שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/קיד
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ראובן הפקיד מעותיו ביד שמעון שם ויניצייא' ונתן לו רשות להלבישם או לתתם דרך קאמביו כמנה' הסוחרים וכן עשה שמעון ונתנם ללוי דרך קאמביו ולוי מסר בידו של שמעון ד' בגדים לשולחם לראובן בעל המעות למוכרם שם תורגמה ולקבל מהם מעותיו כל מה שחייב לו ולוי נתן רשות וכח לראובן בעל המעות למכור הבגדים ההם כפי אשר יראה בעיניו בין במעות מיד בין בהמתנה וכל ההוצאות שיפזר ראובן לצורך מכירת הבגדים שיקבלם מהמעות שימכרו הבגדים ומה שיותירו מהם שיתנם ליד חמיו של לוי וזהו נוסח חוב שיש על לוי על המעות האלו והרשות שנתן לראובן על מכירת הבגדים ועל כל דבר. מודה אני לוי איך קבלתי מיד שמעון מאתים ושמונים פרחים שהם ממעות תורגמה י"ד אלפים לבנים ולבטחון המעות הנזכר מסרתי לידו ד' בגדים לשולחם ליד ראובן כדי למכור הבגדים הנז' היותר טוב שיעבור מידו בין במעות בין בהמתנה כפי אשר יראה בעיניו ואם באולי ימכור בהמתנה הבגדים הנז' יהיה אחריותם עלי עד שיקבל מעותיו וגם יהיו ההוצאות עלי אם יצטרך ללכת לקבל המעות הנז' ואני נתתי כח ורשות ליד ראובן הרשאה גמורה למכור הבגדים האלו היותר טוב שיעבור מידו ולקבל מעותיו וההוצאות שיעשה על הבגדים מקורפו עד שימכרו הבגדי' וכל מה שיותירו ממעות הבגדים שיתנם ליד חמי ע"כ לשון השטר והנה ראובן הנ"ל הלך והשתדל הרבה מאד ומכר הבגדים היותר טוב שעבר מידו כפי הזמן ולקח כל המעות הבגדים בידו והנה כפי מה שנמכרו היותר טוב שעלה מידו של ראובן כפי הזמן אין בכל המעו' שיפר' ראובן בשלימות כל החוב שחייב לו לוי וכל ההוצאות שעשה על הבגדים הנ"ל עד שנמכרו רק שחסרים עדיין קצת מעות וראובן מבקש מלוי שישלים לו כל חובו גם ההוצאות הכל בשלימות ולוי טוען שמכרת הבגדים בזול ופשעת בשלי ואין לי לשלם לך דבר וראובן טוען אני השתדלתי הרבה מאד וכפי הזמן לא מצאתי למוכרם יותר טוב ולא הי' לי לעכבם בידי עד שימכרו ביוקר כי כבר הגיע זמן פרעון החוב והייתי רוצה מעותי ולא פשעתי בשלך יען כי נתתה לי רשות למכרם כאשר יראה היותר טוב בעיני גם מבקש ראובן מלוי שיפרע לו שכר טורחו ובטולו שהלך מעיר לעיר למכור הבגדים עד שמצא למוכרם כי לא נתחייב הוא ללכת מעיר לעיר להשתדל למכור בגדיו של לוי ולוי טוען שאיני חייב לך כלו' שהלכת והשתדלת למכור הבגדים כדי לחבל מעותיך עתה יורינו המורה הדין עם מי ושכמ"ה:
תשובה
אין זה צריך לפנים דלא מבעיא השתא שכל מה שעש"ה ראובן עשה על פי לוי וברשותו וכמ"ש בשטר שבידו דפשיטא שחייב לוי לפרוע כל ההוצאות שעשה ראובן עד שיהי' פרו' ראובן מכל מעותיו ואפי' שלא היה שם קנין כלל שהרי כתב הרמב"ם ז"ל והביאו הטור ח"מ ריש הלכות שלוחין וז"ל ואין העוש' שליח צריך קנין ולא עדים אלא באמירה לבד בעלמא בינו לבין חבירו כו' וכ"כ הרא"ש ז"ל בתשובה הביאה בנו סי' ע"ג על כיוצא בזה דנ"ד וז"ל שאין צרי' קנין אלא לקיים מכר או מתנה או שכירות אבל כשאדם מצוה לחבירו לעשות דבר ועושה ציוויו א"צ קנין ושם ג"כ כתב ונתברר מתו' דבריו שחייב לוי לפרוע שכר טורח ראובן וז"ל אבל אם הוציא יציאות לשכור חמור והוליכו למקום היוקר יפרע הלו' אבל שכר טרחו אינו משלם כיון דבלאו הכי אית ליה אורחא להתם ע"כ וכ"ז מיירי בסתם כמו שיראה מי שירצ' לעיין שם ועם כל זה לא פטרו הרא"ש לבעל המשכון אלא בשביל דבלאו הכי היה לו למלוה לילך שם הא לאו הכי חייב לשלם שכר טרחו ואע"פ שהלו' לא ציוהו בכך כנ"ד שכתב והרשהו שימכור כו' ככל הנז' לעיל עאכ"ו שחייב לוי לפרו' לראובן שכר טרחו ועמלו וזה פשוט מאד. ואין לומר דדוקא התם שהרויח שהלוה נתן רשות למלוה למכור המשכון במנה והוא מכרו במאתים בשביל שהלך למקו' רחוק ואז היה חייב הלו' לפרוע אם לא היה הולך לעשות מלאכתו שם בל"ה אבל בנ"ד שכפי דברי לוי ראובן מכר הסחורה בפחות משיוויין וא"כ יאמר האומר שאין לוי חייב לפרוע טרחו ועמלו של ראובן הא ודאי מלתא דברי היא שאין שום שליח משועבד למשלח אלא לעשות השתדלות ביושר ואמונה ואם לא בא מידו להרויח כפי רצון המשלח לא מפני זה הפסיד טרחו כיון שנתן לו רשות וכח מספיק לעשות ככל אשר יכשר בעיניו ואפי' לא נתן לו רשות אלא כיון שהגיע זמן הפרעון כפי הזמן שקבעו ביניהם היה יכול למכור כדי להפרע ממנו חובו ואעפ"י שנראה שיש בזה מחלוקת בין הפוסקים אם יתנו לו זמן ב"ד שלשים אפי' אחר הגעת זמן הפרעון נראה בעיני שיש לחלק כמו שיש מחלקים בין קרקע למטלטל כך יש לחלק בין מטלטל שהוא עומ' לסחור' ובין מטלטל שהיא מתשמישי הבית דלע"ד בהא כ"ע מודו דכיון דקיימי לימכר שאין ליתן לו זמן אחר שהגיע זמן הפרעון ומ"מ בין הכי וב"ה בנ"ד פשיטא ופשיטא שאין לר' אשם ומה שעשה עשוי כיון שנתן לו רשות גמורה וחייב לוי לקיים כל הכתוב בשטר גם לפרוע לו טרחו ועמלו כדרך שפורעים הסוחרים למי שעושה מלאכה כזאת והאריכות בזה ללא צורך אלא שכדי להוציא אם ישאל ממנו לוי מראובן שישבע לו שלא פשע במכיר' סחורתו ושעשה כדרך כל סוחר בישר הולך חייב לישבע דאף על גב דקיימא לן דאיי נשבעין על טענת ספק הכא נשבעין ולא מבעיא לדעת הרמב"ם ז"ל שכתב וז"ל כמו שהביא אותו הטור ח"מ סי' צ"ג המשלח ביד חבירו חפץ למוכרו כו' עד הואיל שנשא ונתן בממון חבירו הרי הוא כאחד מן האחים שמתעסק בנכסים ויכול להשביעו מספק שלא עכב משלו כלל אלא אפילו לדעת החולקים והוא הרשב"א ז"ל דסבר שגם השליח אינו יכול המשלח להשביעו בטענת שמא היינו כשאין השליח בא להוציא אבל כאשר בא השליח להוציא מיד המשלח ישבע כדרך שאמרו המוציא הוצאות על נכסי אשתו ישבע כמה הוציא ויטול הנרא' לע"ד כתבתי וחתמתי שמי הצעיר
שמואל די מדינה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |