שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/קז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ראובן שהיה דר בעיר אחרת והיה לו שטר חוב על שמעון תושב שלוניקי מסך מאתים והרשה ללוי לקבל החוב הנזכר משמעון ומסר בידו השטר חוב שהיה לו על שמעון והנה אמת נכון הדבר שליהודה תושב שלוני' היה חייב ראובן הנזכר מנה בשטר ומכר השטר הנזכר לשמעון ומסרו בידו ואמר לו קנה האי שטרא וכל שעבודא דאית לי ביה ויהי כבא לוי פה שאלוניקי לגבות משמעון שטר המאתי' אמר לו שמעון הא לך מנה שהמנה האחר פרוע הוא ממני שהוא היה חייב ליהודה מנה בשטר ומכר לי השטר ההוא וכל השעבוד אשר היה לו בו ולוי טוען ואומר כי קודם שקנה שמעון שטר המנה מיהודה הרשהו ראובן לגבות מש' ושמעון משיב אמריו לו מה איכפת לי שהרשה לך קודם עדיין לא הגיע הזמן שאני חייב לו המאתים והנה אני מוחזק בשטר המנה שקניתי יורינו מורינו הדין עם מי אם הוא עם שמעון אשר הוא מוחזק בשטר המנה או עם לוי המורשה כו' ושכמ"ה:
תשובה נראה בעיני שהדין עם ש' והטעם שאפי' שהרשה ראובן ללוי לגבות משמעון לא יצא החוב מרשות ראובן אין לוי אלא שליח בעלמא והחוב של ראובן הוא עדיין וכמ"ש הריב"ה ח"מ סי' קכ"ב וז"ל ואע"פ שכתב זיל דון ואפיק לנפשך אפי"ה אינו אלא שליח וכן מה שיוציא השליח על עסק זה שהורשה צריך המשלח ליתנו לו הרי שטענת לוי בטלה היה שאפי' עתה החוב אינו אלא מראובן וכיון שראובן היה חייב ליאוד' ושמעון קנה חוב יהודה בקנין גמור חזר הדין שראובן חייב מנה לשמעון וינכה שמעון מן המאתים המנה וזה ברור ואפי' תימא שהקנה לו ראובן ללוי ע"ג קרקע דאז נר' דקני לנפשיה לוי הרי כתוב בשם רב יהודאי וז"ל והלכתא שליח שוויה וה"מ בשלא הקנה לו אגב קרקע אבל כתוב בהרשאה שהקנה לו אגב קרקע שלו הוא לגמרי והוא שלא תהא מלוה שאינה נקנית באגב ע"כ א"כ נר' שהדין עם ש' כיון שאין החוב קנוי ללוי אלא עדיין החוב של ר' והוא חייב ליהודה ושמעון קנ' החוב מיהודה ועוד מטעם אחר זכה ש' בדינו אפי' שנאמר שלוי אינו אלא שליח לבד אלא אפילו היה שלקח לוי השטר חוב בקנין גמור לעצמו אפי"ה הדין עם ש' וטעמא דהוי כההיא שכתב הרי"בה ח"מ סי' ס"ו וז"ל ואם אחר שמכר לו השטר חוב כראוי בכתיבה ומסירה כו' עד ואם קדם הלוה ופרע למוכר אין ללוקח עליו אלא תרעומת אבל לעולם נפטר במה שפרע למלוה וב"ד מחייבין למלוה ליתן ללוקח מה שגבה מהלוה ע"כ גם בנ"ד הוי דינא הכי ראובן מלוה וש' לוה ומכר ראובן ללוי שטר חוב שהיה לו על ש' וקדם שמעון ופרע לר' אין ללוי על ש' כלום אלא תרעומת ולוי יחזור על ראובן ואם לא יהיה לראובן במה לפרוע הפסיד לוי ואע"פ שנר' שאין זה מוסכם מ"מ נר' שהי' יכול ש' לומר קים לי כפ' אם היה צריך כ"ש שכפי האמת שמעון פטור אליבא דכ"ע מן הטעם הא' ועוד הייתי יכול להאריך אלא שאינו צריך: מורינו הרב בישראל גדול שמו כשם הגדולים שתולים בבית ה' וצדיק צדקות אהב השיב תשובתו הרמתה ע"פ ההנחה והשאלה אשר שאלה ממנו שלוי בא מכח הרשאה אמנם אין הדבר כן רק אמת נכון הדבר שלוי קנה מראובן השטר וכל שעבוד דאית ליה על שמעון ביה עתה יורינו מורינו אם הדבר כן אם יוכל לוי לגבות מש' אם לאו ושכמ"ה:
תשובה אם היה השואל משגיח השגחה פורתא לא היה חוזר ושואל שהרי כתבתי שאפי' שלקח לוי השטר חוב בקנין גמור זכה ש' אלא שבהיותו לוי מורשה לבד זכות שמעון ברור יותר אבל בהיות שלקח לוי השטר חוב בקנין גמור הדין אינו כ"כ פשוט דהוי פלוגתא דרבוותא ומ"מ המוחזק מצי למימר קים לי כפ' אלא שעתה אני אומר שיש לדעת כי מה שאני אומר שאפי' שקנה לוי השטר חוב זכה שמעון כיון שפרע לראובן היינו שיש לש' ראיה ברורה כנ"ד שפרע לר' דהיינו השטר שהיה ליודה על ראובן אך אין אנו רואים בפירוש שכן הוא שפרע ש' לראו' אפי' שיודה ראובן שנתפרע לאו כלום הוא דשמא קינוני' עשו ביניהם הביא דין זה ב"י בח"מ סי' ס"ו עלה פ"ג עמוד שני תשו' הרשב"א ז"ל הדין בטעמו נראה מוכרח:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |