שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/ו
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ה"ר דוד ויטל הוציא כתב יד איש א' עם חתומת זקנו ה"ר ס"ט שאקי שמודה איך חייב לו סך מה ממעות ובעוד שהיה ה"ר סי' טוב הנ' בחיים חייתו תבעו ה"ר דוד הנז' בפני הממונים על הסך הנז' ולא נגמר הדבר ואחר שנפטר ה"ר ס"ט הנז' תבע ליורשים על הסך הנז' ונתעצמו בדין ובררו ביניהם דיינים והדיינים בראותם שהיה הדין מרומה לא פסקו הדין ועברו כמו ד' שנים שלא פסקו הדין ואחרי כן עלה בדעתם לחזור על הדין ופסקו העולה על רוחם מבלי שחזרו לעמוד על טענותיהם וחייבו את היורש וכאש' נודע הדבר ליורשים עמדו מרעידים על העשוי וצעקו מרה מדוע ככה עשו מבלי שחזרו לשאול את פיהם כי היו להם מענו' וראיות להראות העמים והשרים כי התביעה ההיא היתה מזוייפת וכאשר נשמע הקול באזני גדו' ורב אשר ביניהם בהסכמת הכתות הטילו חרם על כל היודע עדות בענין הריב הנז' יבוא ויעי' לפני בית דין ואחרי הטלת החרם הועדו כמה עדויות אשר מתוכם יראה שה"ר דוד התובע היה חוזר אחרי עדי שקר להעיד על חתימת זקנו שהיא חתימת ידו וגם שהוא דבר דברים שמתוכ' ילמדו עדי שק' להעיד ע"כ יר' שתביעתו היא דבר שקר ועתה ה"ר דוד בכח פסק הנבררים תובע מהיורשים הנז' הסך הנז' והיורשים טוענים כי אין עליהם חיוב כלל מאחר שהוטל החרם והועדו העדויות שמורים שכל דברי התובע הם שקר ודבר כזב ילמדנו רבינו עם הדין מי:
תשובה מי הוא זה ואי זה הוא שאינו רואה שדין זה הוא דין מרומה וכל בן דעת ראוי להסתלק ממנו וכמ"ש הרא"ש בתשובותיו יע"ש גם הריב"ה כתב וז"ל בא לפניו דין מרומה לא יאמר אחתכנו ויהיה עון תלוי על העדים כו' עד יסלק עצמו אך איני יכול לירד לסוף דעת הנבררים מה ראו על ככה לעמוד כ"כ זמן בדין זה ובפרט שעמד כ"כ זמן בהשקט מבלי תביעה ואחר ג' שנים או ד' דנו הדיינים מבלי חזרת שמיעה טענות הנתבעים ניכרים דברי אמת שהיה כזאת נבלה ופסו' אליבא דכ"ע אם מצד התובע ואם מצד הדיינים כי דין זה אינו כל כך עמוק ואם היה נעלם דבר מן הדיינים ת"ל היה להם בקרוב מי שילמדם גם התובע נראה ביקש בתוך זמן ארוך עדי שקר או כיוצא בזה כן מראים הדברים ואעפ"י שהדין הוא כי אע"פ שיוד' שהתובע היה חוזר אחד עדי שקר אין לפסול שאר העדים על הסתם מ"מ בענין כזה ודאי ראוי לחוש וכ"ש כי לע"ד הדין פשוט שיורשי שמעון פטורים מלפרוע כלום והטעם שאע"פ שנפל מחלוקת בין הפוסקים על המוציא כתב יד על חברו שחייב לו מנה אם נאמן לומר פרעתי אם לא פשט' ההלכה לפסוק שנאמן לו' פרעתי כי בכל מקום דאיכא פלוגת' דרבותא לא מפקינן ממונא וא"כ בנ"ד הדבר פשוט מאד שטוענין ליורש וכתב דין זה הריב"ה ח"מ סי' ס"ט וז"ל ואפי' אם נתקיים כתב ידו בב"ד דינו כמלוה ע"פ בעדים ואינו גובה מן היורשים ומן הלקוחות אלא ממנו עוד כתב שם ואם הוא כופר ואומר שאינו כ"י אם נתקיים בב"ד או שעדים מעידים שהוא כ"י הוחזק כפרן ומשלם ואם לא נשב' היסת ונפטר ואם טוען ואומר כי היא חתימתי אבל מעולם לא חתמתי כו' עד הואיל ולא כופר בחתימתו נאמן במיגו דאי בעי היה אומר פרעתי ע"כ וכ"ז בלוה עצמו וביורשים כתב בסי' הנז' הוציא כתב יד הלוה עצמו על יורשיו אע"פ שמודים שהוא כ"י אביהם אנו טוענים להם שפרוע הוא ובסי' ק"ח וז"ל ואפי' יש לו כתב אביהם אין גובין מהם שאלו היה אביהם חי היה נאמן לומר פרעתי ואנן טוענין להם הרי ברור שאין בטענת ה"ר וידאל ממש וכי תימא נהי דטענינן ליורש פרע אבל כשהיורש טוען אין זה חתימתו אם יתקיים בב"ד או בעדים יתחייב היורש כמו שהיה חייב מורישו כשטוען וכופר שאין זה חתימת ידו הא ודאי ליתא דבשלמא כשהוא עצמו כופר חתימת ידו אי"ל הוחזק כפרן אבל היורש אולי לא היה מכיר החתימה ולכך טען הכי לפי שלא שמע ממורישו שהיה חייב חשב ודאי שאין זה חתימת מורישו ועוד בשלמא הוא שצריך לטעון צריך שיזהר בטענתו שלא יטעון שקר אבל היורש שאינו צריך לטעון דאנן טענינן ליה לא איכפת לן עוד ראיתי מ"ש רי"ו ז"ל והביאו ב"י בסי' הנז' אם אדם כפר וחייבוהו ב"ד שבוע' ומת לא משלמי יורשין ואפי' הוד' לא משלמי יורשין שמא פרעו קודם שמת ע"כ וא"כ שהיורשים פטורים מבלי שיטענו שום טענה אלא דשמ' לבד הם פטורים מה לנו ולטענותיהם וא"כ אפילו בדין אחר שלא נמצא בו שום דופי מכל אלו היו היורשים פטורים כ"ש כאשר נמצא כל מה שכתוב בשאלה שאני ממשכן נפשי אם הדברים כהוייתם שהיורשים פטורים ואין לראובן עליהם תביעה כלל והדיינים אם חייבו ליורש טעו בדבר משנה וחוזרים:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |