שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/כב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ראובן נתחייב בשטר לשמעון ולבאי כחו ולמוציא שטר זה בעדו ובשמו ג' אלפים לבנים נפרעים סך כך לר"ה וסך כך לר"ה שני כו' מסודר בכל חזוקי סופר ואח ראובן ערב ונשבעו לקיים כל הכתוב בשטר כו' לדעת ראובן כו' ובר"ה הראשון לא נמצא שמעון בעיר ובא חמיו של שמעון והתרה לראובן על חתנו ושאל מראובן החייב הסך של פרעון הראשון והתרה לו על השבועה עד שהשלים שבועתו וכשבא זמן פרעון השני התרה חמיו על שמעון לראובן שישלים והשיב לו שלא היה רוצה לפרוע לו רק שיראה הרשא' מש' חתנו ואפי' הפרעון הראשון היה רוצה לחזור ולבק' ממנו ועבר שבועתו ועובר בכל יום ועתה יורונו מורנו אחר שיש בשטר שנתחייב ראובן לשמעון ולבאי כחו ולמוצי' שטר זה בעדו אם חייב ראובן לפרוע ואם תמצא לומר שאינו מן הדין או שיש בו ספק אם מחמת השבועה כופין אותו ב"ד לפרוע כיון שנשבע לדעת שמעון והרי בטל דעתו ותלה אותו בדעת שמעון ויש עוד כתב ביד חמיו של שמעון שחתנו מזהירו שיתבע וישאל החוב מראובן על הכל יורינו מורה צדק ושכמ"ה:
תשובה דין זה אין לפנים שהרי הרשב"א סי' תתכ"א כ' בפשיטו' שחיי' לפרוע למוציא השטר ולא מעט רק אם המוציא לא היה בעולם בשעת כתיבת השטר לכ"ע חייב כן כתב בפירוש ובפשיטות הרבה וכן דעת הרא"ש ז"ל בתשובה כלל ס"ח סי' ו' הן אמת שכתב בתשובה אחרת כי בטוליטול' לא נהגו להגבות ב"ד למוציא שטר בלא הרשאה או שיהיה כתוב בשטר בלא הרשאה. אך אמנם בתשו' סי' ח' כתב וז"ל וכן בנדון זה כיון שכתוב בו ששעבד עצמו לכל מוציא שט' חוב זה גובה בו כל המוציאו אעפ"י שלא הוזכר שם המלוה ועוד דאינו צריך כל זה אלא אפי' דמן הדין לא היה גובה בשטר זה כל זמן שנשבע לפרוע לכל מוציא שטר זה כופין אותו לקיי' שבועתו ומכין אותו עד שתצא נפשו עד שיקיים שבועתו ע"כ. ועתה אני אומר שמאחר שכפי הדין הגמור חייב ראובן לפרוע למוציא שטר חוב זה בעד שמעון אין צד להפט' ראובן מיד המוציא דדוקא בטוליטולה שהיה המנהג כן אמנם בשאלוניקי ידוע שאין מנהג ברור וכבר כתב הרא"ש ז"ל דלבטל דין תורה מפני המנהג צריך שיהיה קבוע ע"פ ותיקין ושנתיעצו על כך וכ"כ מהררי"ק שרש ח' אין המנהג מבטל שורת הדין אלא אם כן הוא מנהג קבוע ע"פ ותיקין ע"כ וא"כ אפי' בלא טעם שבוע' היה חייב ראובן לפרוע למוציא שטר זה בלא הרשאה וכ"ש וק"ו עתה שכתו' שנשבע על הכל כי לא הי' אלא ספק שבוע' היה חיי' כ"ש וק"ו כאשר הוכחנו מתשו' הרא"ש שאפי' שלא היה הדין כך היה חייב מכח השבועה וכופין אותו עד שתצא נפשו לקיים שבועתו ואפריין נמטייה להח' השלם כמה"ר יצחק אדרבי נר"ו דאנהרינהו לעיינין בתשוב' דאנא קיימתיה מסבר' כמו שאמרתי אליו פה אל פה ועוד יש בנ"ד ששמעון כתב לחמיו המוציא שטר זה לגבות חובו מראובן והכתב הנז' ביד מוציא השטר וכן בפעם הא' לא עשה הפרעון אלא מצד חומרת שבועתו ועתה לבש רוח אחרת לתת כתף סורר' לעבו' על שבועתו לכן הנר' בעיני שראובן זה חייב לפרוע לחמיו של שמעון ומכין אותו עד שתצא נפשו:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |