שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/סט
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
לא"א ראובן מסר ביד שמעון ר"פ לבני' בפקדון צרורי' בצרור א' להוליכ' לשלוניקי ולמוסרים ביד גיסו של ראובן ליקח מהם ר' לבנים מגבינה ופ' לבנים מכ"כ קארדאש והלך שמעון לשלוניקי ונתן לגיסו של ראובן מה שרצה ושלח גיסו של ראובן לראובן הר' לבנים מגבינה ולא שלח לו הקרדאש וכתב לו איך לא שלחתי לי הקארדאש והשיב לראובן וז"ל אירמאנו קי מי דימאנדאש פ' אספרו' קי ווש אינביאי די קארדאש פור וידה די מיש פ' י"ג וש ר' חשפי' מי דיירון אי ר"י אשפי' ווש אינביאי די קיזו כשבא כתב זו ביד ראובן אמר לשמעון אני נתתי לך ר"פ לבנים צרורים בצרור א' לתתם בשלוניקי ואתה לא נתת כי אם ר' וזה כתב ידו השיב שמעון בפני ב"ד כשנתת לי הפקדון הוצאתי' ולא ידעתי כמה היו שאל לו ראובן וכמה נתת לגיסי בשלוני' השיב שמעון וגם איני יודע מה שנתתי לגיסך אלא כי הכתב שנתת לי כשנתת לי הפקדון נתתיה לגיסך וכל מה ששאל לי ע"פ כתבך נתתי לו השיב ראובן היה לך ליתן הפקדון כמו שמסרתי לך ולא היה לך לשלוח יד בפקדון ומה שאתה אומ' כי על פי כתבי נתת לגיסי מה ששאל ממך אולי אני שכחתי ולא כתבתי לגיסי אלא ר' בעד הגבינה והפ' בעד הקארדאש לא כתבתי לכן לא היה לך לשלוח יד בפקדוני כי באמת ובתמים מסרתי לך ר"פ לבנים צרורים יורנו מורנו הדין עם מי:
תשובה איברא דהאי גברא לא עבד כשורה כי לא היה לו לשלוח יד בפקדון ולכן לכאורה היה נראה לחייבו מהא דכתב הרמב"ם פ"ה מה' שאלה ופקדון וז"ל הפקיד אצל חברו פירות שאינם מדודים וערבם עם פירותיו ולא מדדן הרי זה פושע בעל הפקדון אומר כך וכך היו והשומר אומר איני יודע ישלם בלא שבועה שהרי חייב עצמו בתשלומין ואינו יודע כמה הוא חייב ונמצא חייב שבועה ואינו יכול לישבע משלם וכזה הורו רבותי ע"כ הרי גם כן בנ"ד כבר מודה הוא שקבל מראובן סך מעות והיה חייב ליתנם ואינו יודע כמה הוא חייב ליתן נמצא חייב שבועה ומתוך שאינו יכול לישבע משלם כך היה נר' לכאורה מלשון זה של הרמב"ם ז"ל אלא שבמעת עיון קל להבין שאין הדין כן אלא ששמעון נשבע הסת ויפטר שהרי כתב הרמב"ם פ"ד מה' טוען ונטען וז"ל מאה דינרי' מסרתי לך לא מסרת לי אלא צרור של דינרים ולא מנית אותם בפני ואיני יודע מה היה בו מה שהנחת אתה נוטל הר"ז פטור ע"כ הרי נ"ד שר' נתן לש' צרור ולא מנה המעות בפניו ושליח ראובן תבע ממנו ר' ונתן לו יכול ש' לומר אתה תובע לא מנית המעו' בפני מה שהנחת בצרו' קבל שלוחך ממני ואין לך עוד עלי וכ"ז לא דמי דשאני הכא דהתם לא נוד' שנשתמש הנפקד מן המעות אבל הכא דודאי שלח יד בפקדון וערב אלו עם מעותיו ונשתמש בהם והיה לו למנותן נעשה גזלן עליהם וחייב משום הא ודאי אין לחייבו לשלם דמה שפשע נעשה גזלן עליהם מספיק לחייבו באונסין וכמ"ש הרמב"ם השולח יד בפקדון בין ששלח יד הוא עצמו כו' עד הרי זה גזלן וחייב באונסין א"כ לענין זה הוא דנעשה גזלן לא לדבר אחר לא לפוסלו לשבועה דנאמן הוי לשבועה וכמ"ש פ"ד מהלכות גזילה ואבדה וז"ל קנס קנסו חכמים לגזלנים שיהיה הנגזל נשבע על כל מה שיטעון ונוטל מן הגזלן והוא שיהיה מוחזק שגזל בב' עדים וכ"כ אח"כ שאינו מוחזק בגזלנות אלא בב' עדים ע"כ ונ"ד לא הוחזק לגזלן לא בשני עדים ולא בעד א' א"כ ודאי כי שמעון נאמן בשבועה וכ"כ הוא ז"ל בפי' וז"ל הטוען את חברו ואמר לו גזלתני מאה אם אמר לא גזלתי נשבע היסת כדין כל נתבע ואם הודה שגזל נ' משלם ונשבע שבועת התורה על השאר כדין כל מודה במקצת ואין לומר א"כ בנ"ד יהיה חייב שבועת התורה ואיפשר יטעה אדם בזה ממ"ש הרמב"ם משלם ונשבע דמשמע שאפי' אחר ששלם מה שהודה חייב לישבע שבועת התורה אבל הא ודאי א"א לומר כן שהרי השוה דין זה מגזלן שהודה במקצת לכל דין מודה במקצת ונתנו מיד ואמר אין לך בידי אלא זה והילך כו' עד בכל אלו פטור משבועה אבל חכמי התלמוד תקנו שישבע נתבע בכל אלו שבועת היסת ויפטר ע"כ א"כ כ"ש בנ"ד שעתה בשעה שראובן תובע לשמעון כבר אין בידו כלום שיודה בו והדברים ק"ו ומה התם שמודה במקצת בב"ד ועדיין יש ביד הנתבע דבר שמצדו היה אפשר לחייבו שבועת התורה ומשום שאומר הילך נפטר ואע"פי שיש מרבותא דמשום הילך לא נפטר משבועת התורה כמ"ש בהגה מימונית יע"ש עכ"ז דעת רוב הפוסקים שהנתבע פטור משבוע' התורה בנ"ד שבביאהו לב"ד אינו צריך לטעון רק מה שמסרת כבר נתתי ולא נשא' בידי כלום דהוה ליה כופר הכל דלכ"ע פטור משבועת התורה ואינו חייב אלא שבועת היסת א"כ מה שאמר משלם ונשבע שבועה היינו חייב לשלם ונשבע כו' כדין כל מודה במקצת דכל זמן שאינו אומר הילך חייב שבוע' התורה אך נ"ד הוא ככופר בכל לכ"ע אינו חייב אלא שבוע' היסת ואכתי א"ל תינח אי הוי טעין ודאי הוי נפט' בשבוע' הסת אבל ש' זה ודאי לא מצי טעין ברי וק"ל וא"כ הדרן לדוכתין דנימא דמתוך שאינו יכול לישבע משלם הא ליתא שהרי כתב הריב"ה ח"מ סי' ע"ה כתב הרמ"ה דלא אמרינן מחוייב שבועה ואינו יכול לישבע משלם אלא בשבועה דאורייתא אבל בשבועה דרבנן כגון מודה במקצת כו' עד או דאמר לו הילך וה"ה נמי לכל הנך שאין נשבעין עליהם מן התורה לא אמרינן מחוייב שבועה ואינו יכול לישבע משלם ונ"ד נמי אינו מחוייב אלא שבועה קלה שאינו יודע שיש לו משל ראובן כלו' וכמו שכת' הריב"ה לעיל וז"ל השיבו נ' ליויתי ממך בודאי ופרעתיך והנ' האחרים איני יודע אם ליויתי אם לא ישבע הסת שפרע הנ' ושאינו יודע מהנ' שתבעו בהם שהרי אינו מודה לו עתה כלום ונ"ד נמי הכי הר' שהיה חייב פרעם ודאי ואינו צריך לישבע עליהם הפ' אומר איני יודע ישבע ויפטר וכבר נתברר שאין חלוק בין מלוה ולוה לטוען טענת גזל או ששלח יד בפקדון הרי השוום הרמב"ם כנז' זכינו לדין שמן המוחלט פטור שמעון בשבועת הסת ומ"מ ראיתי להעתיק כאן מ"ש הרב המ"מ פ"א מלהכות טוען ונטען וז"ל ואני תמיה למה לא כתב רבנו למעלה בדין מנה יש לי בידך בודאי והנתבע אומר איני יודע שאם בא לצאת ידי שמים חייב לשלם שהרי שם בפ' הנז' אמר רבי יוחנן מנה לי בידך והלא אומר איני יודע חייב בבא לצאת י"ש וכן מבואר בהלכות שם וכן ראיתי לקצת מפרשים ולא ידעתי טעם נכון למה לא כתב כן רבנו ע"כ ועתה אני אומר שהדברים ק"ו ומה באומר מנה לי בידך אמר ר"י שצרי' לצאת ידי שמים ופסק כן הרי"ף וגם הרב מ"מ דהוי בתרא טובא פסק כן כ"ש בענין כיוצא כנדון שלנו ששמעון זה עבד איסורא ופשע כי שלח יד בפקדון עד שנעשה עליו גזלן כנ"ל וראובן תובע לו בודאי שגזל ממנו פ' לבנים ושמעון אינו יודע ודאי שהוא כן ודאי או לא כ"ש דפשיטא שראוי לשמעון לצאת י"ש ואע"ג שפטור מדין התו' (חייב) לצאת י"ש כי שמא גזל וצדקה תחשב לו כי יעשה הישר בעיני ה' הנלע"ד כתבתי הצעיר שמואל די מדינה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |