שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/כה
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ראובן ושמעון לוו מלוי ששה אלפים וארבע מאות ותשעים וד' לבנים ונתחייבו בקנין שניהם יחד וכל אחד מהם בפני עצמו בעד כל החוב וכתבו לו השטר והעני שמעון ובא לוי לגבות חובו וגבה כל החוב מראובן ונתן השטר של החוב לראובן ובהמשך הימים בא ראובן ושכר בתים מתוגר א' לדור בהם ונכנס בתוכם וחזקת אותם הבתים היתה של שמעון אח"כ בא בנימין וטען שאשתו של שמעון מכרה לו חזק הבתים הנז' והוציא שטר המכירה ורוצה להחזיק בבתים וראובן טען כי שמעון חייב לו חצי החוב משטר הנז' שפרע ללוי בעבורו ושהחוב שנתחייב לו שמעון קודם מכירת הבתים וחזקת הבתים אינה שוה כדי כל החוב באופן שעדיין יש לו חוב על שמעון ובנימין טוען כי אשת שמעון מכרה לו החזק' ויש בידה רשות למכרה כדי לגבות כתובתה וראובן טוען כי שמעון הוא בחיים וכל זמן שהוא בחיים אין לה רשות כדי לגבות כתובתה כי לא ניתנה כתובה לגבות מחיים והמורה יורה הדין והאמ' וה' אלהים אמ' יחזק במעוזו יעשה שלום לו אכי"ר:
תשובה לא באתי כי אם לגלות דעתי כי מן הראוי לא היה צריך לכתוב בענין זה וכל שכן כי הנושא הוא במה שבין אדם לחבירו בת' העיר לכן אני אומר כי דבר ידוע ופשוט יותר מביעתא בכותחא כי מכירת האשה אין בה תועלת כי יפה אומר ראובן כי לא נתנה כתובה לגבות מחיים ובר מן הדין מכירת האשה אינו כלום ולא מבעייא בנכסי צ"ב אלא אפילו נכסי מלוג לא הוי מכירה של האשה מכר ואפי' מכר הבעל אפילו בנכסי צ"ב בלא רשו' האשה הוי המכר לדע' קצת מרבוות' בטל אמנם מה שמכרה היא לכ"ע לאו מכר הוא ככתוב הדין בא"ה סי' ץ' ועל מה שטוען בנימין שאפשר שאינו חייב שמעון כלום כי השטר שבידו אינה ראיה וכדקי"ל שערב שמוציא שטר חוב מתחת ידו ותובע מן הלוה שיפרע לו החו' שפרע בעדו שאינו נאמן עד שיביא ראי' כמפורש זה בטו' ח"מ סי' קל"א לזה אני אומר שגם שהיה אפש' לחלק בין ערב לשותף משו' דהתם הערב אינו חייב למלוה כלום משום הכי איכא למימר שהוא לא פרע ושהשטר בא לידו על אחד מהדרכים הנז' שם אבל בנ"ד שראובן היה חייב ללוי ליכא למימר הכי ומ"מ נר' בעיני דנראה הדין שוה שהרי א"א לשטר להיו' ביד שניהם ואפשר ששניהם פרעו ונשאר השטר ביד אחד מהם ופשיטא הוא שאם יצא השטר מיד אחד ויתבע החלק מהשני שיהיה השני נאמן לומר פרעתי דליכא למימר שטרך בידי מאי בעי כיון שלא נעשה השטר הזה כדי שישתעבד הא' לחברו רק ללוי אלא שאפי' הכי אין לו לבנימין טענה בזה כלל שבין שיהיה הכי ובין שלא יהיה הכי מקחו לא היה כלום ולענין הדין אם יבא שמעון ויודה שלא פרע הרי ראובן תופס בדין כי החזקה וכל נכסי שמעון משועבדים לחוב זה ואם יכפור ויאמר שפרע מה לו לבנימין על זה שאם נתן מעות לאשה בשביל החזקה הניח מעותיו על קרן הצבי ואלו הדברים ברורים הם ולכן חתמתי שמי הצעיר שמואל די מדינה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |