שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/קכז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ראובן הדר בסידר וקאפסי מסר פקדון לשמעון ואמר לו כשילך לשאלוניקי ישלח הפקדון לשירון ביד לוי ויאודה וכשבא שמעון לשאלוניקי מצא ללוי ואמר לו הנה פקדון זה שנתן לי ר' שאשלח אותו בידך וביד יאודה והשיב לוי לשמעון תנהו ביד יאודה כי הכל אחד וכן עשה שמעון ויאודה קבל הפקדון ואח"כ נאבד הפקדון מידו ועתה ראו' תובע פקדונו מיד שמעון שאומר שפשע במה ששינה מדבריו ושמעון טוען עשיתי ככל אשר ציויתני אלא שלוי אמר לי שאתנהו ליאו' ואחר שבשליחותו עשיתי הוה ליה כאלו לשניהם נתתי הדין עם מי:
תשובה לכאורה נראה שהדין עם ראובן שהרי הלכה רווחת היא שהשליח ששינ' מדעת המשלח בטלה שליחותו ואם עוות עליו לתקן מה שעוות וא"כ הכא שעוות ששינה מדעת המשלח נראה ששמעון חייב לשלם כך נראה לפום ריהטא אבל מ"מ נראה לע"ד דאף ע"ג דלא מצאתי דין זה מבורר מ"מ בשיקול הדעת ומקצת ראיות יראה לי ששמעון נקי מעון ופטור מלשלם והטעם דבכל המקומו' אנו הולכים אחרי אומד הדעת וכמו שהייתי יכול להביא ראיות רבות מן הגמרא ומן הפוסקים אלא שאין צורך להאריך בזה דזיל קרי בי רב הוא והדעת נותן והשכל מחייב שלא היה לאלו הנפקדים להיותם תפוסים בפיקדון אלא כל שנתן אותה ביד אחד מהם בפני חבירו יצא שמעון ידי חובת שליחותו ומן הנראה ודאי שכל שהוא מדעת חברו כמו בפניו דמי וכמו שמצינו לענין שבועה דתניא בפ' ר' אליעזר דנדרים המודר הנאה מחבירו אין מתירין לו אלא בפניו וכתב הרא"ש אלא בפניו פי' רבי אליעזר ממיץ פי' מדעת וכמו אין חבין לאדם שלא בפניו ובתשוב' להרמב"ן ז"ל כתב מסתברא לי דבכל מקום שאמרו בפניו לא בפניו ממש ובמעמדו אמרו אלא בידיעתו ואע"ג דרבו הסברות בהאי עניינא בשבועה וא"כ מקומו לבד זה מספיק לנדון שלנו לידע דלפניו היינו בידיעתו ואם יש חולקים לגבי שבוע' היינו מטעמ' דלא שייכ' בנ"ד לא מפני שטבע הלשון אינו כן כההיא דאין חבין לאדם שלא בפניו דהתם ודאי כ"ע מודו דהיינו שלא מדעתו וקצת ראיה מצאתי לע"ד לנ"ד מתשובת הרשב"א הביאה ב"י בח"מ ז"ל ראובן שמת והיה לו אחות במדינה אחרת והניח הממון והספרים ביד אדם אחד וצוה שלא יתנו הספרים ביד דודו בשום צד בעולם ולאחר זמן מכר' אחות ראובן הספרים לדודו הנז' והרשתו לקחתם מיד הנפקד ולא רצה הנפקד לתתם לו משום דמצוה לקיים דברי המת והשיב דאפש' שלא צוה המת שלא למוסרם ביד דודו אלא בתורת פקדון שלא מדעת אחותו אבל היא שזכתה בהם מחמת שהיא יורשת יכולה היא למוסרם בידו בין בתורת פקדון בין בתורת מכר ע"כ " הרי שאפי' שצוה המת בפירוש ובדרך שלילה גמורה שלא יתנו הספרים ביד דודו כו' מ"מ כתב שיש לנו לפרש שלא צוה אלא שלא יתנו בידו בתורת פקדון שלא מדעת אחותו ה"נ בנ"ד אפי' אמר שלא יתן הפקדון אלא ביד שניהם יש לנו לפ' שדעתו שידעו שניהם שהם מופקדים ממנו בדבר זה וכ"ש אם לא אמר בלשון שלילה אלא תשלח פקדון זה ביד פלו' ופלוני דפשיטא דכיון שיודעים שניהם כן ומדעת ורשות האח' מהם נתן ביד השני פשיטא שלא עוות השליח כלל דמה לי שיתן הפקדון א' מן הנפקדים ביד חברו מידו לידו ומה לי שיתנהו על יד שליח ובכל מקום שלוחו של אדם כמותו וכמו ששמעון נעשה שליח לראובן כך נעשה שליח ללוי כך נלע"ד פשוט:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |