שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/ח
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
זה אין צריך לפנים דודאי הדיינים שהורו לשמעון שהוא פטור יפה הורו ויפה דנו ולהיות שנפל אצלי ספק בענין השאלה ראיתי לברר הדברים בכל הצדדים וזה כי לא נתבר' בשאלה ההפרש שנפל בין ראובן לשמעון על קיום גזרת הברורים אם היה ששמעון מודה לראובן ששטר הברורין משעת כתיבתו לא נכתב כהוגן כי מעולם לא הודה שמעון על הפשרה ואם נכתב שטר ונחתם היה כדי שלא ימחק כנזכר או אם מודה שמעון שאמת שמתחלה נכתב שטר הברורים כהוגן וכראוי כי כן נשבעו מתחלה אלא שאחר כך באו בהסכמה ומחלו זה לזה ע"ע הפשרה אלא שרצו שכל מה שיגזרו הברורים בדין תורה יקיימו ולא יותר ובודאי כי יש הפרש בין ב' הצדדים שהאחד פשוט יותר מן השני ונקיי' מכל סיג כמו שאבאר לע"ד וזה החלי בע"ה אם האמ' ששמעון מודה ששטר הברורי' נכתב ונחת' כהוגן שכן נשבעו שניה' מתחלה לעמוד ע"פ גזרת ג' הנבררים בין בדין בין בפשרה אלא שאומר שמעון שאח"כ נתפרשו ביניהן ומחלו זה לזה ענין הפשרה ולא ירדו לעמוד לפני הברורי' אלא כדי שידינו דין תורה על זה אני אומר דודאי דפשיט' יותר מביעתא בכותחא דשמעון פטור דלא מיבעיא השתא דאית ליה לשמעון עדים מעידים כדבריו אלא אפי' לא היו לו עדים אלא שאומר שמעון אמת שמתחלה כך היה שנשבענו לעמוד בפני השלשה בין בדין ובין בפשרה אלא שאח"כ מחלנו זה לזה ע"ע הפשרה ולא ירדנו אלא על דע' שיגזרו וידינו בינינו בדין תורה היה שמעון נאמן וראיה לדבר תשובת הרא"ש כלל י' והביאה הב"י עלה רע"ב י"ד ואע"ג דטריחא לי מלתא להעתיק מלתא דכתיבא בספרים מ"מ כדי שיהיו הדברים ברורים כאן ראיתי לכתבם ז"ל הרא"ש על מי שנשבע על דע' רבים לאשתו שלא יצא ממנה בלי רשותה כו' ופשיטא דמיירי שיש לאשה שטר כתוב וחתום על שבועת בעלה או עדים לכל הפחות דאם לא כן פשיטא שהבעל נאמן במגו דלהד"מ ומה היה צריך הרא"ש להאריך כי אם תטעון כו' ועוד מן הראיה שהביא דלא עדיף ממה שהיה חייב לה ממון כו' דודאי בענין ממון כן הוא דקיימא לן המלוה את חבירו בעדים כו' וא"כ ודאי דפשוט הוא דמיירו אפילו שיש עדים לאשה או שטר על שאלת שבועת בעלה ואפי"ה כתב הרא"ש שהבעל נאמן וכן הביא תשובת הר"י בן הרא"ש שהיא מחודשת יותר שהשיב אם אין כתוב בשטר שלא יוכל לטעון שפרע אין אנו יכולי' לפוסלו מחמת השבועה אע"פ שחייב לפרעו הרי שלענין שבועה אנו מאמינים לנשבע אפי' במקום שאין אנו מאמינים אותו לענין הממון א"כ כ"ש וק"ו בנ"ד דאיכא עדים מעידי' כדברי שמעון דפשיטא דשמעון פטור ומותר דהא ליכא הכא עדים מכחישים אלו לאלו שכפי זאת החלוקה אלו ואלו אומרים אמת וק"ל אבל אם האמת כפי הצד האחר שההפרש שיש בין ראובן לשמעון הוא שראובן טוען נשבענו לקיים כל הכתוב בשטר הברורים ושמעון אומר מעולם לא נשבענו אלא לעמוד בדין תורה בזה ודאי יש קצת עיון שהרי אם עדי שטר הברורים ניכר חתימתם או שהם אומרים שכל הכתוב בשטר הברורין אמת בלי תוספת ומגרעת א"כ נמצא דהוו להו תרי ותרי וא"כ איכא לספוקי קצת דגרסינן בפ"ב דכתובות ת"ר ב' או' נתקדשה וב' אומרים לא נתקדשה הרי זו לא תנשא ואם נשאת לא תצא וכתב הטור סי' מ"ז ואם נשאת לאחד מעדיה ואומרת ברי לי שלא נתקדשתי לא תצא הא לאו הכי תצא משמע דלכתחל' אפי' באומרת ברי לי לא תנשא וטעמא נר' דתרי ותרי הוי ספקא דרבנן אלא שמ"מ נ"ד הוי כאלו נשאת כבר משום דהתם באים לעשות מעשה ולכתחלה אנו ב"ד נאמר להם שבו אל תעשו אבל הכא בשב ואל תעשה קאי והא אתי שפיר אם ראובן רוצה להוציא משמעון ואם הענין הוי איפכא דשמעון הוא המוצי' וא"כ אפשר נוכל לומר לו שב ואל תעשה דעברת אדרבנן מ"מ אפשר דאיכא לחל' דהתם איסור ערוה ואע"ג שהם יודעים האמת לא בריר לן ואיכא חששא ומ"ה יש לב"ד למחות בידם משום דענין ערוה אינו דברים שבינו ליוצרו לבד אלא אפשר דאתי קלקול לאחרים אבל ענין השבועה הוי דבר שבינו ליוצרו לבד ולא אתי קלקול לאחרים בענין השבו' עצמה כך נלע"ד ולנחיצת השואל לא בא מידי להאריך בזה הענין גם שכפי הנלע"ד הצד הא' הוא האמת:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |