שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/ע

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת מהרשד"םTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png ע

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


מעשה שהיה כך היה כי בזמן ועת מלחמה בין התוגרמים והויניציאנוש נמצאו בויניציאה יהודים יחד עשיר ואביון מהם עשירים גדולים עם סחורות רבות ומהם שלא היה להם כלום יחד כלם נוקשו ונלכדו תחת יד השררה של ויניציאה וברזל באה נפשם מרה כלענה ולקחו נכסיהם וסחורתיה' בין מהסוחרי' העשירי' בין מאות' שהיו מסתחרי' בשל אחרים וינהגום כשבויי חרב והיתה שררה נותנת לאסורי' הנז' מדי שבת בשבתו די מחסורם אשר יחסר להם ויהי בימים ההם הסוחרי' העשירי' בתתם על לב כי מנכסיהם היתה השרר' נותנת להם צרכיה' נתרעמו אצל השרר' באומר כי אלה אין להם כלל באותם הסחורות ולמה היו נותנים להם מזון והשרר' לא שמע' בקולם אבל נתן להם מזון כקטן כגדול ויהי אחרי כן ויצעקו בני ישראל אל ה' בצר להם וישמע ה' לקולם לשפות שלום בין התוגרמים והויניציאנוש כי בכל צרתם לכל בני ישראל עת צרה כמבכירה תחיל תצעק בחבליה חבלי יולדה והסכימה השררה להשליך כל מה שפזרה להספי' להם צרכיהם כשהיו במשמר על סחורותיה' ולהשליך כל השאר ביד הבעלים בין לסוחרים העשירים בין לאנשים המסתחרים בשל אחרים ובני ישראל היו מערערים ולא היו חפצים בהסכמה שהסכימה השררה להשליך כל מה שפזרה על הסחורות והשררה אמרה לא נוציא הסחורות מתחת ידינו עד אשר תתפשרו ותהיו מוסכמים כאחד ונתקבצו כל בני ישראל ונשאו ונתנו בענין ונטלו קנין גמור כראוי לקבל בסבר פנים יפות כל מה שעשתה השררה להשליך הפיזור ההוא על הסחורות וכן נעשה והחזירה השררה שארי' הסחורות לבעליהן איש כפי ערכו ועתה קמו אנשים מן העשירים ההם ותובעים מאותם שלא היה להם חלק ונחלה בסחורות אשר תפס' השררה באומרם נתפרנסו מממונם ולזה פחתה להם השרר' כל כך בעד ההצאות שעשתה והאנשים שלא היה להם חלק בסחורות משיבים להם ואומרים השררה פרנס אותנו כדרך השבאים לפרנס השבויים יחד עשיר ואביון ושלחה אותנו חפשים ולא שאלה מאתנו דבר בעד פרנסתנו ואם השר' עשק' אתכם כאשר פחת' לכם יותר ממה שפזרה על מזונותיכם לא עלינו תלונותיכם כי אם על השררה ואין לכם עמנו שום טענה ולאו בעל דברים דידן אתם רק על השרר' אשר פרנסה אותנו ושלחתנו חפשים ולא שאלה ממנו דבר זאת ועוד אחרת שכבר נתקבצתם כלכם יחד ואמרתם בקנין לקבל עליכם כל מה שעשתה השררה להשליך ההוצאות על הסחורות וכן נעשה ובודאי אין לכם פה לדבר עלינו ילמדנו רבנו הדין עם מי:

תשובה שאלה זאת נשאלה ממני בחפזון זמן יציאת מצרים ולא יכולתי להשיב מני שואלי ריקם ועם היות כי השאלה פשוטה יותר מביעתא בכותחא כי הדבר ברור כשמש שאין לתובעים טעם וריח לתביעתם מן הצדדים שאכתוב בס"ד מ"מ היה מקום להאריך מצד אחר לידע אי הוי גזל או דינא דמלכותא ולאפס פנאי לא אחוש להאריך בזה כי אם לקצר כפי מה שהורוני מן השמים ובהניח החלוקה היותר גרוע' דהוי גזל ועליה אגמור הדין תנן פ' הגוזל בתרא משנה א' הגוזל ומאכיל לבניו או לאחיו פטורים מלשלם ומוקי רב חסדא מתני' בלאחר יאוש ואין גזלה קיימת אבל גזלה קיימת אפי' לאחר יאוש חייב להחזיר והכי הוי מסקנת ההלכות וכתב הריב"ה ח"מ סי' שס"א וז"ל ויאוש ושנוי רשות קנה שאם מכרו הגזלן או נתנו לאחר קנת ולדעת הרמב"ם צריך ליתן הדמים אבל ר"י פירש שאפי' הדמים אינו צריך ליתן ע"כ כמצא יש ב' מיני מחלוקות אחד דאפי' דכ"ע אית להו דיאוש ושנוי רשות קנה אי אמרנו דוקא בשקדם יאוש לשנוי רשות אז קנ' הא אם לא קדם היאוש לשנוי רשות לא קנה וזו היא סברת ר"י אבל הרמב"ם סבר דלא שנא קדם יאוש לשנוי רשות או שנוי רשות ליאוש כיון דאיכא תרתי קנה ואין קפידא אי זה מהם קדם הרי לך מחלוקת אחד שני דהיכא דקנ' למר כדאיתיה ולמר כדאיתיה אי אמרינן קנה הלוקה לגמרי ואפי' דמים אינו צריך ליתן וזו היא סברת ר"י או דילמא דלא קנה המקבל או הקונ' אלא במה שאינו צריך להחזיר גוף הגזלה אבל דמי הגזלה עכ"פ צריך ליתן וזו דעת הרמב"ם ז"ל. ומעת' צריכים אנו לראות לענין הלכה למעשה כדת מה לעשות. וא"א דכתי מאי דקי"ל דכל היכא דא"כ פלוגתא דרבוותא לא מפקינן ממונא בנ"ד לא היינו יכולין להוציא ממון מהנתבעים שהנתבעים יכולין לומר קי"ל כהרמב"ם והנמשכי' עמו דלא שנא קדם יאוש לשנוי רשות או שנוי רשות ליאוש קנה הלוקח או מקבל המתנה גם מצד אחר יכולין לומר ק"ל כר"י והסוברי' כותיה שאפי' דמים לא בעי למהדר ובנ"ד ודאי איכא יאוש דמשעה שהשררה גמרה וגזרה אומר ולא רצתה ליתן להם הסחורות שלהם נתיאשו שידעו שיצעקו ולא יענו כי אנה ינוסו לעזרה וכל זה היינו צריכים להעמי' הדבר ביד הנתבעים אלו היה שהיתה השררה נותנת הסחורות בעצמם לאלו הנתבעים שכל זה שכתבנו הו' לדון על גוף הגזל' אם צריך המקבל או הקונה אותה להחזיר הגזל' עצמה או דמיה כי זהו המחלוקת שיש בין ר"י להרמב"ם שהרמב"ם אומר שצריך להחזיר הדמים אבל גוף הגזלה לא ור"י אומר שאפי' הדמים אינו צריך להחזיר אבל בנ"ד שלא בא ליד המקבלים מגוף הסחורה כלל מהיכא תיסק אדעתין שיש מקום לבעלי הסחורות לתבוע שום דבר ואע"פי שזה לא היה צריך ראיה כי הדבר ברור מעצמו מ"מ אמרתי להפיס דעת השואל להביא ראיה ברורה גרסי' בב"ק פרק מרובה והביאה בהלכות אמר רבי אלעזר גנב טל' ונעשה איל עגל ונעשה שור נעשה שנוי בידו וקנאו טבח ומכר שלו הוא טובח ושלו הוא מוכר והלכתא כותיה ע"כ וא"כ הגע עצמך שזה הנגנב היה תובע האיל או השור מן הקונה פשיטא שלא היו שומעין לו להוציא מן הקונה שהרי יש להשיב אין לי משלך כלום כי איל או שור זה אינו שלך אלא נכסי הגזלן הן ואפי' להקדש כשר מפני שכבר נשתנה ואין כאן גזל והדברים ק"ו ומה טלה ונעשה איל עגל ונעשה שור שהוא ממש גוף הגנבה וגוף הגזלה אמרי' דהוי ממון של גזלן או גנב עד שאם טבח ומכר אינו חיי' תשלומי ב' כו' מטעמא דאמרי' שנשתנה ואין הקונה או המקבל חייב לשל' (כ"ש הכא) שא"כ רמז מגוף הגזל' ביד הנתבעי' האלה שהרי השררה לא נתנה להם הסחורה בעצמו לא כ"ש שהם פטורים ואינם חייבים לשלם והרי הם כמו שזן וכלכל או נתן מתנה לראובן ואח"כ גזל לשמעון ואומר אני נתתי לראובן כך וכך לפיכך רוצה אני לגזול ממך מה שהוצאתי בראובן הא ודאי לא יאמר כן מי שיש לו מוח בקדקדו זאת ועוד אחרת כפי המונח בשאלהשאחר העצה היעוצה ביניהם עלתה הסכמתם ביניהם לקיים בסבר פני' יפות מה שהסכימה השרר' ונטלו קנין זה מזה הרי א"כ מחלו תביעתם לשררה ואם הם מחלו מנין להם עוד פה לדבר ואע"פי שלטעם זה אפשר שיטענו התובעים אנוסים היינו לפי שלא היתה רוצה השררה ליתן לנו כלום מ"מ כראה בעיני שאין זו טענה כלל דאם כן בטלת כל עשרות שבעולם שיוכל כל אדם התובע לחבירו והנתבע כופר ואח"כ עושים פשר' ביניה' יאמר אח"כ התוב' אנו' הייתי לפי שלא היה רוצ' ליתן לו כלו' הא ודאי א"א ל"כ וכבר הארכתי במקו' אחר בכיוצ' בזה והבאתי תשו' הרא"ש וז"ל ודין זה דומה לשאר מחילות אדם התובע לחברו והלה כופר ומפשרי' ביניהם ונותן לו מקצת ומוחל השאר אטו אם זה מסר מודעא תהיה המחילה בטל' אם כן לא תועיל שום פשרה ומחיל' בקנין אלא ודאי לאו אונס' הוא יע"ש כל זה כתבתי לרוחא דמלתא כי לנ"ד מלתא דפשיטא היא כדפירשי' וחתמתי שמי שמוא' די מדינ':


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון