שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/קיג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ראובן נכנס ערב קבלן בעד לוי על סך גדול בפראנקיא' ויקר מקרה שלוי הסתיר פניו וכל בעלי החובות אתו להתפרע מראובן הערב ובאותו פרק וזמן הרשה ראובן לשמעון אחיו העומד בתוגרמה לתבוע ולגבות מיאודה אחיו של לוי העומד ג"כ בתוגרמה בכח כתב יד יאודה אשר בה היה מבטיח לראובן על כל מה שיכנס ערב בעד לוי אחיו ובאותה ההרשא' נשבע ראובן המרש' הנז' שלא לבטל' עולמי' ובכח אותה ההרשא' נתפשר שמעון המורש' עם יאודה ונתחייב יאודה בעד חלק מאותו הסך לפרוע לשמעון ולראובן אחים ע"מ שיהי' פטור מהשאר וכן היה שנתחייב ש' המורש' להסיר ולסלק מעל יאודה ולוי כל טענה ותביעה על כל השאר ונתן ש' המורש' מחילות בעדו ובעד אחיו ליודה ולוי אחים בכח ההרשא' הנזכר כל זה הי' בחד' ניסן אח"כ באותו זמן באו כתבי' איך נתפשרו שם ראובן ולוי בחדש אדר העבר בקנין ושבועה מראובן ולוי עתה שואלים לוי ויאודה מראובן וש' יפטרו מהתנאים הנעשים בפראנקיא' ושלא הרשו אלא בתנאים הנעשים בתוגרמה בין שמעון ויאודה וראובן וש' טוענים שפשרת ראובן ולוי הי' הראשונ' וכבר היתה ההרשא' בטלים גם החיובים שנתחייב שמעון ומחילות ופטורים הבאים מחמת ההרשא' בטלים הם ולא יועילו רק בלבד יחזור לתנאו הראשון העשוי בין ראובן ולוי אשר להם הריב על הכל ילמדינו רבינו ושכמ"ה:
תשובה קודם כל דברי ראיתי להקדים שכפי הנר' נפל מחלוקת אם המרש' לחברו כדין וכהלכה אם יכול אח"כ לבטלו למנו' מורש' אחר דלדעת הרא"ש אינו יכול למנות מורשה אחר ולבטל הראשון וכמ"ש הריב"ה בח"מ סי' קכ"ב ת"ל אעפ"י שלוה ששלח למלוה חובו בצוויו ע"י שלוחו ונאבד פטור אם ירצה הלוה לא ישלחנו כו' עד וטעמא שיש לו לחו' שמא בטל המלוה השליחות כו' לפיכך עצה טובה ללוה או לנפקד שלא יתנו לשליח אלא א"כ בא בהרשא' כו' עד ודאי אהני מאי דכתב ליה זיל דון ואפיק לנפשך הוי כאלו נתנה לו במתנה ותו כתב אבל אהני מאי דכתב ליה זיל דון ואפיק לנפשך לענין זה שלא יכול לבטל ע"כ הרי בפי' דלדעת הרא"ש א"א לבטל השליחות הראשון אבל לדעת הר"י והרמב"ם והראב"ד יכול לבטל השליחות שכן כתב הרמב"ם שיכול לבטל השליחות וכ"כ רב אלפס בשם רב יאודה והראב"ד בר פלוגתיה דהרמב"ם מסכים לדברי הרמב"ם בזה כמ"ש הריב"ה שם. ועתה כפי הנר' לדעת הרא"ש ז"ל והמסכימים לדעתו כיון שהשליח הראשון קדם בשליחות ומסתמא כתב לו זיל דון כו' שוב כל מה שנעשה אח"כ בטל הוא ואע"פ שקודם שנתפשרו השליח הראשון עם יאודה שבמונישטריו עשה הוא שם עם לוי תנאו וגם כל זה נרא' דלדברי הרא"ש כל מה שנעשה אחר שזיכה לראשון וכתב לו זיל דון כו' והוי כאלו נתנם לו במתנה א"כ שוב אינו יכול ליתן מתנה אחת לשנים אך אמנם לדעת הרי"ף והרמב"ם והראב"ד שהם רבים בחכמה ובמנין דס"ל דיכול לבטל בנ"ד כיון שנתפשר ראובן קודם לפשרת שמעון אין לך בטל השליח הראשון גדול מזה ומהני וחזר הדבר לאיתנו הראשון:
ואפשר שגם הרא"ש ז"ל למעשה יודה להרמב"ם דהכי כתב ואפי' כו' שנרא' קצת שלמעשה הכי סבירא ליה כהר"י והרמב"ם ז"ל ולהכי איצטרך למימר ואפילו כו':
ואחר עיוני עיינתי בדברי מהררי"ק שכן דעתו כמו שכתבתי כאשר יוכל המעיין לראות בדבריו יהי' מה שיהי' מ"מ נר' דאכתי אינ' שהרי כ' ואפי' לפי דבריהם אם בטל ההרשא' בלא ידיעת המורש' והלך וטען עם המחזיק בנכסים ונתחייב בדין לא מצי מרשה למימר כבר בטלתי שליחותי דכיון דנזקקין ב"ד לדון על ההרשא' והיה כתובה זיל דון ואפיק לנפשך דיניהם דין ע"כ. א"כ חזר הדין דאיכא למימר שאם נעשה הסכמ' יאוד' עם המורשה ועשה שמעון המורשה מחילות ופטורין אין ראובן יכול לחזור כו' מ"מ נר' בעיני שאפש' לומר דכיון שטעמא דהרא"ש מטעמא דנזקקין בדין כו' דוקא לפי דעת הרא"ש דנזקקין לדין בעד חובו של נתבע שוב אינו יכול המרש' לבטל השליחות אם לא בידיעת השליח אבל לדברי הרמב"ם שכתב וז"ל והגאונים בעצמם כתבו שאין אומרים בזה יקוב הדין את ההר והדברים קלים מאד יע"ש אפשר לפ' דעתו היה לו לנתבע לחוש ולומר כיון שאני בבחירתי גם המשלח בבחירתו לחזור לא סמכא דעתיה עד שידע שקודם שבטל המרשה נתקיים שליחות השליח וא"כ אם נמצא שקודם שנעשה שליחות השליח בטל המשלח שליחותו חזר הענין לכראשונה. ועוד אני אומר בזכות ראובן שהדין עמו דע"כ לא אמרינן שאינו יכול לבטל השליחות ואם בטל לא הוי בטול אלא כשנסתלקו זה מזה וזה קיים מה שעליו לקיים אבל בנ"ד שעדיין לא יצא לוי מחובו גם יהודה לא יצא מחובו ואולי לא יצא אם כן אעפ"י שכתב אחי ראובן מכח הרשאתו שטר מחילה ופטורים יש כח לראובן לבטל שליחותו כיון שעדיין הדבר תלוי ועומד כי אין המחילה חלה עדיין עד זמן הפרעון דדמי למה שכתב הרא"ש ז"ל אם ידע שבטלו ונתן לו ונאנס חייב שלא היה לו ליתנו כיון שידע שבטל השליחות ה"נ דמי להכי כיון שעדיין לא הגיע זמן הפרעון וכן ראוי לדון בנדון כזה כיון שהוא ענין קלוש וחלוש. עוד אוסיף ואומר והוא עיקר שהרי כתב מהר"י קולון ז"ל בתשובה שרש קי"א וז"ל על אודות א' מן האחים שנתפשר עם שאר אחיו לפטור חלקו מירושת אביו בעבור סך מה באשר היה סבור שלא היה הנכסים מרובים כו' עד ונמצא שהיה מגיע לו כפלים כמעט ממה שנתפשר עם אחיו נראה לע"ד דבר פשוט שאין באותה פשרה ממש שהרי הלכה רווחת בישראל דכל קנין ומחילה בטעות חוזרים כדמוכח פרק חזקת הבתים גבי רב ענן שקל כו' הרי שאין לך טעות גדולה שחשב השליח שראובן לא עשה מה שעשה עם לוי שאלו ידע ודאי פשיטא שלא היה עושה ופשוט הוא דכל מה שעשה השליח היה בטעות גמורה וכל דבר שנעשה בטעות בטל הוא ואעפ"י שיש מקום לי עיון בזה במ"ש הרשב"א ז"ל והביאו הטור בא"ה סי' רמ"א וז"ל המוחל לחברו מה שיטול מנכסיו הוא יכול לחזור בו אבל מה שנטל נטל ודוקא במטלטלים אבל בקרקע לא כו' עד לפי שקרקע לא שייך ביה תפיסה כו' נראה דפליג אקולון וצ"ע מ"מ כדאי הוא מוהררי"ק לסמוך עליו בנ"ד גם בזה אפשר שהרשב"א יודה בענין שעדיין לא נגמר ענין המחילה כנ"ל והגם כי היה הענין הבעלי הדבר על ידי הרשאה החלושה כנ"ל כלל הדברים שהדין דין אמת עם ראובן וכל מה שנתחייב שמעון המורשה לאשר ולקיי' התנאי האחרון ולבטל הראשון בין למחייב בקנין ובשבוע' אין באותם חיובים כלום והם בטלים מעצמם כיון שנתבטל' ההרשאה החלושה קודם לפשרתו וכל מילתא דאתי מחמתה נעשת בטעות ולא יועיל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |