שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/כג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אשה אלמנה הלותה מעות לראובן ונכתב השטר על אחיה שמעון ואחר זמן אמרה לשמעון שיגבה המעות מראובן ושילום הוא למי שיראה בעיניו שיהיה ראוי והגון ושמעון לקחם מראובן והלום ללוי אחר זמן מתה האלמנה ותובע היורש לשמעון מה שנשאר מלאה שעל ידו נתנו ושמעון תבע המעו' מלוי ואיני רוצה לפורע' ע"פי טענו' שטוען שהי' הית' חייב' לו מקד' חוב יותר מהמעו' הה' ומעכב' על החוב ההוא והיור' תובע משמעון שפשע שנתן המעות ללוי שלא היה הגון לת' לו ושמעון השיב שבשע' מתן מעות כשר והגון וראוי היה ולכן נתנם לו והיורש טוען ששמעון כתב לאפטרופוסו שלהפצר אחיו נתנם ללוי ובזה פשע ששמע לקול מלחשים והשיב שמעון שגם שהפצירו בו אם לא היה ראוי והגון בעיניו לא היה נותנ' לו ומ"ש שלהפצר אחיו נתנם לו הוא שאפי' שהיה נר' בעיניו הגון לא היה רוצה לתתם לו להיות שלוי הוא אחיו ולא היה רוצה ליטפל עוד עם קרובים גם שהוא כשר והגון בעיניו יורינו מורה צדק אם שמעון נאמן בזה שלא פשע אם לא:
תשובה דבר קשה מאד להשיב על דין שבין אדם לחברו אם לא נשאל משני הכתות ומ"מ בעיני דבר תמוה מאד מי הוא שיחלוק בדין זה דזיל קרי בי רב הוא והאמת כי רואה אני יש בדין תה שתי חלוקות א' לחיוב וא' לפטור ושתיהן פשוטות מאד אח' אם לוי זה אינו מפורס' לבלתי הגון אלא הרי כסת' בני אדם פשי' ופשי' שש' שהוא נתן לו המעות כי בעיניו בעת ההיא היה אדם הגון ועל התובע להביא ראיה שלא היה כן כי מה גרע שמעון זה מכל שאר נתבעים שהתובע רוצה להוציא עליו להביא ראיה כדקי"ל כלל גדול בדין המוציא מחברו עליו להביא ראיה ומטעם זה קי"ל דבכל תיקו דממונא חומרא לתובע וקולא לנתבע גם פסקו הפוסקים דכל דאיכא פלוגת' דרבות' לא מפקינן ממונא וכל אלו הדברי' נמשכי' מן הכלל הנז' והוא מקורם ולא ראיתי להאריך להביא ראיות לכל אלו הדברים דזיל קרי בי רב הם ואם איש זה היה בלתי הגון והיה מפורסם לכל העולם נר' בעיני שאין שמעון נאמן לומר בעיני הגון דהוה ליה כאילו עדים מכחישים אותו וכהא דכתבו הפוסקים שהטוען תמורת המנהג דאינו נאמן אפילו יש לו מגו דהוי כמו מגו במקום עדים וה"נ כיון שהדבר מפורסם ששמעון לא היה הגון והוא אומר שנר' בעיניו שהיה הגון אינו נאמן אפילו אית ליה מגו דהוי מיגו במקום עדים כמו שיש להביא ראיה מדברי מהררי"ק שרש כ"ג וז"ל ועוד יש לומר כי ה"ר ברוך יצ"ו הנ"ל פשע במה שהלוה מעות היתומים ללוי ואם כי איש נכבד והגון היה מ"מ גלוי וידוע הוא שהיה חייב ממון רב והון עתק יותר ממה שהיה [לו] ואלו דברים פשוטים בעיני ומ"מ אני תמיה בדברי שאלה זו שכתוב שלוי היה טוען ורוצה להפטר בטענה שהנפטרת היתה חייבת לו יותר ואני אומר שאם שמעון הלוה אלו המעות ללוי בלי שטר שאז לוי נאמן בטענתו ודאי במגו דמיבעי אמר פרעתי לשמעון שהלוה לו נראה בעיני שאין לך פשיעה גדולה מזו חדא דאע"ג דאמרינן סוף פרק איזהו נשך ג' צועקים ואינם נענים ואלו הם מי שיש לו מעות והלוה אותם שלא בעדי' כו' וא"כ נר' שאם הלוה אותם בעדים ליכא איסורא מ"מ פשיעה מיהא איכא דאמרינן אמרו ליה רבנן לרב אשי קא מקיים רבינא כל מה דאמור רבנן שלח ליה בהדי פנייא דמעלי שבתא לישדר מר י' זוזי דאיתרמי לי קטינא דארע' למזבין שלח ליה ליתי מר סהדי ונכתוב כתבא שלח ליה אפי' אנא נמי שלח ליה כ"ש מר דטריד בגירס' משתלי כו' הא קמן דאיכא למיחש דילמא ישכח ויכפור ולא נתפיי' בעדים ולא אפי' בכתב ידו אלא שאמר ניתי מר סהדי ונכתב כתבא ואם לרב אשי כן לשאר פנייא דכן עאכ"ו אע"ג דאמר רבינא (אמר) כ"ש מר מ"מ אפשר דאמר כן כדי לפייסו מפני כבודו ומ"ג עתה בזמן הרע הזה וכ"ש שמן הסברא נראה שמה שהלוה שמעון ללוי לא היה הלואת חן אלא היה ענין עסק משא ומתן ומיהו' בזמן הזה שמוכר או נושא ונותן עם חבירו וצריך שיעבור קצ' ימים שאינו כותב שטר ואע"ג שמתוך דברי השואל נר' שאין הכונה אלא לידע אם נאמן לומר שלא נתנם ללוי אלא שנר' בעיניו היותו איש הגון וראוי מ"מ הואיל ואתא לידן ראיתי שלא להעלים מה שנראה בעיני גם בדבר הזה אע"פי שלא היה כונת השואל כך ומ"מ כבר כתבתי במילתא דפשיטא שנאמן שמעון שלא היה נותן המעות ללוי אם לא שבעיניו היה טוב הגון וראוי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |