שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/קכא
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
בפנינו עדים חתומי מטה הודה ראובן מדעתו ורצונו בלי שום זכר אונס כלל אלא בלב שלם ונפש חפצה ודעת שלמה ונתחייב בח"ג לפרוע לשמעון כל נזק ואינטריסי שיבא לו מצד שטר אחד שחייבים לו האחים לוי ויהודה ממאתים וי"ח פרחי' שהיו חייבים האחים הנזכר לזבולון אחיו של ראובן בקמייו לפרוע באנקונה לזמן פורים הב"ר בע"ה וזבולון הנז' נתפשר עם ש' הנז' ולקח ממנו כ"כ בגדי פראניקאה שעלו לסך הנזכר באופן שנשארו חייבים האחים הנז' לש' כנראה בשטר שעשה שמעון על האחים הנז' ולהיות כי שמעון לא היה רוצה לתת הבגדים לזבולון עד שיהיה בטוח מהאחים הנזכר נתחייב ראובן על כל נזק והפסד שיבא לו ה"י מצד האחים הנזכר מצד חוב זה הכל באחריות גמורה על הנז' ועל ב"כ וע"כ נכסיו מקרקעי ואגבן מטלטלי והאמין ר' הנז' לש' הנז' על כל מה שכתוב לעיל וע"כ מה שיטעון ויאמר על כל הכתוב לעיל נאמנות גמורה כב' עדים כשרים לגמור ולקיים כל הנז' נטל ראובן הנזכר קנין גמור במנא דכשר למקניא ביה לפרוע תכף ומיד בזמן הנז' איזה נזק ח"ו שיבא לו מצד החובוב הנז' ונתחייב להוצאות כו' ואחריו' ונאמנו' וחומר ושלא יפסל ושלא ישמט מסודר וקנינא בביטול כו' היה זה כו' ועדים חתומים בשטר ועוד כתוב מודה אני ראובן כל הכתוב לעיל ועתה יורנו רבנו על מה שאירע בזמן הפרעון הענו האחים הנזכר ולא היה להם לפרוע ושמעון אמר לראובן פרעני מה שאתה חייב לי וראובן היה דוחה לו ואומר תן לי השטר שחייבים לך האחים הנז' ואפרע וש' אומר פרעני ואתן לך השטר כי איך אתן השטר שיש לי על האחים ואקרעהו כיון שעתה אתה והם משועבדים לחוב הנז' ובהיות שראובן אז היה חייב לתוגרמים ולא היה יכול שמעון לכופו לא רצה לתת השטר אלא שאמר אני אקח מהאחים כמו שאוכל והנזק יהיה עליך כמו שכתוב בשטר בהיות שהאחים הנז' היו חייבים לאחרים ונתפשרו עם כלם באופן שירויחו לו מהזמן שיפר' בזמן שש שנים ושימחלו לו סך מה מהחוב וכל הב"ח עשו כן ור' לא היה רוצה לעשות כמו כלם והכריחוהו ואמרו שאם לא יעשה כן שיעידו שפרע לו וכיון שבדיני תוגרמה חייבים הכל לעמוד בפשר אחד כיון שרוב הב"ח מרוצים ועוד שראה שלא היה להם במה לפרוע ונטל משכון על חלק מהחוב ונתפשר עמו ממאתים י"ח פרחים בסך ז' אלפים ותשע מאות ושמנה ותשעים לבנים ועשו לו שטר ז"ל בפנינו כו' נתחייבו האחים לוי ויאודה לתת ולפרוע לש' סך פ' הנז' יפים וטובים והם מכל כך לבנים שנשארו חייבים לו משטר חוב אחר שיהיו חייבים לו האחים הנז' ממאתים וי"ח פרחים כנז' בשטר שנשאר ביד שמעון קרוע קרע ב"ד נפרעים בשש שנים חלק לשנה ואחר כמה ימים נתן ראובן הנז' ביד סרסור חפץ למכור ובא שמעון ולקח החפץ מיד הסרסור ואמר של מי החפץ ואמר לו של ראובן שנתנו לי למכור עתה ראובן תובע החפץ מהסרסור והסרסור תובע אותו משמעון ושמעון טוען שר' חייב לו מהערבות הנז' וראובן טוען שכיון שהוא נתפשר עם האחים והרויח להם זמן שיצא הוא מהערבות ושנמחל שעבוד השטר (וראובן) [ושמעון] או' שבהרוח' הזמן לא יצא הוא מהערבו וכמ"ש הטור סי' קל"ה ועוד שהוא נתחייב על כל נזק והפסד שיבא לו שנראה שנתן לו רשות להתפשר ולעשות והוא יפרע לו הנזק והאמינו בשטר כנז' שכ' והאמינו על כל הכתוב לעיל וע"כ מה שיטעון ויאמר ע"כ הכתוב לעיל ולהכי כפל והאמינו בכל טענותיו שיטעון וכיון שהוא אמר לו לפרוע ולא פרע ואמר לו ראה שאני אתפשר עמו כמו שאוכל וסוף סוף עליך לפרוע שלא נסתלק מהחיוב והשטר הוא קיים עליו ושישלם לו מאתי' וח"י פרחים באנקונה ויקח החפץ עתה יורנו רבנו הדין עם מי ואם יכול הסרסור ליקח החפץ מיד שמעון כיון שחייב ראובן לו כפי הדין ויקח כל אחד את שלו ואיש על מקומו יבא בשלום ושכמ"ה:
תשובה גם כי היה מקום להאריך להיות כי השואל יואל לדעת הדין על רגל אחד אין פנאי להאריך אקצר ואעלה תחלה אני אומר כי צריך לחקור ולדרוש אם חיוב ערבות ראובן חל עליו לפי שידוע מחלוקת הרמב"ם ז"ל ורבותיו עם שאר הפוסקים ז"ל שהרמב"ם ז"ל פסק בפ' י"א מה' מכירה שהמחייב עצמו בדבר שאינו קצוב אעפ"י שקנו מידו אינו משועבד והראב"ד כתב כמו שהביא הטור ז"ל א"כ לא ברב ולא במעט אלא עד שהדעת מגעת נראה שמודה קצת בדין זה אלא שנטה עצמו לומר שצריך לדון דין זה באמדן דעת ואחר שידענו זה היה אפשר לומר שערבות ראובן בטל שהיה יכול לומר קי"ל כהרמב"ם ורבותו ואפשר שאפי' לדעת הראב"ד היה פטור כיון שכתוב שיצא ערב בכל נזק ואינטירישי ולא פירש דבר קצוב הן אמת שמ"מ נראה דבנ"ד לא מיקרי דבר שאינו קצוב דבשלמא התם כשאמר כל מה שתתן לפלו' אני ערב מיקרי דבר שאינו קצוב שאין ידוע הקצבה אשר עליה מתחייב כלל אבל בנ"ד כבר הקצב' ידועה שיש כאן רי"ח פרחים וא"כ כל הנזק ואינטיריסי יהיו על הרוב אלו הרי"ח פרחי' וכפי הא' יודה הרמב"ם ז"ל שיש כאן ערבות גמור ואעפ"י שהיה מקום לצדד שאעפ"י שהחוב קצוב מ"מ היה אפשר שימשך בין טוען ונטען דברים בלתי קצב' אלא שאני אומר שמ"מ זה רחוק דכיון שכל הבאים אחרי הרמב"ם חלקו עליו ראוי למעט המחלוקות כל האפשר וא"כ אין לפטור לראובן משעבוד הערבות מטעם זה וחייב לשלם מה שיחסר גם אין לפטור לראובן מטעם שהאריך הזמן ללווים שהרי כתב הריב"ה סי' קל"א ז"ל כתב הרמב"ם ז"ל ערב שבא אצל המלוה בזמנו והתרה בו בפני עדים שיתב' חובו וכו' עד והאריך לו הזמן אי' הערב נפטר בכך ולא הביא חולק ורבנו ירוחם ז"ל כתב ג"כ זה בשמו נמצא שלא זכה ראובן מטעם זה גם כן ולענין החפץ שלקח שמעון מיד הסרסור אם מהני תפיסתו ליפרע מן החפץ כל מה שהיה חייב לו ראובן מצד הערבות נראה בעיני ודאי דמהני ליה התפיסה וכמו שנראה ברור מתשובת הרא"ש ז"ל כלל ק"ו תשובה ראשונה וצריך אני להעתיק קצת מלשון השאלה וז"ל ש' על פקידו של ראובן שהפקיד ממון של ראובן אמר שנפטר לבית עולמו ביד שמעון כו' עד ושמעון טוען היה חייב לו כנגד ממון שהוא תופס ונסתפקת אם תועיל התפיסה לאחר מיתה כמו מחיים ופסק מכח הרי"ף דמהניא תפיסה לאחר מיתה כמו מחיים עוד פסק שם שאפי' הפקיד אצלו בעדים נאמן עד כדי דמיהן במגו דהחזרתים וקי"ל המפקיד אצל חברו בעדים אין צריך להחזירו בעדים וכשם שנאמן לומר החזרתי כך נאמן לומר שהיה חייב לו עד כדי דמיהן וא"כ נפקא מינה בנ"ד שהדין פשוט מאד שזכה שמעון והועיל לו תפיסתו וכיון שהסרסור מודה ואמר שהחפץ ביד של ראובן יטול שמעון מה שחייב לו ראובן מצד הערבות ואין לסרסור טענה עם שמעון כלל שהרי חוב שמעון הוא דבר ברור: וא"כ לא פשע הסרסור במה שמסר החפץ של ראובן ביד שמעון שהרי הדין דר' נתן מוציאין מזה ונותנים לזה ואין אנו צריכין טענת מגו בנ"ד ואעפ"י שכתב הרא"ש שם בתשובה וז"ל אמנם יש פנים אחרים בדין זה שהמפקיד פשע מטעם שמסר מעות ראובן ביד שמעון וה"ל שומר שמסר לשומר ע"כ דדוקא בנדון דהרא"ש שייך לומר כן דאולי שמעון לא היה לו ראיה לתבוע מראובן אבל בנ"ד שהשטר בידו של שמעון אין לחייב לסרסור ועוד טעם אח' דבנ"ד אורחא דמלתא הוי דכל סרסור למסור ביד כל מי שרוצה לקנות דמנין היה לו לסרסור לידע אם הי' לשמעון טענה על ראובן וכיון דהכי הוא נמצא שזכה שמעון בתפיסתו ואין אנו צריכין למה שכתבנו למעלה לומר שערבות זה דבר שיש ל"ק הוא אעפ"י שכן הוא האמת מ"מ אפי' היה דבר שאין לו קצבה כיון ששמעון מוחז' ועומד ולפי דעת רוב הפוסקים שאפי' בדבר שאין לו קצב' חל חיוב הערבות יכול שמעון ליפרע מן החפץ אשר בידו כך נר' בעיני ברור:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |