמשכנת בידי ראובן אם הוא שלי והודה לו שהוא שלו עד שעבר יותר מב' חדשים עד שאמר ראובן ללוי בכל יום מדוע אינך שואל בגדך משמעון שיפדה אותו כדי שיפדה גם השלי והאמת היה שואל ממנו והיה דוחה אותו בדברים מיום ליום עד שאמר לו ראובן מדוע אינך תובעו בבית דין בין כך ובין כך ברח שמעון וביום שני שברח שמעון תבע לוי מר' תן לי הבגד שיש בידך שהוא שלי ואם חייב לך שמעון תבקש ממנו ור' אומר ללוי תן לי הבגד שלי או תעשה שיתנו לי הבגד שלי שנתתי לש' פור בטאגאר ואני אתן לך הבגד שלך ילמדנו רבינו הדין עם מי:
נבון וחכם כה"ר משה יצ"ו ראיתי כתב גלילי אצבעותיך ודבריך והיטב חרה לי כי מבין ריסי עיניך או דבריך נראה שאינך מחשיב לראות ספר הטורים אשר האיר עיני הגולה בספרו הנבח' והמסודר לכל מתחיל גם יש בו טוב טעם ודעת למעיינים והנה שאלתך מבוארת בטור ח"מ סי' קל"ז וגם כי יש לי מקום עייון בדבריו מ"מ הדין מבואר שחייב ר' להחזיר הבגד ללוי כדברי' בלי כסף ובלי מחיר אך בתנאי שיש עדים שבגד זה של לוי או שנותן לו סימנים מובהקים להורות שהבגד שלו וכמ"ש הטור שם כמו שתראה וכ"כ ר"י בעל תרומת הדשן בסי' שי"ט עיין עליו והיא התשובה מהמרדכי שהבאת והקושי' שיש לי לכאורה בזה כי מאחר דקי"ל טוענים ללוקח וליורש כל מה שהיה יכול לטעון המוכר או המוריש ואומן בדבר שהוא אומן אם ראו הכלי של בעל הבית בידו עתה נאמן לו' לקוח הוא בידי במגו דלא הד"מ או החזרתיו לך ואם כן למה לא נאמר עתה שאין האומן לפנינו כיון שאין עדים שראו עתה בידו ולא ביד זה המוחיק בו יהיה הכלי שלו וזה שאנו נטעון שבעל הכלי מכרו לו וכמו שהיה נאמן האומן אם היה טוען כן ומדברי הטור וגם מדברי ב"ת הדשן נראה בודאי שאפי' שאין עדים שראו עתה בידו יחזיר הכלי לבעל החפץ כיון שכתב הטור שיתן בו סי' וכן ר"י ב"ת הדשן משמע בלי ספק שלא ראו עתה החפץ שאם ראו מה אות כי יתן סי' כי אותם שראו החפץ הגידו לו או הוא השואל החפץ ראה ולכן נותן סי' אלא שנר' ודאי דמיירי שלא יש עדים שראו עתה החפץ בידו אלא שאנו יודעים שחפץ פלוני בידו כי הוא הודה כן ואפ"ה כל עוד שהוא מודה שחפץ שיש בידו מפ' אינו שלו וזה נותן בו סימנים מובהקים שהוא שלו לא טענינן ליה שהאומן לקחו מזה אפי' שהאומן בעצמו אם היה טוען היה נאמן זה המחזיק אינו נאמן אם לא שיטעון בודאי שהוא יודע שהאומן קנאו מזה התובע שאז ודאי נאמן וכמו שנתבארו דינים אלו בגמ' ובפוסקים ולהיות כי אני טרוד בענין הישיבה גם בדברים אחרים לא יכולתי להאריך אבל הדין נר' בעיני שכן הוא שחייב ר' להשיב הבגד ללוי בלא כסף ובלא מחיר ע"פ התנאים הנז' א"נ שיודה ר' שיודע שחפץ זה של לוי הוא וה' יודע והוא עד כי לסבת היות זה דבר ראשון ששאלת פניתי לכתוב שורותים אלו ויהי מה להשיבך מה דעתי בדין זה נאם מבקש אליו יתברך בעד שלומך וטובתך שירבה כנפשך ונפש נאמן אהבתך:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |