שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/עא
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
החכם השלם כו' בקשת ממני לבאר לך מה שנסתפק לך בדברי על מה שכתבתי על דברי מהרר"י קארו ז"ל בדין ב"ח מאוחר שגבה שכתב הוא ז"ל דלא שייך בזה לומר תקנת השוק ואני אומר שעל משמרתי אני עומד ויהא רעוא דכל כי הני מילי לימרו משמי ותחלה אני אומר כי ברוד שהצילני מן האומרים קבלו דעתי כי השומע ישמע כו' כתב' וז"ל אבל אם באמור שבע"ח אחרון אם כן עשיתם תקנה לאחרון ונעלתם דלת לראשון הא ודאי אין זה אלא בלי השקפה בדברי כי אמרתי שודאי כשיחשוב המלוה דלוה אולי אינו חייב לאמר ואם תמצא לומר יש חוב קודם ממני אולי אני אתפוש תחל' ואין מי שיוציא מידי הוי ספק ספקא ולא ימנע מלהלוות אך אם נאמר שיוציאו ב"ד לא יש רק ספק א' כיון שאע"פי שיקדים הוא ויגבה יוציאו מידו ומטעם זה ימנע מלהלוות אבל השתא אין שום נעילת דלת:
עוד אני אומר שאין טעם במה שכתבתה דהא בע"ח אחרון ידע כו' כי מה תועלת במה שיודע שהחפץ היא של ראשון כי למה לו לשום עצמו בתגר זה מעיקרא מה שלפי דרכי כולם ילוו אם ידעו שיוכל להתפרע בין יהי' ראשון ובין יהיה אחרון וילוו כיון דאיכא ס"ס כאמור:
עוד יש טעם לשבח כי ידוע מעלת שב ואל תעשה שאנו רואים יש כח לחכמים לעקור מצוה מן התורה בשב ואל תעשה כגון לולב ושופר כשחל בשבת מנעו ממנו מלקיים המצוה מטעם דאמרינן שב ואל תעשה א"כ בנ"ד נמי כאשר נאמר ונקיים תקנת השוק באמרנו לתובע שאין לנו להוציא מיד מי שהחזיק בחפץ לא ינעול המלוה הדלת כי ב"ד לא עשו לו דבר אבל כשב"ד מצוים למי שהחפץ בידו להוציאו יש הרגש ואוושא מילתא ואז יש נעילת דלת שידעו שאפי' יש בידם מוציאים ב"ד מידו. כתבת עוד על מה שכתבתי השתא ומה הגע עצמך שהיה הלוה נותן למלו' לראובן חפץ במתנה אין מוציאין ומפני שנתנו בחובו יוציאוהו מידו ע"ז כתבת לשון הרא"ש עד הרי שלשתם יחד יש להם תקנה כו' ראיתי ולא אבין זה ודאי זה הוא מה שאמרתי שאיך הרא"ש בחדא מחת' מחתינהו דבשלמ' מכר או משכן ניח' אבל מתנ' מה תקנ' השוק איכא אלא ודאי דאית לן למימר דלא פלוג רבנן כל שכן בלוה מאוחר כנז' ולסבות שאמרת או לתועלת תגמול או שצריך הנותן כו' אני איני צריך להשיב על זה שאין באלו הטענות לעשות תקנות השוק וראיה לדבר הרשב"א ז"ל גדול הפוסקים האחרונים דפליג בזה במתנה וקאמ' דלא אמרינן במתנה תקנת השוק א"כ הרא"ש דנקיט מתנה כ"ש לזה שגבה אע"פ שהוא אחרון וכמו שכבר כתבתי עוד כתבת שאם נאמר שבעל חוב יוציא ממקבל מתנה אין שום מקבל מתנה עושה תגמול לנותן כו' עד גם בזה תקנת השוק עד גם אם נאמר כן יהיה נעילת דלת לבע"ח כי לא ילוה שיחשוב אולי יתננו החפץ המשועבד לי לאחר וימנע עצמו מלהלוות ויהא נעילת דלת נוכל לומר שנותן מתנה הוא דבר שאינו מצוי וע"כ אין נעילת דלת ע"כ דבריך סותרים אלו את אלו שעשו תקנה מטעם שאם יוציא בע"ח ממקבל מתנה איך שום מקבל מתנה עושה תגמול כו' כנ"ל ומה לנו ולצרה כיון שאינו מצוי אין לנו לחוש בדבר דלא שכיח לא עבוד ביה רבנן תקנת השו' וזה פשוט בכל התלמוד גם בגזרו' אמרו דבר דשכיחא גזרו ביה רבנן ודבר דלא שכיחא לא גזרו ואפש' דהיינו טעמ' דהרשב"א דפליג בהרא"ש ואפשר דהרא"ש סבר דהוי שכיח ואי נמי ס"ל דלא פלו' רבנן וכהא דכ' הר"ן פ' הקורא את המגילה שכ' וז"ל ואף בברכות דקר' שמע דערבי' אין פורסין בברכו להוציא בפחו' מעשרה אחר י"ח ואע"ג דלית ביה קדושה ולא פלוג רבנן בתקנייהו ע"כ גם התוס' ריש פ"ק דכתובו' כתבו וז"ל וא"ת הא תינח אשת כהן או פחות מבת ג' שנים אבל בשאר נשים דאיכא ס"ס אמאי תנשא ליום רביעי ואומר ר"ת דלא פלוג רבנן בתקנתם ומשום אשת כהן ופחות מבת ג' שנים תקנו בכל הנשים גם אנו נאמר בנ"ד דס"ל להרא"ש דבמתנה אין מוציאין מן המוחזק ול"פ רבנן דכיון דמן הדין היה לנו להוציא מן הלוקח כיון שחפץ זה היה משתעבד למלוה ע"כ אנו אומרים שנשב בשב ואל תעשה ואין אנו מוציאין גם אין לנו להוציא ממקבל מתנה שהרוא' שעושין כן כמעט יצחק דנר' כחוכא וכ"ש שיש לו' כן במלוה מאוחר שגבה שאין מוציאין מידו אלא ממונא היכא דקאי תיקום זהו דעת הרא"ש אבל הרשב"א סבר דשאני התם דשם נשואין שם א' הוא וכן בברכות ק"ש שם א' הוא אבל נותן בלוקח הם שני' דברים מחולפים נראים לעין משא"כ בב"ח מאוחר שאפי' הרשב"א שחולק במתנה עם הרא"ש יודה במלו' מאוחר ואין צריך לכפול הדברים עוד ובעיני הם דברים מקובלים אל השכל כלל הדברים שיש לנו לומר דתקנות רבנן הם כוללות ולא פרטיות ובפרט בדברים שאין אנו עושים מעשה בידים בנ"ד כן נראה לע"ד ואיני מגזים לומר שמי שאינו אומר כן טועה או כיוצא באלו הדברים ובפרט מאח' שיצאו הדברים מפה קדוש יש לנו לומר שיש להם פנים אך מה שאני אומר כי לע"ד לו שקול ישקלו הדברים במאזנים שדי והותר במ"ש להחזיק לדברי ודי בזה הצעיר שמואל די מדינה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |