שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/קח
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ילמדנו רבינו ראובן ששלח לבעלי חובות ממ"ה ביד שליח סחורה למוכרה ולפרוע לב"ח מקצת פרעון כי לא היתה מספקת לגבות כל אחד מהם חובו משלם ואמר לשליח כשימכור שיתן חלק כל ב"ח כפי מעותיו ערך בערך לפי חובו וכשהובאה הנה הסחורה קראו הב"ח לשליח בב"ד ועכבו הסחורה לידו שהיתה עדיין תוך הספינה להיות לשמם וכתבו דבריו מה שאמר לו המשלח הסכימו כל הב"ח לעשות כפי מה שצוה המשלח וכתבו וחתמו כל הבעלי חוב לעשות כן אח"כ קם ש' אחד מהבעלי חוב מהחתומים בכתב הנז' ועשה סדר ואופן ע"י הנאמן והפקיד בחדרו הסחורה הנז' תיכף צאתה מהספינה ולקח השליח הנז' מפתח החדר ההוא בידו ועתה טוען ש' הנז' שהסחורה בידו שהוא רוצה לחלוק המעות כסדר שכתב הרי"ף והרמב"ם ז"ל שהביא הטור בח"מ בהלכות גביית ממון סי' ק"ד אחר שהסכים גם הוא עם כל שאר בעלי חוב לקחת לפי מעותיו ועיכב הסחורה לידו אחר שעיכבו שאר ב"ח הנז' והב"ח הנזכרים טוענים שזה הדין של הרי"ף ז"ל לא קמיירי בשזכה המשלח לב"ח ע"י שליח רק כשהם עצמם באים לחלוק בסתם בפניו או שלא בפניו אבל כשהוא שולח להם ביד שליח ואמר שיתן לכל אחד לפי מעותיו הא קי"ל תן כזכי דמי בחוב אליבא דכ"ע וא"כ זכה לכל א' לפי מעותיו כדבריו אל' לשליח וכן צריך השליח לקיים תנאי המשלח וזולת זה נמי הם עשו עכוב לסחור' קודם ממנו תוך האניה עתה יורינו המורה לצדקה אם הדין עם ש' הב"ח או אם שאר הב"ח שרוצים לפי המעות גם יורינו אי דמיא נ"ד לאפותיקי מפורש שכתב בעל התרומות סימן מ"ג והביאו הטור ח"מ ה' אפותיקי סי' קי"ז וז"ל וכן לענין קדימה אפי' עשה מטלטלין אפותקי לראשון בשטר גובה מלוה של אחריו כיון שהשעבוד לא חל על המטלטלים אין בהם דין קדימה עכ"ל וא"כ זה שקדם ותפס לפי דעתו הודיעני אם זכה ויגבה כל חובו משלם ואת"ל דדמי אי מקרי גביה או תפיסה מה שעשה ע"י הנאמן ששם הסחורה בחדרו והמפתח ביד שליח דנר' דזה החדר שאול הוא לשליח ולא זכה המחזיק וגם מטעם אחר נר' דלא זכה שאף שנאמר דדמי לאפותיקי וגם שנאמר שמקרי גביה דהרי כתב הרשב"א בתשו' סי' תתקכ"ט וז"ל בעל חוב מאוחר שקדם וגבה קרקע מה שגבה לא גבה וה"ה אפי' במטלטלי עכשיו שהורגלו לשעבד בשטרות מטלטלי אגב מקרקע כו' ע"כ וא"כ זו הסחורה היא משועבדת לראשון ולא זכה המחזיק ואפילו שבשטר לא יכתוב מטלטלי אגב מקרקעי כו' הרי כותבין אחריות כו' וגם שלאו יכתוב הא קיימא לן דאחריות טעות הוא וכתב מהררי"ק שורש קפ"ג וז"ל ואפשר לומר דאף לענין גביית מטלטלין נאמר כן מאחר שאין לנו קרקעות בזמן הזה ואיכא למימר בהו לא שדי איני' זוזי בכדי כדאמר בפ"ק דב"מ גבי קרקעות דכך לי מטלטלי בזמן הזה כמו קרקעות בזמן התלמוד ע"כ וא"כ הרי הוא כאלו שעבד מטלטלי אגב מקרקעי וכדכתב הרשב"א ז"ל כן כתב הרא"ש ז"ל בתשו' כלל ע"ט ס"ג כו' אני אומר מפני שיש אומרים כן אמנם יר' דלא דמי לאפותיקי ואין זה ב"ח מאוחר כו' ולאו תפיסה וגביה היא דהתם לא קמיירי בכי האי גווונא ונ"ד מטעם זכיה אתינא לה ולית בה מידי מכל הני ובר מן דין הרי שאר בעל חוב עכבו קודם שיתפוס הוא כנ"ל ואינו מועיל לו תפיסה אחרי שזכו הראשונים בעכוב הנז' ולרווחא דמלת' אפשר לומר דדל מהכא טעם זכיה הרי מטעם מנהג שנהגו הסוחרים כשאין לאל ידו של ב"ח לפרוע משלם לכל הב"ח שלוקח כל אחד לפי מעותיו ואמרינן בירו' דמנהג מבטל הלכה ואין לומר דה"מ מנהג ותיקון ולא מנהג סוחרים דהרי לענין ממון אזלינן אפי' בתר מנהג' דחמרים וספני' כמו שאמר מהרי"ק שרש ק"ב וז"ל לענין ממונא אזלינן בתר מנהגא אפי' מנהג חמרים וספנים כדאיתא בהדיא בפ' הגוזל בתרא דתניא שם בברייתא שיירא שהית' מהלכת במדבר ועמד עליה גייס לטורפ' מחשבין לפי ממון ובלבד שלא ישנו ממנהג החמרים וכן ספינה כו' עד ולא ישנו ממנהגי הספנים הרי לך בהדיא דאע"ג דד"ת הוא לחשוב לפי ממון ולפי משוי מ"מ מנהג חמרים וספנים מבטל הלכה ע"כ לשונו ואין לומר דהמנהג מועיל כל זמן שלא תפס אידך דהרי מתרי טעמי הנז' לא הויא תפיסה חדא דמשעה שבאה הסחור' ליד שליח שא"ל המשלח תן זכו שאר הב"ח ועוד דעכבו קודם תפיסתו וא"כ י"ל דזכו שאר הב"ח הנז' גם מטעם מנהג זולת תרי טעמי הנז' לקחת כל אחד לפי מעותיו וכדכתב ר"ח ז"ל בזה הדין דין צדק שלא תהא מדת הדין לוקה וכותיה נהגו וכיון דלא הויא תפיסה מטעמי דלעיל אינו זוכה שמעון הב"ח הנז' מהא דכתב מהר"מ ז"ל בתשובה סי' רי"ט והובא בהרמב"ם בתשוב' דשייכי להלכות מלוה ולוה סי' מ"א וז"ל ודאי אי תפיס איהו גופיה לא מפקינן מיניה כו' גם לא זכו מהא שאר ב"ח מהא דכתב בסוף דבריו באות' תשובה וז"ל אי תפיס הלוה גופיה לכ"א מב"ח לפי חלקו שפיר עבד ולא מפקינן מיני' דהרי לפי חלקו ר"ל חלקו בשוה ממש דאם לא כן קשיא מדידיה אדידיה רק מה שנראה דזכו שאר ב"ח לפי מעות הוא מתרי טעמי דלעיל ואני בער ולא אדע ואתה ה"ר הגדול הורני הדרך ישכון אור תורה על כל אלה הדברים ושכרך הרבה מאד מן השמי' ולשאינו יודע ושואל את פתח לו כי שפתי הרב ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא:
תשובה נלע"ד שהדין עם הסוחרי' שיחלק המעות כמו שצוה המשלח והטעם שאני אומר כן שהרי כתב הרא"ש בתשוב' והביאה בנו הריב"ה ז"ל ח"מ סימן ס' וז"ל מיום בואי תמהתי על כן ראיתי שכותבין בשטרות שעבוד מטלטלי אגב מקרקעי שא"כ אין לך אדם שקונה חפץ מחבירו ורציתי לבטלו ואמרו לי אע"פ שכותבין כן בשטרות כבר נהגו בכל הארץ הזאת שאין מגבין לב"ח מטלטלי שמכר או נתן הלוה מפני תקנת השוק ע"כ הא לך שאע"פ שכתוב בשטר מטלטלי אגב מקרקעי מ"מ אין בעל חוב מוציא מיד הלוקח ולא מיד מקבל מתנה וכתב הרמב"ם ז"ל פ' ב' מה' מלוה ולוה אם אמר לו הלוה לפלוני זכה בחפץ זה לפ' או טול מנה זה לפ' זכה לו ואין אחד מהבעלי חוב יכולים לגבות מאלו המטלטלין שכבר זכה בהם אחר ע"כ וכ"כ הריב"ה ח"מ סי' ק"ה וז"ל ואם הלוה אומר לו זכה בחפץ פ' בשביל פ' בעל חובי ודאי זכה לו ואפילו יש לו בעלי חובים אחרים מהני תפיסה ע"כ א"כ אחר ההקדמה הזאת אני אומר שכשם שאם החייב היה פורע לאחד מן הבעל חוב לא היה יכול שום א' מהבעלי חוב אחרים לגבות ממנו אע"פ שהיה האחר מוקדם וזה שזכה מאוחר כמו כן זה השלי' ה"ר שמואל בה"ר יוחנן זכה בשביל כל אחד וא' מן הב"ח כמ"ש לו ה"ר יוסף החייב המשלח שוב אין מי שיכול ליקח מן השליח יתר ממה שזכה לו המשלח ומי שירצה להוציא מיד השליח יותר ממה שזכה לו המשלח בחזקה או בדרך אחרת הרי הוא גזל בידו וכך אני דן וכתבתי זה לפי שיש ימים ראיתי בב"י ז"ל שכתב בח"מ סי' ס' על דברי הרא"ש ז"ל וז"ל דבר פשוט הוא שאין דברי הרא"ש אמורי' אלא במכר או משכן הלוה דהתם הוא דאיכא תקנת השוק אבל לענין בע"ח מאוחר שקדם וגבה מאי תקנת השוק איכא הלכך דיינינן ליה כדיניה שנתבאר בסי' ק"ד וזה דבר פשוט ומבואר וכל דיינא דלא דן הכי לאו דיינא הוא וטוע' בדבר משנה הוא ונ"ל שראוי לסלקו מדיין והוצרכתי לכתוב זה לפי שראיתי מי שטעה בזה והחזיק בטעותו לעשות מעש' כדברי טעותו אחר שחלקו עליו כל בעלי הורא' עכ"ל ואני אומר אחר [בקשת] המחיל' הראוי' כי לא צדק במה שהפריץ על המד' לפי שדעתי הוא הפך דבריו ומסתברא כדעת אותם המורים שקורא אותם טועים דהשתא ומה מתנה דליכא פסידא למקבל המתנה שאין ב"ח גובה ממנו עד שהרשב"א ז"ל פליג עליה דהרא"ש במתנה והוא ז"ל הסכים לדברי הרא"ש כ"ש שיש לדון כן בב"ח גם מה שאמר מאי תקנת השוק הא ודאי אין לך תקנת השוק גדולה מזו דאיכא נעילת דלת בפני לווים שאין אדם שירצה ללוות לאחר מפחד שמא יש שטר אחר קודם לזה על הלוה ובשלמא אם יכול לגבות חובו מטלטלי שיתן לו הלוה יבטח בזה וילוה לו אך אמנם אם אינו יכול לגבות לפי שיצטרך להחזיר החפץ שהגבה לו הלוה למלוה אחר הקודם לו יאמר מי מכניס אותי לתגר זה אך כאשר יוכל לתפוס ולהחזיק במה שיתן לו הלוה בפרעון חובו לא ימנע עצמו מלהלות שיאמר שמא לא יש [מלוה] (לוה) קודם ממני ואת"ל שיש [מלוה] (לוה) ממני שמא אגבה אני תחילה. עוד אני אומר הגע עצמך שהי' נותן הלו' חפץ זה לבע"ח המאוחר במתנה לא היה יכול הקוד' להוציא ממנו ועתה מפני שהוא חייב לו ונתן לו בחובו גרע אתמה' הא ודאי על זה נאמר וכי בשביל שאני זכר הפסדתי אלא ודאי שנראין הדברי' כמו שאמרתי וכ"ז לא כתבתי אלא הואיל ואתא לידן כתבתי זה אגב גררא דבנ"ד אין אנו צריכין לכך שאפילו לדעת הרי"ק ז"ל יודה בנ"ד שהדין עם הסוחרים והטעם שידוע דמן הדין אין קדימ' במטלטלין וכל א' מבע"ח שקדם וגבה מה שגב' גב' ואפי' הי' התופס זה אחרון אין המוקדם יכול להוציא ממנו אמת שאמרו שאם כתב הלוה למלוה מטלטלי אגב מקרקעי יש למטלטלי אז דין קרקע וכל זה דוקא במטלטלין שהיו לו ללוה באות' שעה שנשתעבד למלוה אבל מטלטלין שקנה אחר שלוה ולוה אין בהם דין קדימה וכל הקודם זכה ולא במטלטלין לבד הוי דינא הכי אלא אפילו במקרקעי הוי דינא הכי וכמו שאמר הרמב"ם ז"ל ריש פ' כ' מהלכות מלוה ולוה וז"ל מי שיש לו חובות הרבה כל שקדם חובו גובה תחילה בין מן הלוה עצמו ובין מן הלקוחות ואם קדם האחרון וגבה מוציאין מידו שכל שקדם חובו זכה במד"א בקרקעות שהיו לו בשעה שלוה אבל בקרקעות שקנ' אחר שלו' מב"ח הרבה אעפ"י שכתב לכל א' וא' מהם מה שאני עתיד לקנות משועבד לך אין להם דין קדימה אלא כלם שוים וכל שקדם וגבה זכה אע"פ שהוא אחרון עכ"ל וכתב הרב מ"מ ז"ל שכן נר' מן ההלכות ושכן הסכים הרשב"א ז"ל ע"כ וכ"כ הריב"ה ח"מ סי' ק"ד וז"ל והא דבמקרקעי שייך קדימה דוקא שהיו בידו קודם שלוו' אבל אם קנאם אחר שלו' מבע"ח הרבה אע"פ ששעבד לכל אחד מהם מה שעתיד לקנות אין בהם קדימה וכל הקודם בהם זכה אפי' הוא אחרון ע"כ נמצא א"כ הדין ברור עם הסוחרים כנ"ל לפי שלבי אומר לי ודאי הוא דבר ברור שאות' הסחור' שמסר הר' יוסף החייב ביד השליח רבי יוחנן לא הית' בידו בזמן שנשתעבד לשום אחד מבעלי חוב וא"כ יד כלם שוה בהם ואם קדם אחד מבעלי החוב אפי' האחרון שתפס אין מוציאין מידו ולא זו בלבד אלא אפי' היה הסחורה הזאת ספק אם היתה ביד החייב בשע' שנשתעבד לבעל חוב הראשון אפי' הכי הוי דינא כמו לוה ולוה ואח"כ קנה וכמו שכתב הטור בבירור וז"ל ואם קדם המאוחר וגבה מעות אין מוציאין מידו שהרי מטבע אין בו סי' שיוכלו העדים להעיד על אלו המעות שראו אותם עצמם ביד הלו' והוה לי' כמו לוה ולו' כו' וא"כ חוזרני לומר שכיון שרבי יוסף החייב מסר סחור' זו שלכל הפחות יש בה ספק אם נשתעבדה בשעת הלואה ושמעינן בפי' כי כדי לזכות למוקדם צריך שיהיו עדים ברורים שאותם הדברים שבעל חוב רוצה לזכות בהם מחמת קדימת הזמן צריך שיהיו ביד הלוה בשעה ששעבד הלוה למלוה הא לאו הכי אפילו הדבר בספק מחזקינן בלוה ולוה שיד המוקדם והמאוחר שוה בהם ועתה שהשליח זכה בשביל כלם אין שום א' מהם זכה יותר אלא כמו שלוה המשלח לשליח וגם כי ה' יודע כי היה לי מקום להאריך ולהרחיב הדבור בחלוקים הנופלים באלו הדינים מ"מ אין דרכי להאריך במה שאינו צריך ובמ"ש נר' בעיני שאין מקום לספק בשו' דבר שנסתפק השואל דבהא סליקנא ובהא נחיתנ' שהדין עם הבעלי חובות מן הטעם והיסוד אשר עליו בניתי שכיון שהשליח ה"ר שמואל בה"ר יוחנן זכה בעד כל אחד וא' מהבעלי חוב כמו שצוה לו המשלח שוב אין אחד מהם יכול להוסיף ולגרוע בשום צד תפיסה כלל גם אם ירצה להעזר הדין מטע' המנהג כמו שכתב השואל יפה ויפה הוא אעפ"י שאינו צריך הנראה לע"ד כתבתי וחתמתי שמי הצעיר שמואל די מדינה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |