שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/קכ
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ראובן היה פקיד של סוחרים שמינוהו בנמל בכפר אחת לקבל נכסיהם הבאים מויניציא' ולשלחם בכל מקום שימצאו הבעלים ומנהג אנשי הכפר שבזמן היריד יקפצו אנשי הכפר החמרים ויחטפו המשאות בלתי שיבררם ויפרטם הפקיד הנז' ולראותם של מי ומי הם והולכים להם ביריד תכף ומיד ואין בידו למחות וצעק על זה הפקיד הנזכר ודבר לנאמן קשות והשיב לו הנאמן שכן מנהג אנשי הכפר בכל זמן ובכל פעם שבאים נכסים בזמן היריד ואין יכולת בידו לשנות מנהג' וגם לסוחרים דבר הפקיד הנז' והתרה להם על זה שיעשו איזה סדר פן יאבד דבר ולא הטו אזן לדברי הפקי' ויהי היום ובאו נכסים מויניציא' בנמל הנז' בכפר הנז' וחטפו אותם אנשי הכפר החמרים כמנהגם בזמן היריד והפקיד הנזכר לא היה יכול למחות בידם והלכו החמרים ביריד ונאבדה באלה א' מנכסים ועתה הסוחר בעל הנכסים הנזכר שנאבדו טוען ואומר שראובן הפקיד חייב בפשיעה שפשע שהיה לו להשגיח לברר ולפרט המשאות של מי ומי הם ומי ומי מהחמרים לוקח אותם עוד טוען הסוחר הנז' שפשע הפקיד הנז' לפי שכתב במקום ט"ו משאות כתב ששולח לו י"ג משאות ולכן לא השגיח הסוחר הנז' לבקש לבד י"ג משאות ההם שמצא י"ד אחר הט"ו לא ביקש לפי שלא כתב לו לבד י"ג ולא ט"ו וראובן הפקיד משיב ואומר שמנהג אנשי הכפר החמרים שלא להניח לבררם ולפרטם ולראות מי ומי הוא מהחמרים הלוקח המשא של כל סוחר וסוחר וע"ז הדבר טען לפני הנאמן והשיב לו שכך מנהג החמרים ההם ואין יכול לשנות מנהגם וגם ע"ז הדבר דבר הפקיד הנז' לסוחרים והתרה בהם לבל יבא נזק והפסד להם ולא אבו שמוע ועל הטעות שכתב י"ג במקום ט"ו דרך הסוחרים לטעות ועל הכל בזמן היריד שצריך לכתוב בחפזון ויש לו עסק רב מנכסי הסוחרים והוי כמו סופר שטעה וכתב ק' במקום ר' דפטור יורנו מורנו הדין עם מי:
תשובה להיות השואל יואל לדעת דעתי על רגל א' לא אחוש להאריך גם כי בעיני אינו צריך אלא שאני אומר בקיצור שבאלו השני צדדים הצד הא' פוטר לפקיד והצד השני מחייבו כמו שאפרש בס"ד. הצד הפוטר הוא שכיון שהמנהג פשוט וידוע שבזמן היריד קופצים אנשי הכפר כו' כנז' בשאלה נלמוד דין זה מהא דאמרי' בגמרא בפ' המפקיד כל המפקיד ע"ד אשתו הוא מפקיד וע"ז כתבו הפוסקים נתן המעות או הפקדון בידו והוא נתן ביד בניו או בנותיו הגדולות או ליד אשתו ואין כאן פשיעה לחייבו למדנו שכל שיודע האדם המפקיד המנהג כל מה שהוא מפקיד ע"ד אותו מנהג מפקיד וא"כ אחר שידוע שכל מה ששולחים הסוחרים באותו מקום איני בא מיד הפקיד לעשות מה שהוא רוצה אלא שהחמרים בזרוע רמה לוקחים המשאות ומוליכים אותם למקום רצונם א"כ אדעתא דהכי שולחים הסוחרים משאם וסחורותם ואין ספק שמצד זה הפקיד פטור וזה דבר ברור מאד אצלי. במ' שפשע וטעה שבמקום שהיה לו לכתוב ט"ו משאות כתב י"ג הא ודאי אין לך פשיעה גדולה מזו שמסתמא כל יסוד ועיקר הסוחרים האלו בכתבים וכמו שנראה ברור מדברי הרי"ף ז"ל הביאו הטור ח"מ סי' קכ"א וז"ל כתב רב אלפס היכא דשדר ליה לחבריה כתב ואמר ליה כל מידי דאית לי גבך שדרינהו נהלי לא מחייב באחריותו והכי נהגי תגרי הרי משמע שדרך התגרים לסמוך על מה שכותבים וא"כ מצד זה הפקיד פשע פשיעה גדולה ומתחייב ומה שטוען שדרך לטעות כו' אכן לבי מאמין בדבר זה ומ"מ אם הדבר ברור מאד שאין דרך התגרים להקפיד בדבר זה המנהג הוא עקר גדול באלו העניינים וכתב הטור בשם הראב"ד ז"ל שמביאים ראיה ממנהג הסוחרים חוץ מדתני בדברי תגרו' הנלע"ד כתבתי וחתמתי שמי הצעיר שמואל די מדינה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |