שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/קא
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ה"ר ברוך קרישפי נ"ע בהיותו בחיים היותו בויניציאה שלח סך משאות בגדים מויניציאה לשאלוניקי ביד גיסו הנעל' לרבי יעקב ן' עטר וכנראה היה ידוע ביניהם מה שיעשה מהם ובתוך הבגדים שלח רבי ברוך הנז' ח' בגדים שהיו לחשבון הה"ר משה ן' אלחב יצ"ו לשלחם משאלוניקי לקוסטאנטינה כאשר הגיעו הבגדים ליד ר"י מכר ב' בגדים מהשמנ' הנז' והששה אחרים שלחם לקוסטאנטינ' ליד רבי משה הנז' ואחר שנודע להם כי הב' בגדים שמכר כה"ר יעקב הנז' היו מרבי משה הנז' הרשה רבי משה הנז' מורשה שיגבה אותם מכ"הר יעקב הנז' וה"ר יעקב הנז' מסר המעות למורשה והמורשה שלח לה"ר משה הנז' סך קריזיאש והגיעו ליד ה"ר משה הנז' ומכרם בהקפ' והפסיד בהם הרבה ואח"כ עברו ימי' ונפטר ה"ר ברוך הנז' וחיי לרבנן ולכל ישראל שבק ואחר שעבר זמן חזר ר"מ ותבע מה"ר יעקב הנז' שיפרע לו ההפסד שהפסידו אחר שמכר בגדיו בשאלוניקי ערך ע"ז לב' האמה בהמתנת ו' חדשים ועוד שהפסיד בצריזיא' שנתקלקלו החובות כל זה גרם לו ה"ר יעקב הנז' וטוען ה"ר מש' שכל זה עשה ה"ר יעקב אעפ"י שידע שהיו הבגדים שלו לפי שא"א ששלח לו גיסו הבגדים בלי כתב ולכן תובע שחייב לשל' לו כל מה שהפסיד ולפי שר"י טוען כי מה שמכר היה כי חשב שהבגדים היו מגיסו טוען ה"ר משה שישבע ה"ר יעקב שלא ידע לא בעת הגעת הבגדים לידו ולא כשמכרם שהיו מרבי משה הנז' ועוד שאפי' שישבע מסופק אני הדין אם חייב רבי יעקב לשלם ההפסד כלו או מקצתו וה"ר יעקב טוען לר' משה ואומר לאו בעל דברים דידי את ואינ' חייב לך שבוע' כי אין בטענתה כח להשביעני שהיא טענת ס' ואין נשבעין על טענת ספק:
תשובה רואה אני שיש לעשות בזה ב' חקירות א' נניח שה"ר יעקב ן' עטר ידע שאלו השני בגדים היו של רבי משה הנז' ועכ"ז מכרם פה שאלוניקי מה היה הדין נותן ב' את"ל שהיה הדין נותן לחייב לה"ר יעקב הנז' כאשר שלח יד בדבר שאינו שלו והפסיד לחברו עתה שאומר שהוא לא ידע אלא שהבגדים היו מגיסו אם הוא פטור בשביל זה ואם נאמן לומר כך אם צריך שבועה או לפחות קבלת חרם או שמא אפי' מזה פטור ונר' בעיני שהדין פשוט שאין לרבי משה הנז' על רבי יעקב שום תביעה כלל והטעם שהרי אפי' גזלן אינו חייב לשל' אלא קרן כפי מה ששוה בשעת הגזל' ובמקו' הגזלה וכפי זה אם בשעה שמכרם היו שוים ד' והוא מכרם בהמתנה בה' לא היה לו לשלם אלא כמו שהיו שוים אלא ד' דמשנה שלמה שנינו כל הגזלנים משלמים כשעת הגזלה ותו אמרינן בגמ' בפרק השואל את הפרה אמר שמואל האי מאן דגזל חביצא דתמרי מחברו ואית בה צ' תמרי אגב אהדדי מזדבכן כנ' נכי חדא חדא חדא מזדבנן בנ' להדיוט משלם נ' נכי חדא להקדש משלם נ' וחומשייהו ע"כ. והשתא התם דודאי הוו מזדבני חדא חדא בנ' ולענין הקדש מחייבינן ליה שיפר' נ' וחומש נ' עכ"ז לגבי גזלן מקלינן ולא משל' אלא מ"ט כ"ש וק"ו בנ"ד דל"ל למימר שיפר' לא כמו שהיו נמכרי' בקוסטאנטינה בהמתנה ולא אפילו כמו שהיו שוים בקוסטאנטינה אלא כמו שהיו שוים בשעה ששלח בהם יד בשאלוניקי ולא יותר וה"ר יעקב פרע אותם כמו שמכרם בהמתנת ו' חדשים ועדיין תובע ה"ר משה הא ודאי שאין בתביעתו זאת טעם וכ"ש כאשר עשה מה שעשה בתום לבבו ובנקיון כפיו כי חשב שהיו מגיסו שכל מה שיוצא מיד האדם בחזקת שלו הוא ואין לו בזה עון אשר חטא ואפי' שדרך הסוחרים לכתוב הכל באור' מי יודע מקרי הזמן ומעתה זכה ר"י בדינו ולא הי' צריך יותר אלא דלרווחא דמלתא אמינא דבמה דטעין ה"ר יעקב לרבי משה דלאו בעל דברי' דידי' הוא נמי שפיר טעין וראי' לזה ממ"ש הרא"ש בתשוב' והביאה בנו הריב"ה בח"מ סי' ע"ב וז"ל שאלה ראובן תובע ללוי ספרים שמשכן לשמעון ואמר ששמעון המחהו אצל לוי לתת אותם לו בשבילו כשהי' נותן המעות כמו שהם ממושכנים וכשהוציא לוי הספרים לתתם לראובן אמר שנפחתו כו' ולוי אומר לאו בעל דברי' דידי את כי ממי שקבלתי הספרים הוא הרשני ללמוד בהם כו' והשיב טענה זו היתה מועלת לו אלו הי' סבור שהיו הספרי' של שמעון אבל הוא היה יודע שהיו הספרים של ר' כי ש' צוהו ליתנם לראובן וכו' יע"ש הא קמן דהיכא דלא ידע שהיו של ר' היתה טענת לוי טענת מעלייתא לומר לאו בע"ד דידי את א"כ בנ"ד דכה"ר יעקב לא קבל שו' דבר מרבי משה אלא מיד גיסו ולא ידע שהבגדים היו של ר"מ אלא כסבור שהיו של גיסו ושגיסו נתפייס עמו וצוה אחר כך שישלח המעו' לרבי משה א"כ טענת ר"י טענה מעלייתא היא ואין לרבי משה על רבי יעקב שום תביעה וכ"ת מאן לימא לן שרבי יעקב לא ידע שהבגדים היו של רבי משה הנז' לזה אני אומר שרבי יעקב נאמן דברי ושמא ברי עדיף כמו שפשוט דין זה בגמרא וכתבו הריב"ה בח"מ סי' ע"ה וז"ל כל טענת ספק אין משביעין עליה כלל כו' ואפי' לצאת ידי שמים אינו מחוייב כיון שהתובע אמר שמא והנתבע אינו מודה לו אלא אמר ברי ע"כ א"כ בנ"ד דה"ר משה לא מצי טעין ברי ורבי יעקב טעין ברי שלא ידע שהבגדים היו של רבי משה רבי יעקב נאמן ואין צריך שבועה כלל ועיקר וכ"ת יקבל חרם סתם גם זה אין לו לקבל מאחר שכבר הוכחתי שאפי' נרצה לדון לר' יעקב כדין גזלן אין הדין מחייבו לפרוע מה שאומר ר' משה שהפסידו לסבה שנמכרו בשלוניקי מן הטעמים שאמרתי ואין צריך לכפול הדברים וכיון שבין הכי ובין הכי פטור ר' יעקב על מה יקבל חרם והנה גם מה שטען שהפסידו במה ששלח קריזיאש ומכרם בהמתנה פשי' שאין צריך והשיב על זה שהוא גרם לעצמו כי מי הכריחו למכור בהמתנה וכ"ש שהמורשה שלו שלחם סוף דבר אחר שהחזרתי על כל הצדדים וצדי צדדים לא מצאתי מקום לחייב לרבי יעקב ומה גם כי רבי משה לא נתעורר לטעון על רבי יעקב אלא אחר שנפטר רבי ברוך שנראים הדברים שבחיי רבי ברוך קרישפי נ"ע לא היה לו כח לטעון שום דבר כנגד ה"ר יעקב בן עטר יצ"ו ולכן נר' בעיני הדבר פשוט שר' יעקב ן' עטר זכאי בדינו ואין לר' משה על ר' יעקב תביעת ממון ולא אפי' הדרת הראש הנר' לע"ד כתבתי וחתמתי שמי הצעי' שמוא' די מדינ':
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |