שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/יח
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ראובן היה פאטור מאנשי' סוחרים ולוי היה חייב לערל א' סך מעות והערל תבע חובו מלוי אז בא לוי אצל ראובן ואמר לו קח חובי שאני חייב לערל פלוני ואני אפרע לך לזמן פ' וכן עשה ראובן ולזמן הפרעון או קודם לוי הסתיר פניו והעלים עצמו כי הנושים רבו עליו וכשבא נפתלי א' מן הסוחרים לתבוע מעותיו מראובן נתן לו חשבון וברר לו שהיה סך כך ביד לוי אז הלך נפתלי לראות אם היה לו תקנה לגבות מעותיו בויניציאה מעש' ב"ד כתו' וחתו' מעדים שבאו והעידו לפניהם איך שמעון נתחייב בקנין גמור שבלכתו מויציצי' לשלוניקי שיפרע לנפתלי חוב שהיה חייב לו לוי והב"ד חתומים למטה ונמסר המעשה בית דין כתוב וחתום ביד נפתלי וזה נוסחו:
במותב תלתא כחדא הוינא אנחנא ב"ד דחתימין לחתא כד אתו קדמנא הנבון ה"ר שלמה דונו יצ"ו והמ' ה"ר יוסף אוהב ואסהידו בת"ע כי יום א' נמצאו פהויניציא הנ"ונ ה"ר יוסף חודראה אחר אשר הסתי' פניו מן הסוחרי' ובאו כתבי' מאנקינה מהנ' ה"ר אברהם קלדירון יצ"ו והי' צועק ומתרע' מיוסף חודר' ואברהם חודארה שהיה חייב בעדם כל כך מעות ואז ענה יוסף חודראה הנז' ואמר לנו איני יודע מה אני חייב לו כי אחי רבי אברהם יצ"ו כתב לי מפיזרו איך שלח לו כל כך סחורה להתפרע ממה שהוא חייב בעדנו ואין אנו חייבי' לו רק הפרטידה מהפלאמינגו שהם ט' מאות אישקודוש זהב שאינן שלו רק מחשבון סוחרים ליואנטינוס כי בלכת' אתפשר עמהם בפרט שבעה וחמשים מזאת הפרטידה שהוא כותב שהם לחשבון החכם הש' הרופ' המובהק כה"רר יהודה עוזיאל נר"ו וירא פן יקראנו היזק גדול בעד אלו נ"ז זהובים אני בא לפניכם וקנו ממני שתיכף שאלך לסלוניקי אפרע להחכם הנז' חמשים ושבעה אישקודי לפי רצונו שלא יגיע לה"ר אברהם הנז' שום נזק מצדי וה"ר שלמה דונו הנז' קנה מיד יוסף חודארה הנז' כדי להפי' רצון אברהם קאלדירון כל זה העידו בפנינו הגבירים בתורת עדות ולהיות אמת חתמנו שמותינו פה ויניציא יום ד' י"ב בניסן השכ"ט ליצי' והכל שריר וקים: שמריה שרביט הזהב דיין שלמה ברוך דיין אברהם אלמולי דיין
ועתה אחר שנתארך הזמן ונפטרו לוי ושמעון ונפתלי תובע חובו מבן שמעון ובא בכח המעשה ב"ד שבידו ושאל השואל אם יש לזה דין שטר ויש כח לנפתלי לגבו' חובו מבן שמעון או לא:
תשובה צריך לחקור ג' חקירות בדין זה אחד אם הבית דין עשו כהוגן לקבל עדות שלא בפני בעל דין שנית יש לראות אם היו יכולין לעשות כתיב' זו ולמסור ביד נפתלי ושמא יש לחוש שמא פרע שמעון חקירה ג' יש לראות כיון שאין העדים עדי הקנין חתומים בשטר אלא ב"ד שקבלו עדות אם יש לו כח דדין שטר שיוכל הבעל חוב לגבות חובו והנני בא להשיב על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון על החקיר' הראשונה נראה בעיני דדבר ברור דב"ד עשו כהוגן וכשורה כמו שאבאר בס"ד כבר ידוע המחלוק' שנפל בין הפוסקים ז"ל דרב"ן דעתו שאעפ"י שאין מקבלין עדות לכתחיל' שלא בפני בע"ד מ"מ סבר שאם קבלו העדות בדיעבד מהני והכריע כן מדחזינן דהיכא דאיכא אונס מקבלין א"כ כי ליכא אונס נמי בדיעבד מהני וריב"ן סבר דאע"ג דהיכא דאיכא אונס מקבלין מ"מ יש לנו לומר דכיון דהוי הא דאין מקבלין מדרבנן הם אמרו והם אמרו ואין לנו אלא מה שמסרו לנו חכמים דהיכא דאיכא אונס מקבלין אפילו לכתחילה והיכא דליכא אונס פסול אפי' בדיעבד וכן נר' דעת הרא"ש ז"ל בתשוב' ודעת רוב הפוסקים ז"ל כמו הרשב"א והרא"ה ושאר הפוסקים אחרונים ומטעם זה נתיישב אלינו מה שכתב הרשב"א ז"ל בתשו' דהיכא שאין הבעל דין בעיר למה נמתין הרי אע"ג שדעתו ז"ל שאפילו בדיעבד עדות שנתקבל שלא בפני בע"ד פסול עם כל זה כשאין הבע"ד בעיר מקבלין אפי' לכתחלה שכן כתב למה נמתין וק"ל ויש רבים מהגדולים שכן דעתם ולא אחוש להאריך רק מ"ש הריב"ש בתשו' וז"ל והיכא שמצא עדיו בעיר אחרת ואין בע"ד שם הרי זה מביא עדים בפני חכמי העיר ומקבלים עדותם וכותבי' שכן העידו פ' ופלוני ע"כ למדנו מכאן דבנדון דידן שפיר ונאה עבדו בי דינא לכ"ע לע"ד ולע"ד בנדון זה לא ימצא חולק שהרי אין אונס גדול מזה שיהא החייב נשבר ונעלם ומסתיר פניו מהבעלי חובין ובורח מעיר אל עיר ואיך אפשר שילקה מדת הדין שיפסיד זה ממונו והלא יאכל בכדי לפי שלא היה יכול בעל דינו להביאו לב"ד שהרי הרשב"א ז"ל כתב אפי' למי שהיה בעיר אחרת וקרה מקרה שלא נמצאו העדים במקום החייב ועם כל זה כתב למה נמתין א"כ נראה בעיני הדבר ברור שאפי' שיש קצת חולקין באותו ענין בנדון כזה שהחייב הולך ומטמין עצמו ומסתי' פניו מן הבעלי חובין לכ"ע מקבלין העדות שלא בפני בע"ד כדי שלא יפסיד ממונו ע"כ עוד מצאתי הביא הב"י בח"מ סי' נ"ח בשם הריטב"א וז"ל וכבר כתב נמוקי יוסף שכתב הריטב"א בשם רבותיו הא דאמרינן אין מקבלין עדות שלא בפני בע"ד וקטן כשלא בפני בע"ד דמי היינו בדבר שאינו ברור ויש בו חששא עד וכן כל כיוצא בזה שהוא ברור ע"פ עדים בלא שום חשש מקבלין עדות שלא בפני בע"ד ולהיות הנושא שעליו אני כותב מפורסם לא ראיתי לגלות הדבר יותר ודי במ"ש לחקירה ראשונה ושנית שיפה עשו הב"ד לקבל עדות העדים וגם לכתוב ולמסור המעשה ב"ד ממה שעבר בפניהם ומעתה אני בא לחקירה ג' בע"ה וקודם לכן ראיתי להקדים הקדמה אחת והיא זאת גרסינן בגמ' דכתובות ריש פרק אע"פ אמר לעדים כתבו וחתמו והבו ליה קנו מידיה לא צריך לאמלוכי ביה וכתב רש"י ז"ל לא צריך לאמלוכי ביה אם עדיין עומד בדבורו שיכתבו לו דכיון דקנו מיניה סתם קנין לכתיבה עומד ע"כ התוספות כתבו והוא הדין אפילו לא אמר כתובו וחתומו כיון דקנו מיניה לא צריך לאמלוכי ביה דסתם קנין לכתיבה עומד וכן כתב הרא"ש בפסקיו אות באות הרמב"ם פרק י"א מהלכות מלוה ולוה כתב וז"ל לפיכך האומר לעדים הוו עלי עדים שאני חייב לזה מנה אין כותבין עדות' ונותנים למלוה שלא יחזירו מלוה על פה למלוה בשטר כו' עד קנו מידו שהוא חייב לו מנה הרי אלו כותבין ונותנין אע"פ שלא א"ל כתובו שסת' קנין לכתיב' עומ' וא"צ לימלך בו וכ"כ הריב"ה ח"מ סי' ט"ל וז"ל אבל לקח בקנין כותבין לו סתמא דסת' קנין לכתיבה עומד ואפי' לא ראו ההלואה אלא שהודה בפניהם שחייב לו מנה ולקח בקנין כותבין אפי' נשתהא זמן מרובה ואחר כך בא המלוה ותבע שיכתבו לו שטר הרי אלו יכתבו ויתנו ואין צריך לחוש שמא פרע ואפי' אם מת הלוה קודם כתיבת השטר יכולים לכותבו אחר מותו ובספר התרומות חדש שאפילו שקבע לו זמן והוא אחר הזמן בין קיים לוה בין מת העדים שקנו מידו כותבין החוב מזמן הקנין ואין חוששין דאי פרע איהו דאפסיד אנפשיה בשלא ביטל העדים או לא כתב שובר ורבינו ירו' כתיב ב' כתב וז"ל היודע עדות לחברו והיה בקנין כו' ונשתהא זמן מרובה ואח"כ תבע מלוה לכתוב אותו עדות בשטר הרי זה כותב עדותו כו' עד דאם איתא דפרעיה איהו דאפסיד אנפשי' והוה ליה לאודועי לסהד' כך פירש רב האיי גאון ואע"ג דדחה הרי"ף פירוש רב האיי מ"מ יש לסמוך עליו וכן הסכימו הפוסקים דעדות של קנין אפילו שלא נכתב הרי הוא כשט' לכל דבר וכן הכריע ה"ר יהודה ברצלוני. הרי שכל הנביאים פה א' הסכימו שכיון שקנו מידו כותבין אע"פ שלא אמר להם כתובו נוסף על זה מה שחדש לנו שאפילו קבע זמן ועבר הזמן א"ה אין לחוש שמא פרע דכותבין ונותנין ואע"פ דאין זה מוסכם מן הכל מ"מ בנ"ד שהדבר היה ברור שמה שכתבו וחתמו היה קודם זמן שקבע לפרוע שהיה אח' שיבא לשאלוניקי פשיטא דכולי עלמא כותבים וחותמין עוד גלה לנו טעמו של דבר שכל שיש קנין הקנין במקום שטר עומד וא"כ אין כתיבת השטר אלא גלוי מילתא בעלמא שלא יצטרך להביא העדים תפורים עמו בכל מקום שילך וא"כ זכינו בדין שיש כח לנפתלי לגבות חובו בשטר זה כדין כל שטר חוב ואין לאומר שיאמר שהרי אין כאן עדי הקנין חתומים על השטר דמי שיאמר זה בלא דעת ידבר מן הטעם שאמרנו וגדול כח ב"ד מכח עדים בכל מקום וכיון שנתקבל עדות העדים בפני ב"ד יש לו קול יותר והשתא כשיש שטר חתום בעדים לבד אמרינן קלא אית ליה כשנתקבל עדותם בפני ב"ד וכתבו הב"ד וחתמו עדות העדים על אחת כמה וכמה ואעפ"י שלא היה צריך ראיה עוד שהדבר ברור מעצמו מ"מ ראיתי להביא ראיה ברורה והיא זאת שכתב בעל התרומת בשער נ"ז ומסתברא מקבלי עדות שקבלו עדות מעדים בפני ב"ד שהעידו שזה לוה מנה בפניהם אם בלא קנין ולא אמר כתבו אין לב"ד לכתוב ערות בשטר דכמלוה עפ"י דמי כו' עד ואין לחותמו שלא לעשות ממלוה ע"פ מלוה בשטר הרי בפירוש שאם היו ב"ד מקבלי העדות חותמים העדות הוי שטר גמור וכן למדנו דדוקא כשלא העידו העדי' שהיה שם קנין אז הוא דאין הב"ד כותבי' וחותמים אבל אם היה שם קנין אז כותבים וחותמין ודין שטר גמור יש לו ע"כ מה שראיתי לכתוב באלו השלשה חקירות ואכתי איכא למידק שהרי כתב הרמב"ן הביאו הנמקי יוסף ז"ל משמו שאם קנה מיד הלוה או מיד המוכר שלא בפני לוקח ומלוה ובאו מלוה ולוקח ותבעו שיכתבו ויתנו להם אין כותבין ונותנין להם כלל שלא אמרו סתם קנין לכתיבה עומד אלא כשהוא לפניהם אי נמי לא ניחא ליה עד שיקבל מעותיו וא"כ נראה שנפיל פיתא בבירא שצללנו במים אדירים וכנר' עלה חרס בידנו אמנם אינו כן וטעמ' דסברת הרמב"ן סברת יחיד הוי דהרי הרשב"א דהוה בתרא יותר וגדול הפוסקי' גם הרא"ה לשניהם לא נר' להם דבריו ונראה ג"כ שדעת הנמוקי נוטה לדברי הרשב"א והרא"ה והוא הוי בתרא טובא והביא דבריהם באחרונה וגם תירץ מה שהקשה להרמב"ן דמשום כך נכנס הרמב"ן בהאי פירושא ועוד אחרים תירצו תרוצים אחרים ואין ספק דשאר הפוסקים שלא חלקו ולא הביאו סברת הרמב"ן דלא סברי כותיה ואע"ג דמלשון הרמב"ם היה מקום קצת לטעות שכתב הוו עלי עדים שאני חייב לזה דמשמע דהוי המלוה שם דכל זה מורה באצבע מ"מ פשיטא שלא נתכוון לכך אלא דאורחא דמלתא לקח דאל"כ המגיד הי"ל להביא סברות החולקים על הרמב"ם כמו שעש' שם על מה שכתב בההיא בבא דכתב הרמב"ם אע"פ שאמר לו כן צריכין לימלך והביא דעת הראב"ד החולק עליו ואמר שלא אמרו כן בגמרא אלא בכתובת אשה אבל בהלואה ומכירה לא צריך לומר כתובו ואפילו אין שם קנין וכן הביא סבר' העיטו' שחילק בין מתנה להלואה דאם איתא דהרמב"ם כהרמב"ן ס"ל הוה ליה להביא סברת הריטב"א והרא"ה שחולקין על הרמב"ן והרי רי"ו דהוי בתרא טובא כתב נתיב ד' חלק א' וז"ל הודה בפני עדים וקנו מיניה כותבין בלא רשותו ע"כ ולא חלק שום חילוק כלל ועיקר משמע דבכל ענין חותמין אפילו בלי רשות בין היו שם שניהם לוה ומלוה ובין לא היה שם אלא לוה לבד דזכין לאדם שלא בפניו ואין אח' קנין כלום ולגמר הענין ראיתי לכתוב כאן לשון שהביא רי"ו נתיב ב' חלק א' וז"ל כתב רב אלפס בתשו' בא בפני ב"ד שטר קבלת עדים והעדים באותה העיר אם אותה מקבלי עדות בקיאים בדקדוק עדות ובחקירה הולכים אחר השטר ואין חוששין לעדות העדים ואם לאו אין סומכין אלא על העדי' הרי משמע דכיון שקבלו הב"ד העדות וכתבו בשטר קבלת עדותם מהני אפי' שעתה יאמר דברים סותרים למה שכתבו ב"ד כן נר' ודאי דאל"כ מאי ואין חוששין וקל להבין לע"ד ובנ"ד ידענו היה שם החכם כמה"ר שמריה שרביט הזהב ולא עוד אלא דמשמע דהיכא דאין העדים בעיר דאין חוששים להם כלל אלא אנו דנין ע"פ קבלת עדות ב"ד אפי' אין אנו יודעים שהיו בקיאין וכיון שכן זכינו לדין שזכה נפתלי בדינו ויש לו כח לגבות חובו במעשה ב"ד זה ולא היה צריך לחוש לסברת הרמב"ן כמו שכתבתי כיון דסברת יחיד הוא וכתב מהררי"ק בתשובותיו דאע"פ דהיכא דאיכא פלוגתא דרבוותא מצי הנתבע לומר קים לי כפלו' מ"מ היכא דכל העולם חולקים עליו לא מצי למימר הכי ועוד אני אומר שאפי' את"ל דהוי בידו לומר קים לי כפלוני מ"מ בנ"ד אפילו הרמב"ן יודה דזכה נפתלי בדינו כיון שנתן הטעם משום שאינו רוצה לכתוב עד שיקב' המע' ובנ"ד כבר היה זמן רב שהודה שקבל המעו' והיה חייב לפורעם כו' ועוד אני אומר ובנ"ד הוי ממש דהוו שם הלו' והמלוה שהרי כתוב במעשה ב"ד שבאו כתבים מאנקונה מפ' שהיה צועק ומתרעם מפ' שהיה חייב לו כ"כ מעות והשי' הר' יוס' תודארה איני יודע מה אני חייב עד ואין אנו חייב' לו רק הפרטידה מפ' אז שלמה הנז' נטל קנין גמור כו' א"כ הלוה והמלוה היו ביחד ששלוחו של אדם כמותו וזה דבר פשוט מאוד ודי למבין ופשיטה דזכה הח' הש' הרופא כמהר"ר יהודה עוזיאל נר"ו בדינו מכל הצדדים אליבא דכולי עלמא:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |