שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/ד
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מעשה שהיה כך היה שנפלו דברי ריבות והפרשים בין שמעון ולוי אחים על ענין חלוקת בתים ידועים שנפלו להם בירושה מאביהם ולאהבת האמ' והשלום בררו ביניהם דייני' בקנין גמור לראובן אחיהם הגדו' ולנפתלי הקרוב אליהם והדיינים הנז' אחרי אשר שמעו תביעת שמעון שהיה תובע מלוי אחיו רביע אחד מהבתים שהיה דר בהם לוי באומרו כי היה לו זכות רביע א' באותם הבתים גזרו הדיינים הנז' על לוי שיפרע לשמעון אחיו בעד רביע הבתים הנז' סך שנים אלפים לבנים ועוד הדיינים הנז' נכנסו באשר לא נדרשו וגזרו על שמעון ולוי שיפרעו לראובן א' מהדיינים הנז' וליורשי יהודה אחיהם הנפטר מחצית שויין כל הבתים שנשארו מאביהם שבמחציתם דר ומחזיק לוי ובמחציתם דר ומחזיק שמעון הנז' וכתבו וחתמו הדיינים הנז' גזרת' בחתימ' ידיהם ועתה הנה בא שמעון וטוען שאינו מחוייב לעמוד ע"פ גזרת הדיינים הנז' בשו' דבר מכל מה שגזרו עליה' וזה שמאחר שהדיינים הנז' הכניסו עצמם לגזור באשר לא נדרשו כי הם לא נתבררו לדיינים רק על ההפרש שנפל בין שמעון ולוי על תביעת הרביע מהבתים ולא על שום דבר אחר הרי א"כ בטלה גזרתם במה שגזרו עליהם לפרוע מחצית הכל לראובן וליורשי יאודה ועוד טוען שמעון שמאחר שהדיינים הנז' הודו בעצמם שכיונו בגזרתם לתועלתו של ראובן א' מהדיינים א"כ אפשר שכונתם זאת גרם להם להטות משפט שמעון במה שגזרו שיתפייס בדבר מועט ב' אלפים לבנים בעד רביע הבתים הנ"ל שאפשר שהמה ראו היות ביד שמעון ראיות וטענות נכונות כדי שיזכה במחצי' כל הבתים שנשארו מאביהם שהוא דר בהם וע"כ כדי שיהיה לוי בעזרת ראובן א' מהדיינים לריב את ריבו ע"כ הקל ידו מעל לוי בגזרתו הראשונה וא"כ טוען שמען שכיון שגזרת הדיינים האחרונה היא בטלה מעצמה גם הראשונה בטלה ומבוטל' כיון שהודה ראובן הדיין שלהנאת עצמו נתכוון ומה גם אחרי שניכרים הדברים שרביע זכות הבתים הנ"ל שוה יותר ויות' מב' אלפים לבני' ילמדנו רבינו דין אמת ושכרו כפול מן השמים:
תשובה אין זה צריך לפנים שהדברים פשוטים הם כי במה שנתקבלו לדיינים נתקבלו ולמה שלא נתקבלו כו' זה דבר ברור אין צורך לאורך אפי' אלו הדיינים היו כשרים לדון היה הדין כן כמו שכתבתי כ"ש השתא שהם קרובים והם שניים שאין דינם דין אלא במה שקבלו לדין ונטלו קנין לקבל דינם או אפי' לא נטלו קנין אם קבלום עליהם וטענו טענותיכם לפניהם ונגמר הדין למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה אז הוי דינם דין אבל אי ליכא שום דבר מאלה פשיטא שאין דיניהם דין כלל אלא שלשה הם שיכולים לדון לאדם בע"כ ובלבד שלא יהיו (קרובים) לשום אחד מהבע"ד ושלא יהי' לשום א' מהדיינים הנא' ועוד צריך תנאי אחר שהבע"ד לא ציית דינא אבל אם הבע"ד ציית דינא אלא שאומר לא אדון בפני אלו הדיינים אלא אדון בב"ד אחר והוא באותו העיר את יכולים ג' לדון בע"כ:
ולמה שבא בשאלה שנתגלה הדבר שא' מן הדיינים כוונתו היה לתועלתו ולכן טוען שראובן פסול לדין אפי' במה שדן בראשונה האמת שכפי הנר' טענת שמעון טענה נכונה היא והדין עמו אם הדבר ברור כנז' בשאלה שהרי כל הפסול להעיד פסול לדין ונוסף בפסול לדון שאפי' אוהב ושונא שכשרים להעיד פסולים לדון דחמיר דינא שאינו תלוי בחוש הראות הגשמי אלא בדעת השכלי ואולי האהבה או השנאה יטנו לדעת אחרת משא"כ בעדות א"כ כ"ש אם יש לדיין בדינותו שום צד הנאה שפסו' לדין וכ"כ הרמב"ם ז"ל והביאו הריב"א ח"מ סי' ל"ז וז"ל כתב הרמב"ם אם יודע הדיין שיש לו לעד שום צד הנא' בעולם בעדות זה אפי' בדרך רחוקה לא יעיד בה וכשם שלא יעיד בה וכשם שלא יעיד בדבר שנוגע בעדות כך לא ידון וכל הפסלות כדרך שפוסל בעד כך פוסל בדיין ע"כ למדנו שראובן שכונתו היה בדין זה להנאתו דינו פסול גם בראשונה אך צריך ליזהר היטב שיהיה הדבר ברור שהדברים כנים וברורים כמו שבא בשאלה דאם לא כן לאו כ"כ דבעל הדין לפסול לראובן ובפרט אם היה שם שבועה צריך ליזהר מאד ועוד אני אומר שאפילו לא היה הנאה לראובן אם נראה לעת בברור שטע' בשווי אין דינם דין ולא אאריך בזה כי מה שנר' לע"ד די במה שכתבתי וחתמתי שמי שמואל די מדינה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |