שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/יז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שמואל ואלירו כתב לבנו שלמה ואלירו אשר באדרנופל שיבקש אדם אחד ללאה שיקחנה לאשה ולאה הנז' אמרה לר' שמואל הנז' שאם ימצא לה מנוח כאשר יטב לה יתן שכרו כמנהג והנה שלמה הנז' בקש ומצא ושלח לאביו בכתב ידו להודיע לו הענין וכתב לו שיהיה הוא שליח לקדש לאה הנז' והארוס יתן לו גם כן שכרו משלם ושלח לו הרשאה ע"י תוגר א' איך הארוס היה נותן לו רשות לקדש לו את לאה הנז' והיו חתומים בהרשאה ד' עדים הא' מהם החכם כמה"ר יעקב עובדיא תנצב"ה ואחריו עד כשר ואחריהם ב' עדים אחרים פסולים האחד מהם היה שלמה ואלירו הנז' בנו של השליח והאחר היה קרוב ללאה הנז' בני אחים כל הד' עדים חתומים בשיטה אחת אלא שהכשרים היו בתחלת הנייר והפסולים בסופו בצד הכשרים ע"כ ילמדנו רבינו אם יש ממשו' בהרשאה הזאת כמו כן הרשאת ממון שהעד קרוב לשליח והשלי' אינו נוטל שכר מה דינו על הכל יבא דבר מורה צדק:
תשובה האמת כי בשטר החתום בעדים יותר מב' יש מהם כשרים ויש מהם פסולים איכא פלוגתא כי יש מכשירים השטר כאשר יהיו האחרונים כשרים דוקא מטעמא דאימור הראשונים למלוי חתמו ואיכא דס"ל דיותר כשר השטר כשהראשונים הם הכשרים שהם עיקר העדות והאחרונים חתמו אח"כ לכבוד או לסבה אחרת בלי קפידה וכפי הנר' בעיני שזהו דעת הרמב"ם בהלכות עדות פ' ה' שכתב וז"ל שטר שהיו עדיו מרובים ונמצ' אח' מהם קרוב או פסול או שהיו בהם שנים קרובים זה לזה והרי אין העדים קיימים כדי לשאול אותם אם יש שם עדות ברורה כו' עד אפי' שהעד שחתום בתחלה בשטר הוא פסול הרי השטר כשר משמע דכ"ש כשהפסול באחרונה וזהו דעת הרמב"ם בחדושיו פרק גט פשוט כתב וז"ל מילהו בקרובים כשר פי' ר"ת שאם מילא ב' השורות של אויר מחתימת ידי עדים קרובים כשר וכן פירש רבינו הגדול עד וכ"ש אם נמצאו האחרונים קרובים או פסולים שהשטר כשר ואומרים הראשונים חתמו לעדות ואלו האחרונים לכבוד בעלמא וכתב בפי' שם אבל בשאר כל השטרות שיש ד' וה' עדים מכל תרי מקיימינן ופשוט הוא זה עוד כתב וז"ל ולא הוצרכתי לכתוב זה אלא מפני שיש מקצת מפרשים אומרים דדוקא בשנים הראשונים אבל באחרונים לא וסומכים על מ"ש בהל' מדר"י גאון וטעות הוא אלא כ"ש בסו' שכשרי' דא"ל בתר דחתמי כשרים אתו פסולים וחתמי וכך כתב רבינו האי גאון וכן הביא ריו"ר משמו וא"כ אפי' להוציא ממון היינו יכולים לסמוך על הפוסקים המכשירים השטר כל עוד שלא יש עדות ברורה שישבו כלם לחתום בין שיהיו העדים הראשונים הכשרים והאחרונים הפסולים ובין להפך ובין שיהיו הכשרים באמצע לבד שיהיו ב' עדים כשרים חתומים רצופים זה לזה והטעם דכיון שסברא זו מוסכמת מהפוסקים הגדולים המובהקים בישראל ובפרט רי"ף והרמב"ם וגם הרמב"ן ז"ל שהוא אחרון וכתב שהיא סברא פשוטה והאחרת טעות בידם ועל כלם רב האיי גאון ז"ל אבל אפי' נימא דה"ה להוציא ממון יש לנו לאוקומי ממון בחזקת בעל הממון משום דיכול לומר קים לי כפלוני מ"מ בנ"ד דהיינו בהרשאת הקדושין אין שום גמגום שהשטר כשר שהרי כתב הטור א"ה סי' ל"ה וז"ל כתב הרמב"ם שאין צריך עדות במינוי השליחות רק אם השליח והמשלח מודים בדבר והוסיף הרא"ש לומר דאפילו לא מינהו שליח בהדי' אלא שגלה דעתו שהוא חפץ באשה פלונית ואמר לו לשדכה לו והלך וקדשה לו בלא מינוי שליחות שהיא מקודשת אם כן דברור לנו שאין צורך בעדים לשליחות הקדושין פשי' ופשיטא דלכ"ע אין לפסול שטר הרשאת קדושין החתום בד' עדים ב' הראשונים כשרים והב' האחרונים פסולי' ולדעתם האריכות בזה מותר לרוב פשיטותו דכל שיש ב' עדים כשרים חתומים בשט' בזה בין בתחיל' ברן בסוף בין באמצע כשר ע"כ ולגבי השאלה הב' נראה גם כן דאינה צריכה לפנים שהרי גדולה מזו אמרו שהשליח בעצמו יכול להיות עד וכמו שמצינו שמי שעשה ג' שלוחים לקדש אשה אין צריך עדים אחרים אלא הם הם עדיו הם הם שלוחיו והביא הדין הטור א"ה סי' ל"ה הנז' ולגבי ממון מצינו נמי שהביא הטו' ח"מ סי' קכ"ג בשם הרמב"ן בתשו' וז"ל מורשה שהורשה בשכר ידוע אפי' אם לא יוציא ממון מיד הנתבע כשרים הם קרוביו בין לעדות בין לדין שההפסד וההוצאה הכל לבעל הממון אבל מורשה שיש לו חלק במה שמוציא מן הנתבע קרוביו פסולים הם בין לדון בין לעדות ע"כ הרי שלא פסל העדים אלא כשיש לשליח הנאה בגוף הממון ממש וה"ה והוא הטעם בנ"ד שכשרים העדים להעיד על השליח שהוא שליח פלוני כיון שאין לשליח שום הנאה בשליחותו זה ועוד גדולה מזו נראה בעיני שכתב הטור ח"מ סי' כ"ט וז"ל ובעל העיטור כתב שאפטרופוס מעיד וכ"כ ר"י ומלתא דפשיטא היא שמעיד כשאינו מקבל פרס ואינו נוגע בדבר ואע"ג שכותבין בהרשאה זיל דון כו' כבר כתבו שעם כל זה אינו אלא שליח בעלמא ואינו יכול להחזיק במה שיוציא מכח האי לישנא ואם כן נר' לי ברור דכשרים העדים קרוביו להחזיקו לשליח כן נלע"ד הצעיר מר ונאנח שמואל די מדינה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |