שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/עט
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ילמדנו רבינו ראובן הלו' לשמעון מעות ומסר שמעון לראובן הנז' לבטחון ההלואה סכום אבנים טובות שימכרם בקושטנדינה ונתן רשות ש' לראובן שישלח החפצים הנז' ביד פ' ופלוני ההולכים לקושטנדינה איזה משניהם שיכשר בעיני ראובן וימכרו ע"י השליח הנז' ואז שמעון גלה אזן ראובן ואמר לו החפצים האלו הם ללוי והם ממושכנים בידי זה חסדך אשר תעש' עמדי אם ימצא לוי בקושטאנדינה תאמר לו או אתה או שלוח' שיפרע לך או לשלוח' אלו המעו' ואם לא ירצ' תתרה בו בפני ב"ד ותמכור אתה או שלוחך על פיהם ותקבל מעותיך משלם ואם לא יהיה שם תכתוב לו עפ"י הדבר הזה ואם ישלח לך המעות הנז' תתן אותם לו או לשלוחו ואם לא ישלח המעות או לא יהיה בעירו כדי שתוכל לכתוב לו תחזיר לי כל מה שאני מוסר לך ובע"ה אפרע לך מעותיך משלם וראובן הנז' הלך עד גאליפול וכונתו ללכת לאנדרינופולי ושם בגאליפול מסר החפצים הנז' ביד א' מהנז' ואח"כ נזדמן לו והלך גם הוא לקושטאנדינה ומשם נסע לעיר אחר' והניח החפצים ביד השליח שמסרם לו וביני ביני מת השליח ונגנבו או נאבדו האבנים טובות רובם ולוי טוען שהיו שוים כפלי כפלים ממה שהי' חייב ורוצ' לקחת הנשארי' גם תובע על אותם שנאבדו שהיו שוים יותר מחובו וראובן טוען שאין ללוי עליו דין ודברים כיון שמסרם לשלוחו ברשות שמעון ורוצ' לקבל מעות אותם הנשארות: עוד טוען ראובן שהרא' האבנים טובות ליהודי אחד יודע באומנות ואמר לו שעל הרוב יוציא מכלם מעותיו באופן שיש לו עד אחד מעיד בשויום כדי שלא יוכל לוי לתבוע לו ממנו ולא משמעון הנז' יורנו מורנו מורה צדק הדין עם מי ושכמ"ה: עוד שאל השואל כיון שראובן מסר ליד מי שמסרם ברשות שמעון אם יוכל לתבוע כל מעותיו משמעון כיון שכל מה שעשה ברשות שמעון עשה יורינו רבינו מורה צדק הדין ושכמ"ה:
תשובה נראה שהדין עם ראובן יכול לומר ללוי לאו בעל דברים דידי את כי אם שמעון ואתה אם יש לך תביעה לך אצל שמעון ואע"פ דלכאורה היה מקום לומר דאין הדין כן כיון ששמעון הודיע לראובן שהמשכונו' היו מלוי וכמו שנראה בתשובת הרא"ש הביאה בנו הריב"ה בטור ח"מ סי' ע"ב וז"ל ראובן תובע ללוי ספרים שמשכן לו שמעון ששמעון המחהו אצל לוי לתת אותם לו בשבילו כשהיה נותן לו המעות כמו שהי' ממושכני' וכשהוציא לוי הספרים לתתם לראובן אמר שנפחתו ונפסדו בידו ולוי היה טוען לראובן לאו בעל דברים דידי את כו' והתשובה שטענה זו שאומר לוי ששמעון נתן לו רשות ללמוד בהן היתה מועלת ללוי אלו היה סבר שהיו הספרים של ש' אבל אי היה יודע שהספרים היו [של ראו'] כי שמעון צוה וליתנם לראובן כשיתן לו המעות הלכך אף אם הרשהו ש' ללמוד בספרים לא היה לו ללוי לשמוע לו כי מה כח יש לו לשמעון להרשות ללוי ללמוד בהם בלי רשות ראובן והלא אף לשמעון אם לא נתן לו רשות להשתמש בהם לא היה יכול להשתמש בלי רשות ראובן והוא לא טען שהרשהו ראובן לשמעון ללמוד בהם הלכך שלח בו יד שלא ברשות וחייב לשלם כל מה שנפחתו הספרים בתשמיש שנשתמש ולא מצי למימר לאו בעל דברים דידי את כו' דהוי ליה גוזל ומאכיל רצה מזה גובה רצה מזה גובה ע"כ הא קמן לכאורה דמי לנ"ד ממה שאמר שכבר הודיע שמעון לראובן שהאבנים היו מלוי שהיו ממושכני' בידו ואם כן נמצא שאין ראובן יכול לומר ללוי לאו בעל דברים דידי את כההיא דהרא"ש כך היה נראה אך כד מעיינינן ביה שפיר לא מבעי' דמכאן [אין] ראיה לחייב לראובן אבל אדרבא מכאן אפשר ללמוד זכות לראובן דע"כ ל"ק הרא"ש ז"ל דלא מצי לוי למימר לראובן לאו בעל דברים דידי את אלא משני שאפילו ש' לא היה יכול להשתמש בספרים משום דהוי ר"ק וכמה שפי' הרשב"א בתשובה לענין כזה ואפי' שמדברי הרא"ש נראה לכאורה דליכ' איסו' שהרי אמר שלא נתן לו שמעון רשות משמע דאי בעי הוה יהיב ליה רשות היה מותר הא ודאי אינו לע"ד דאין ספק דהוי רבית והיה אסור להשתמ' בהם אם לא בנכייתא ואפשר כי לזה (קבל) [כוין] הרא"ש ולפיכך כ' דכיון שלא פירש שנתן לו שמעון רשות ודאי היה משום שלא רצה שישתמש לוי בהם מטעם רבית ואפי' היה טוען לוי ששמעון נתן לו רשות היה צריך ראיה בעדים והשתא דליכא טענה זו חזר לוי להיות גזלן ורצה מזה גובה רצה מזה גובה אבל בנ"ד דראובן שליח שמעון ועשה שליחותו כהוגן וכשורה אין ללוי עם ראובן דין ודברים כלל ואפי' שבועה אין יכול להשביעו אם קיים מאמר שמעון עד שיבא שמעון ויתבענו וכמ"ש הרא"ש בתשובה הביא' ב"י ח"מ סי' קכ"א וז"ל היה חייב ראובן זקוק לשמעון ושלח לו על ידי שלוחו ונאבד אין שמעון יכול להשביע לשליח עד שיבא ר' ע"כ הרי לך שאין שמעון בעל המעות יכול להשביע לשליח אפי' שידע השליח שזה הוא בעל המעות והיינו ודאי משום דמצי למימר השליח לבעל המעות אני עשיתי שליחותי למי ששלחני ולאו בעל דברים דידי את ה"נ בנ"ד ראובן שליח שמעון ויכול לומר ללוי לאו בדד"א כך נראה לי גם דבר פשוט הוא שש' חייב לשלם לראובן מה שהלוה לו שהרי אפילו היו האבנים ביד ראובן ונאבדו באונס היה פטור ראובן והיה חייב לו שמעון לשלם שהלוה לו והטעם שהמלו' על המשכון איכא פלוגתא אי הוי ש"ח או שומר שכר אבל טפי מש"ש לכ"ע לא הוה וכמ"ש הר"ן בתשובה ז"ל על ראובן שהלוה על משכון שוה יותר מכדי דמי ההלואה ושללו גוים ביתו ואומר שגם אותו משכון שללו והשיב במלוה על משכון פטור באונסין הלכך חייב הלוה לפרוע עד כאן והדברים ק"ו ומה התם שנאבד המשכון ביד ורשות המלוה פטור המלוה וחייב הלוה לפרוע בנ"ד שנאבד המשכון ביד שליח הלוה לא כ"ש שפטור ראובן וחייב שמעון לפרוע לו חובו וזה דבר פשוט מאד לע"ד והייתי יכול להאריך בראיות יותר אלא שנראה בעיני שאינו צריך:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |