שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/צב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת מהרשד"םTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png צב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


למורה צדק ומגיד מישרים ילמדנו רבנו ראובן שחייב לש' כ"וכ מעות כתובים וחתומים בשטר והגיע ועבר הזמן שהיה ביניהם ותבע שמעון את ראובן לפרוע לו מעותיו וטען ר' שהחוב שחייב לשמעון פרעו לוי ושמעון טען שמה שגבה מלוי גבה ממשא ומתן שהיה ביניהם אבל לחשבון ראובן לא גבה שום דבר ועמדו בדין וגזרו הדיינים שישבע שמעון שלא נפרע מלוי לחשבון ראובן וש' לא רצה לישבע מפני שטען לומר שדין זה לא נמצא כתוב לא בתורה ולא בנביאי' ובכתובי' אך מאחר שרצונם שישבע יכתבו לו הענין ואח"כ ישבע והדיינים לא רצו זולת נתעצמו בדין ונתנו רשות ללוי ותבע את שמעון בערכאותיה' וגבה ממנו המעות ולא זו בלבד עשו לו אלא שכתבו לראובן שטר שובר על שטרו של ש' עוד יורנו מורנו שטר שיש בו אבק רבית והלוה צועק בקול מרה לומר שאינו רוצה לפורעו שהוא אבק רבי' והדיין גזר שיפרע למלוה מפני שהוא כתוב בשטר וכל כתוב כנתון דמי והלוה אינו רוצה לפורעו בשום אופן והדיין הכריחו לפורעו בעל כרחו וכתב פס"ד ונתן למלוה והלוה כראותו ככה כי כלתה אליו הרע' כתב שטר על הענין שבהיו' שעמד בדין על אודות ההפרש שהי' בינו לפ' והדיין גזר לפרוע הלו' למלו' אפי' שהוא אבק רבית מפני שהם כתובים בשטר כנז' והלו' אינו מתפייס לתתו לו עד שהכריחו הדיין והנו בידו כתוב וחתום היכול הלו' לחזור ולתבוע את המלו' לקחת מעותיו ממנו או לאו:

תשובה לא נתברר בשאלה אם היה כתוב בשטר החוב נאמנות אם לא כי יש חלוף בדין ולכן צריך אני להביא לשון הריב"ה ז"ל ח"מ סי' נ"ח ח"ל מי שהוציא שטר חוב על חבירו ואמר לו פרעתיך והשיב לו אמת שקבלתי ממך אבל מלוה אחרת יש לי עליך על פה ובשבילם קבלתי וזה השטר עדיין בחזקתו עומד אם לא נתנו בפני עדים נאמן והשטר עדיין בחזקתו וגובה בו בלא שבועה אם יש בו נאמנות ע"כ הרי החלק הח' נתברר שבנדון שלפנינו אם השטר שהוציא שמעון כתוב בו נאמנות כדרך שנוהגים עתה שבמקום זה שלוניקי אין שטר שלא יש בו נאמנות א"כ הדין היה עם שמעון שלא לישבע וכנר' טעה הדיין טעות גמורה שרצה שישבע שמעון ודאי הדיין טעה טעות גמורה. אך אמנם אם לא היה נאמנות בשטר אז צדקו דברי הדיין שגזר על שמעון שישבע ובין הכי ובין הכי איני מבין מה שכתבת שנתנו רשו' ללוי כו' נהי שהיו עושין כדין כפי מחשבתם שלא יפרע [ראובן] כל עוד שלא ישבע שמעון אבל שיגבה [לוי משמעון בחזרה מה שכבר נתן איך יעלה על הדעת] (מלוי) ומ"מ אע"פ שאמרתי שטעה בדין אם היה כתוב נאמנות אם היה בעת הדין שראה איזו אמתלאה וכדי להוציא לאור משפט היה אפשר לומר שלא טעה ובצד מה היה צריך לידע טיבו של דיין וכמו שיראה המעיין בתשו' מהררי"ק ז"ל שביד הדיין לפעמים לעשות דבר כנגד היושר אם יראה לו שבעל דין דוחה או מרמה תלוי בעיני הדיין רק שיעש' לשם שמים ודי בזה לשאלה הראשונה וכבר כתבתי כי מה שעשו הדיינים ללוי שיתבע משמעון כו' איני רואה בדברים אלו ממשות לשאלה הב' שטר שיש בו אבק רבית דיין זה חכם להרע ולהטיב לא ידע שהרי כתב הריב"ה ז"ל י"ד סימן קס"א וז"ל שטר שיש בו רבית בין של תורה בין של דבריהם גובה הקרן ואינו גובה הרבית בד"א שאין הרבית בשטר אלא העדים מעידים שכלל הקרן עם הרבית וכתבו בשטר אינו גובה לא קרן ולא רבית ונתבאר שם שאם הדיין הוציא הרבית מן הלוה ונתן למלוה שחוזר הלוה ומוציא מיד המלוה שלא אמרו אבק רבית אינה יוצאה בדיינים אלא כשנתנו המלוה ללוה מדעתו אבל בעל כרחו או ע"פ דיינים חוזר וגובה הפך דברי השוטה וז"ל שהבי' הב"י כתב בספר התרומה דכל אבק רבית שבשטר מנכה ליה ולא מגבה ליה דשטר העומד ליגבות לאו כגבוי דמי וכן כתב הרי"ף ז"ל בתשו' ואיני צריך להעתיק התשובות מהרשב"א ומהרא"ש ומהריב"ש ז"ל שכלם יראה המעיין בי"ד בסי' כ"ו ומצוי ביד כל אדם עד שאני אומר כי דיין כזה אסור לקוראו בשם דיין כיון שאינו יודע אפי' לפתוח ספר י"ד דמזון לכולא ביה הא ודאי כי דיין זה או בור הוא או רשע או שניהם בו ה' יצילנו מכל שגיאה גדולה וקטנה:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון