שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/סו
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ראובן הוציא שטר על שמעון ולוי שכתוב בו שנתחייב ארבעים וחמשה לבנים ואמר עוד בשטר שליותר יפוי כח נתנו כת' של חליפין מהסך הנז' שיפרע יאודה לנפתלי שלוח של ראובן שלושה חדשים בשיירות ההולכו' לאונגרה סך ידו' בכל שיירה ושייר' וראובן ושמעון ולוי עומדין בשאלוניקי ויאודה ונפתלי עומדים בעיר קוסטאנטינה עתה בא ראובן ואמר שיש טעות סופר ומ"ש ארבעים וחמש לבנים רוצה לומר ארבעים וחמש אלף לבנים ושמעון ולוי טענו שאמת הוא כפי סברתו הוא טעות סופר אבל הם עשו לכתחי' להטעות אותו שכולם הוו רבית קצוצה ובשעה שעשו זה השט' יש עליהם חוב אחרת גדול מזה ואם לא היו מודי' לו לחשבונו למה שירצה יתנו אותם בבית הסוהר ולכן שתקו ועשו החשבון עמו כמו שהוא רצה והוא אמר להם שיעשו השטר ויביאו לו ושמעון ולוי שלא לעבור על לאו של רבית עשו בערמה זה השטר והלכו לעדים ואמרו חתמו זה השטר ואחד מהם אמר ללוה שבזה השטר אינו כתוב אלא מ"ה לבנים ואיך אפשר שאדם חשוב כמו ראובן עשה שטר ממ"ה לבנים אמרו שמעון ולוי לעד שישתוק ויחתום מה שהם אומרים שהם לא רצו ליתן נאמנות יותר עתה יורנו מורנו הדין עם מי אם לאמנים שמעון ולוי בזאת הטענה והב' עדים אחרים א' מהם מעיד שמ"ה אלף לבנים והאחר מעי' שהוא לא חתם אלא מ"ש בשטר שלא קרא הסכום אלא כיון שראה שנתחייב שמעון ולוי לראובן לא חש לקרות הסכום עתה יורנו אם נאמן שמעון ולוי אם לאו ואת"ל שאינו נאמן מחמת הטענה עצמה אם נאמן במגו שיכול לומר אינו אלא אלף ארבעים וחמש לבנים או ה' אלף לבנים יורנו מורנו הדין עם מי עוד יורנו מורנו אם העד שהעיד שהוא טעות סופר ומ"ש מ"ה לבנים ר"ל מ"ה אלף לב' אם הוא הסופר עצמו מי הוי נאמן לחייבו שבועה לשמעון ולוי או לא מי אמרינן כיון שהוא הסופר הוי כנוגע בעדות שעתה יאמר המלוה שיחזור שכר שטרו כיון שטעה או לא אמרינן ועוד אי אמרינן דמקרי נוגע בעדות דהוי כיסופא לו שטעה ומ"ה אמר מה שאמר והוי נוגע בעדות או לא:
תשובה איברא דבעי דקדוק רב בנדון זה משום דלכאורה יאמר כל רואה שטר זה ששמעון ולוי נאמנים על כל מה שיטענו על חוב יתר על מ"ה לבנים ופשיטא דכל מה שיאמר ראובן יתר על מ"ש בשטר הוי מלוה על פה ולאו כ"כ דראובן לעשות מה שלא נכת' כאילו נכת' ואעפ"י שמצאנו ראינו שכתב הרא"ש ז"ל והביאו בנו הריב"ה ז"ל בטור א"ה סי' קכ"ו גט שכתוב בו למנין אנו מונין בו טעות שחסר השין עוד כתב ברביעי עשרי' לירח פלו' ויום רביעי היה עשרים ואחד וכתב שאעפ"י שחסר אות אחד אין לחוש לדילוג השין דכיון שאנו מכירי' סגנון הדבר אין לפוסלו גם בשביל שדלג בשבת אין לפוסלו כי ברביעי אין לו פי' אחר אלא בשבת כיון דכתי' בהדיא עשרים יום לחדש וגם אין לפוסלו משום שכתוב עשרי' יום לחדש שבט והוא כ"א כו' עד תלינין בטעות הסופר ע"כ משמע דגורעין ומוסיפין ותלינן בטעות הסופר אפי' בפיסול גט החמור ואפי' שכפי הנראה הוא פסול שהוא מוקד' עכ"ז אנו מכשירין אותו עאכ"ו שראוי לגרוע או להוסיף להכשיר שטר ממון ולתלות שטעה הסופר ולא כתב אלף וכן ג"כ הלכה רווחת בישראל דאחריות טעות שופר הוא ואעפ"י שלא כתבו כאלו נכתב דמי והכא בנ"ד נמי הוה לן למימר כיון שמלת אלף נראה שדילג אותו הסופר אעפ"י שלא נכתב הוה ליה כאלו נכתב אך נראה לי דמשום הא לא איריא שהרי כתב הר"י בת"ה בכתביו סי' פ"ד וז"ל ואשר כתבת מתשובת הרא"ש שבטור א"ה נראה לי דאין משם ראיה דהתם הוי דברי הגט סותרים אלו את אלו כדמסיים שם בהדיא בתשובה ולכך כיון דמוכח טעות סופר מניה וביה מוקמינן אטעות שטעה בעבו' החדש אבל כל היכא שאין הוכחה מגוף הגט עצמו לא תלינן בטעות סופר הואיל ומה שכתוב לפנינו אין בו שום טעות ואי משום דידוע לנו מבחוץ לפי רוב השנים דע"כ דילוג טעות יש כאן נראה דלא דמי למוכח מיניה וביה נמצינו למדין דבנ"ד דליכא הוכחה מתוכו שהרי כל הלשון הכתוב בשטר ליכא ריעותא כלל אלא מצד דברים בעלמא מחוץ לשטר וכיון שכן הוא אין לנו כח להוסי' ולא לגרו' לעלויי שטרא דאדרבא אית לן למימר יד בעל השטר על התחתונה כל עוד שאנו שמניחין מ"ש לפנינו בקיומו וכהא דאמרי' בגמ' היה כתוב בו לשון דמשתמע כך וכך הולכי' אחר הפחות כגון פלו' לוה מפלו' מאה זוזי דאינון עשרי' סלעים אין לו אלא עשרים סלעים שיש לפרש מאה זוזי גריעי שאינם שוים אלא עשרים סלעים מאה זוזי דאינון שלשים סלעים אין לו אלא מאה זוזי שיש לפרש מאה זוזי שוים שלשים סלעים גרועים הרי לך שלעולם יד בה"ש על התחתונ' וכ' מהררי"ק ז"ל בשרש ז' כשהלשון הלוי ומסופק יד בעל השטר על התחתונה ואפי' כשהלשון משמע קצ' כדברי בע' השט' ואפי' כשהיא מוחזק ובא להפקיע בשט' זה מה שהוא מחוייב בדין אומרים יד בעל השטר על התחתונה. א"כ בנ"ד נמי יד ראובן על התחתונה ויכו' שמעון גם לוי להפט' מרא ובן בין שיטענו פרענו ובין שיטענו כתבנו ללוות ולא לוינו או אכל ממנו כל כך רבי' קצוצה ואעפ"י שכתב רבנו ירוחם נתיב ד' חלק ה' שאם כתוב דלא כאסמכתא ודלא כטופסי דשטרי בכל לשון מסופ' יד בעל השטר על העליונה מ"מ בנ"ד לא [כן] שמעון ולוי דינם) דע"כ לא אמרי' הכי אלא בכגון מאה זוזי דאינון כו' כנז' למעלה שהכל כתוב בשטר אלא דלפי משמעות השט' יש לתלות הכי או הכי אז יועיל לשון דלא כטופסי כו' לדון המשמעות על העליונה דבעל השטר אבל לעשות מה שלא נכתב כאילו נכתב פשיטא דלכ"ע לאי אמרינן יד בעל השטר על העליונה זה ברו'. ומה שיש להסתפק בזה שכתוב בשטר הנז' שליותר יפוי כח יתנו כתב של קאמביו כו' דא"כ אם יוציא ראובן כתב קאמביו ממ"ה אלפי לבנים נראה דמוכח ודאי דמ"ש כאן מ"ה לבנים בהכרח שר"ל מה' אלפים לבנים וטעה הסופר ודילג האלף ויש לדון כן בין מצד המתחייבים הם הלוים ובין מצד המלוה שאינו עול' בדעת שהיו עושים שט' ממ"ה לב' וגם אומדנא אחרת שכתוב לפרוע בשיירות ומצינו ראינו תשו' הרא"ש ז"ל והביאה הריב"ה בח"מ סי' ס"ה שיש לחייב באמתלאו' גדולות אפי' להוציא ממון ואכתוב כאן ראיה אחת שהביא קרובה לנדון שלפנינו אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן המוציא שטר חוב בשוק וכתוב בו הנפק וזמנו בו ביום יחזירנו לבעלים אי משום שכתב ללוות ולא לוה הא כתוב בו הנפק ואי משום פריעה לפריעה בת יומא לא חיישינן דלא שכיח דפרעיה בו ביום ע"כ וא"כ גם בנ"ד היה לנו לומר שכשם שהרא"ש מחייב זיקה לבעל השטר אעפ"י ששטר זה נפל מן הלוה או מן המורש' ולכאור' היו פטורים הלוים מן החוב כיון דקי"ל הלכה כרבי יוחנן דשטר שנפל אפי' אם חייב מודה אם אין לו נכסים ללוה חיישינן לקנוני' אבל יש נכסים ללוה לא חיישינן לקנוניא והיכא דאין חייב מודה בכל ענין לא יחזיר דחיישינן לפרעון דאתרע שטר כיון שמוטל באשפה ולא חשש בשמירתו מחמת שנפרע וזרקו ועם כל זה מכח האמתלאות ראה וחייב ללוים שיפרעו גם בנ"ד נמי יש אומדנות מוכיחים דהאמת שטעות סופר היה וא"כ צריך לידע מאיזה טעם יש כח לחייבים האלו להפטר מחוב זה תחלה אקדים הקדמה קטנה והיא זאת כי כלל גדול יש לנו דגדולה חזקה ואמרו ז"ל כלל גדול בדין המוציא מחברו עליו הראיה ולהחזיק לאדם במה שיש בידו בעיל' כל דהוא מספיק ומטעם זה אנו אומרים דאעפ"י דקים לן חזק' לא פרע איניש בגו זימניה כתב הרא"ש בתשובה דהא דאמר רבי יוחנן לפריעה בת יומא לא חיישינן הני מילי דליתי' ללוה קמן אבל איתיה קמן ואמר פרעתי וממני נפל לא יחזיר ע"כ הרי שאין אמתלאה גדולה וחזקה אלימתא מזאת ואפי' הכי לא הספיקה טענה זו להוציא ממון מיד המחזיק משום דחזקה דמה שיש ביד האדם הוא שלו היא גדולה מכל שאר החזקות וע"כ צריך הרבה חכמה ודעת לשקול הדברים כדי להוציא ממון ומטעם זה כתב הרמב"ם ז"ל והביאו הטור סי' ט"ו וז"ל משרבו בתי דינים שאינם הגונים במעשיהם ואם הם הגונים במעשיהם אינם חכמים כראוי הסכימו רוב בתי דייני ישראל שלא יהפכו שבועה אלא בראי' ברורה ולא יפגמו שטר כו' עד וכן בשא' הדינים לא ידון הדיין בסמיכת דעתו שלא יאמר כל הדיו' והדיוט לבי מאמין לדבר הזה ודעתי נסמכת עליו ואם בארזים הגבוהים כהרמב"ם וחבריו אמרו כן מה נעשה אנן יתמי דיתמי אזובי קיר למדנו מכאן שאעפ"י שיש אמדנות שראוי לסמוך עליהם אין לדון אלא על פי ראיה גדולה וחזקה וע"כ אני אומר דבנ"ד אעפ"י שנר' שיש כאן אמתלאות כפי הנז' למעלה מ"מ פשיטא דאין כח להוצי' ממון גדול כזה כ"ש שיש לתקן האמתלאה הגדולה כי מה שטעה הסופר היינו תיבת אלפים שעכשיו אינו כל כך רחוק מן הדעת לעשות שטר מאלפים וארבעים וה' לב' ושיהיה הפרעון בשיירות כנז' גם המתלאה שטר הקאמבייו יכולים לומר שנתנו לו והוא אינו מוציא אותו שאמרו ליתן ולא נתנו ושטר קאמבייו אחר שמוציא הוא מה שכתבנו למעלה שכתב ללות ולא לוה סוף דבר שנראה לע"ד ברור שעל מה שתובע ראובן יתר על האלפים ומ"ה לבנים הוי תביעה מלוה על פה ונאמנים שמעון ולוי כנ"ל ולענין עדות הסופר נראה בעיני שאין עדותו עדות שפשיטא שטעה בין רב למעט והבעל חוב יש לו עליו תרעומת גדול ואפשר שמפני זה רוצה להשלים רצונו בזה למעט הטעות כל מה שאפשר וכ' הרמב"ם והביאו הטור ז"ל הלכות עדות וז"ל אם ידע הדיין שיש לעד שום צד הכאה בעולם בעדות זה אפי' בדרך רחוקה ונפלא' הרי זה לא יעיד בה ע"כ עוד כתב הריב"ה סי' מ"ו שלשה שישבו לקיים השטר וקרא ערער על אחד מהם עד שלא חתמו כו' פרש"י ז"ל עד שלא חתמו השנים מעידי' על השלישי שהוא כשר ויחתום עמה' משחתמו יצא הערעו' אין יכולי' להעיד עליו להכשירו שהם נוגעי' בעדות שגנאי הוא להם שחתמו עם פסול ואם בדבר קל כזה אנו פוסלים עדות אלו הב' עדים כ"ש בנ"ד שודאי הסופר הוי נוגע בעדות ולא מהני עדותו כלל הנלע"ד כתבת וחתמתי שמי הצעיר שמואל די מדינה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |