שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/עח
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
האמת כי מן הראוי היה שלא להשיב לשואל שום דבר על ענין ממון אם לא יהיה האדם יודע טענות השתי כתות ע"פ או בכתב חתומים שני החלקים כי על שאל' זאת בא אלי זה קצת ימים נוסח א' משונה מזה הרבה ושם כתבתי מה שהיה נר' בעיני לענין הדין ושכונתי הית' שהדין היה עם הממונים אעפ"י שהית קשה בעיני קצת מכח הסבר' כמו שכתבתי שם אבל עתה לפי שראיתי הדברים רחוקים זה מזה כרחוק מזרח ממערב עכ"ז גמרתי לכתוב מה שנרא' לי בשאלה הזאת בקצרה מבלי להאריך בראיות וזה החלי במה ששאל השואל שהפשרה שעשו הב' ממונים אם הית' צריכה קנין ודאי וזיל קרי בי רב הוא שצריכ' קנין דמחילה היא שאינה צריכ' ליקח קנין אמנם פשרה צריכה קנין אך אמנם מאחר שגזרו הפשרנים נכתבה ונחתמה הפשרה קבל הבע"ד מה שגזרו הפשרנים אפי' בלא קנין כתב הריטב"א תשובה הביאה ב"י וז"ל שאלת פשרה שאין בה קנין אבל אחר שגזרו הפשרנים קבל הנתבע גזרתם בלא קנין תשובה זה נ"ל פשוט שאם השטר שקיים הנתבע הוא עשוי כראוי כו' עד אינו יכול לחזור בו כי אין אחר החיוב כלום ועדיפא דא מקנין ע"כ ועל מה ששאל השואל על מה שלקחו הממוני' כו' נרא' בעיני שענין המחילה או הפשר' כתובה בביטול מודעי כו' הם מים עמוקים מאד אך אמנם מה שנר' בעיני בנ"ז אם הדברים כנים כמ"ש בשאלה הממונים לא עשו כהוגן וגזלה היא בידם אחר שר' צווח ככרוכיא שהיה רוצה לעמוד בד"ת ולא נשמעו דבריו אל הממונים לדעתי ודאי הוא ר' אנוס גמור שאין לך אנוס גדול שהיו רוצים להכריזו ולהחרימו חמירא הכרזה וחרם ונדוי מכמה מלקיות וכמו שלמדנו מרז"ל שאמרו על ת"ח שסרח ממנים על נגודא ולא על שמתא וגם אני אומר שלא היה צריך ר' מודעא לזה אחר שעינינו הרואות שכל מה שהיה עוש' היה עוש' מחמת האונ' ואני אומר שכפי הדברים הבאים בשאלה הממוני' טעו בדין משני צדדין שהם כלם ברורים ופשוטים הא' שלא היה להם דין ודברים על ראובן כיון שהם אמרו לו שיכתוב לשותפו וא"כ בין שיהיה האמת ששותפו פשע בשליחותו מה היה לו לעשות אח' שעשה רצונם שכתב לחברו כל מה שהם צוו לעשות ואם יטענו הממונים שלא כתב ראובן כמו שאמרו לו היה ראובן פטור בשבועה והאמת שאפילו שבועה לא היה צריך כיון שטענתם זו א"א להיות אלא על הספק ואין נשבעין על טענת ספק כמו שידוע לתינוקות ודי היה לו חרם סתם וא"ת שחברו מכחיש ואומר שלא כתב לו שותפו ראובן מה שהממונים אומר' היה דין זה דומה לחנוני עם בע"ה שהחנוני ישבע שנתן והשכי' ישבע שלא נטל ויפסיד בע"ה והדין היה נותן כן בנ"ד שראובן היה נשב' שכתב ושותפו היה נשבע שלא קבל כתב זה והיו שניהם פטורים מן הדין והפסידו הממונים וכן טעו במה שראובן טוען שכן הוא האמת שעשה שליחות' כנז' בשאלה ואחר שכל הדברים אלו ברורים וידועים לכל הרי שהממונים טעו בדבר משנה וכתב הרא"ש והביא דבריו הריב"א בנו וז"ל וא"א הרא"ש כתב ודאי מי שטעה בדברי הגאונים שלא שמע דבריהם וכשנאמרו לו ישרו בעיניו טועה בדבר משנה הוי ולא בפסקי הגאונים לבד אלא אפי' פסקי כל חכמי דור ודור שאחר הגאונים הדין כן כנז' ואחר שכן הוא אם נטלו הממונים מראובן מעט או הרבה חייבי' הקהל להחזיר לראובן מה שנטלו ממנו ע"פ גזרת ב' הממונים דבשלמא אם היה הטעות בשקול הדעת היינו אומרים מה שעשו עשו וב' הממונים משלמים מביתם אבל עתה שטעו בדבר משנה חייבים הקהל כלול החזיר לראובן כמו שאמרנו כיון שגזל הוא ביד' כנלע"ד וע"מ ששא' השוא' אם יבא לטול מיד שני הממונים אשר הם היו הטועים לזה אני אומר כי כפי מה שאמרתי אם היו ב' הממונים אנשים שלא מבני הקהל לא היה הדין נותן שיטול מהם אלא מן הקהל כיון שהדין הוא כמו שאמרנו שטעה בדבר משנה חוזר אבל עתה שהממונים גם הם מן הקהל וכלם יחד חייבי' להחזיר לראובן מה שנטלו ממנו גם בזה נ"ל שראובן אם יבא לידו ליטול מה שנטלו ממנו אעפ"י שאלו הממונים השני' הפשרנים לא היו חייבים הם מן הדין להחזיר הנזכר כיון שהיה הטעות בדבר משנה ומכל מקום כיון שהם חלק מהקהל אינו צריך לגבות חובו מכל אחד וא' אלא ממי שיכול כן דעתי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |